אנה אגילוב בת 17 חזרה לחיים והשתחררה השבוע מבית החולים כרמל אחרי שלושה חודשים שבהם שקעה בתרדמת. "זאת היתה תקופה ומחלה נוראית שאני רוצה למחוק מהזכרון שלי. אין לי מילים להודות לצוות הנהדר של כרמל שעזר לי לצלוח את התקופה הקשה כשהייתי בין החיים למוות. אני מרגישה שנולדתי מחדש".
אגילוב לקתה במחלת הגילאן-ברה, שהינה מחלה נוירולוגית ניוונית קשה ונדירה יחסית, הפוגעת בכל שרירי הגוף, כולל שרירי הנשימה", מסביר מנהל היחידה לטיפול נמרץ נשימתי בבית החולים, ד"ר אריק עדן, "ללא הנשמה חיצונית החולה יכול פשוט להיחנק ולמות. תקופת המחלה ארוכה והיא מלווה באישפוזים ממושכים בטיפול נמרץ, ובסופה נדרש שיקום ארוך. אצלנו בכרמל אנו נתקלים במחלה רק במקרים מעטים ובודדים בכל שנה".
אביה של אנה, סרגיי אגילוב, עובד כמנהל בית המרקחת של הכללית במרפאת לב הקריה בקרית אתא. הוריה לא עזבו את ממיטתה של אנה כבר חודשים ארוכים. "זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר", הוא מספר, "אנה היתה ילדה בריאה לחלוטין, אהבה ספורט. היא היתה מאוד פעילה גופנית, ונהגה לשחות בקבוצת הפועל נהריה".
לפני כשלושה חודשים, כאשר אגילוב לקתה בכאבי ראש לא מוסברים, שלוו בחולשת שרירים לא ברורה. היא הופנתה לאחד מבתי החולים בצפון, שאבחן אותה כסובלת מסינוסיטיס, ושלח אותה הביתה עם משככי כאבים. מצבה המשיך להידרדר, ואביה המודאג התקשר לאחראי נוירולוגיית ילדים בבית החולים כרמל, פרופ' נתנאל צלניק. זה הפנה אותה מיידית לאישפוז ובירור מעמיק ביחידה לטיפול נמרץ נשימתי בכרמל. הרופאים אבחנו כי היא חולה במחלת הגילאן-ברה, והכניסו אותה מיד לתוכנית טיפול אינטנסיבית ומקיפה.
"אנה לקתה במחלה בצורתה הסוערת ביותר, שפגעה לה קשות בשרירי הנשימה והיא הגיעה לסכנת חנק", אומר ד"ר עדן, "במקרים כאלה אנחנו חייבים להרדים ולהנשים את החולה, ולשמור על פעילות תקינה של כל מערכות הגוף, עד שהחולה יתיצב".
לאחר שלושה וחצי שבועות סוערים ואינטסיביים ביחידה לטיפול נמרץ, אגילוב החלה להתעורר ולשחרר סימני חיים מעודדים לכל הסובבים אותה. כדי לעודד ולחזק אותה, האחות זיוה ששתיאל, אחות ביחידה לטיפול נמרץ, דאגה להביא למיטתה חולים שעברו את המחלה והצליחו להשתקם, מהלך שעזר מאוד לאגילוב בהתמודדות שלה עם קשיי המחלה.
אחרי כחודש בטיפול נמרץ, אגילוב התייצבה ויצאה מסכנת חיים, והיא הועברה להמשך טיפול במחלקת הילדים של בית החולים, תחת השגחתו של פרופ' צלניק. "אנה היא החולה הצעירה הראשונה שלנו מזה מספר שנים שהזדקקה להנשמה וטיפול נמרץ", פרופ' צלניק אומר, "היא קיבלה את המחלה בצורה הסוערת והקשה ביותר ואני שמח שהצלחנו לייצב ולהציל אותה. כיום, בעזרת טיפולים מודרניים, ניתן לקצר את משך המחלה ולהפחית את הסיבוכים".
כשהיא מחלימה ומתקדמת בטיפולים הפיזיותרפיים שלה במחלקת הילדים בכרמל, אגילוב מספרת על התקופה הקשה בחייה. "התסכול הגדול שלי היה שהרגשתי ממש משותקת, מבלי יכולת להזיז אף איבר", היא אומרת, "הכאבים שעברתי בשרירים ובעצמות היו בלתי נסבלים. כעסתי על כל העולם, למה דוקא אני נבחרתי ונענשתי בשיתוק הנוראי הזה? כספורטאית שרגילה להתעמל כל היום, התסכול והעצבים היו נוראים. היום אני מקנאת באנשים שמחזקים לבד כוס שתיה ויכולים ללכת עצמאית לשירותים. לפעמים אנחנו לא מעריכים את הפעולות הכי פשוטות שאנחנו עושים. היום החיים והעולם שלי נכנסו לנקודת מבט חדשה ואחרת לגמרי".
בעזרת טיפול צמוד של הפיזיותרפיסטית שלה, נעמה יערי, אגילוב מתחילה לעמוד קצת בכוחות עצמה ולהפעיל מחדש את כל שרירי הגוף הכואבים, שהיו משותקים אצלה חודשים ארוכים. "החלום שלי הוא לחזור לעסוק בספורט שאני כל כך אוהבת", היא אומרת בחיוך. אגילוב השתחררה השבוע מבית החולים והועברה להמשך טיפול ושיקום בבית חולים לוינשטיין ברעננה.
