מחר ב"צפון-1"
צחוק מידבק זו לא קלישאה. את זה הוכיח שחר יניב מנהריה, ליצן רפואי כחמש שנים, מדריך סדנאות יוגה צחוק ועוסק בעיסוי רגליים וזרועות תאילנדי. יניב, בן 40, נשוי פלוס שלושה בנים, מחויך תמיד, ולכאורה אדם בוגר ורציני, אך ברגע שהוא עוטה על עצמו את גלימת הליצן, חובש את כובעו ומחליף את אפו לאדום, יוצא הילד שבו, הליצן שבו, האיש המצחיק שהוא, ואין כמעט אדם ברחוב שלא נפרש חיוך על פניו למראהו.
לא תמיד הוא היה מצחיקן, מחויך ומדביק באופטימיות את כל מי שמסביבו. הוא מספר: "גדלתי בבית בו ההורים לא ממש הסתדרו והיתה אווירה עכורה. בעקבות זאת הייתי ילד מופנם מאוד, סגור, ביישן, עם קשיים אמיתיים ליצור קשרים חברתיים עם ילדים בני גילי. חטיבת הביניים והתיכון היו שנים לא פשוטות עבורי. כשכולם היו יורדים לשחק בחצר בהפסקה, הייתי נשאר למעלה עם הסנדוויץ' ביד, מסתכל מהחלון ומחכה שההפסקה תיגמר. ניסיתי למשוך תשומת לב בהשתטות, אבל זה לא עשה לי טוב". הוריו התגרשו כשהיה בן 18, והמופנמות שלו הלכה איתו גם לצבא ועוד הלאה. בעצם, עד גיל 32-33. אז חל השינוי.
למה זה קרה אצלך בגיל כזה מתקדם?
"כי הביישנות והמופנמות טבועות בך כל כך עמוק, עד שאתה מוצא את עצמך בתוך מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו. לא התייחסתי אל העניין כמו אל בעיה, חייתי את זה. הרגשתי שזה לא טוב, אבל במקום מסוים אתה חי עם זה וכן טוב לך בתוך זה, כי אתה מפתח מנגנונים ששומרים ומגינים עליך".
כשהשתחרר עבד באבטחה כשלוש שנים. כבחור צעיר ביישן ומופנם היה לו קשה למצוא את עצמו. בשלב מסוים החל לעבוד במחלקת מערכות מידע בטכנולוגיית להבים בנהריה ושם הנצו ניצני השינוי.
"ללמוד לצחוק בלי סיבה זה כלי אדיר לחיים כדי לתפוס ביטחון עצמי ולהתמודד
עם דברים. יוגה צחוק גורמת לפתח שמחת חיים כדרך חיים ועוזרת להתמודד עם
משברים ואתגרים אישיים בצורה מהירה וטובה יותר"
