fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"נרתמה לעזרת הזולת ובמיוחד לעזרת האדם"

ד"ר באטה אברמוב-דוידסון, מי שהקימה את בית היולדות הראשון בנהריה, שלימים הפך לחלק מהבסיס להקמתו של המרכז הרפואי לגליל, הלכה בשבוע שעבר לעולמה, בת 102
באטה אברמוב דוידסון
באטה אברמוב דוידסון (צילום: באדיבות ארכיון י.ע.ל. המרכז הרפואי לגליל)
באטה אברמוב דוידסון
באטה אברמוב דוידסון (צילום: באדיבות ארכיון י.ע.ל. המרכז הרפואי לגליל)

בשנת 1947 הגיעה לארץ אשה אצילית וחכמה. זו הייתה ד"ר באטה אברמוב-דוידסון, שהייתה הרופאה הראשונה של נהריה, הקימה את בית היולדות הראשון בפנסיון גרטל מאייר ופתחה מתקן מחתרתי ל"תכנון המשפחה". עד לפני מספר שנים ד"ר אברמוב-דוידסון השתתפה בכנסים מקצועיים בעולם הרפואה גם בגילה המופלג. השבוע היא נפטרה בגיל 102 בבית נועם במושב רגבה. בשנים האחרונות כבר איבדה את מאור עיניה, אך הייתה צלולה גם בערוב ימיה. ד"ר אברמוב-דוידסון נולדה בשנת 1912 בגרמניה. את לימודי הרפואה החלה בגרמניה וסיימה אותם בהצטיינות ברומא. היא ובעלה, רופא השיניים ד"ר פטר דוידסון, עלו ארצה יחד עם בנם יורם ב-27 בנובמבר 1947, יומיים לפני ההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה. אחרי נדודים בין קיבוצים שונים וסיום התמתחות לרפואת נשים בבית החולים העמק, החליט הזוג הצעיר להתיישב בנהריה, בה, בשנת הכרזת המדינה, נולדה בתם רותי.

יורם ונילי דוידסון בנה וכלתה של ד"ר אברמוב-דוידסון, סיפרו השבוע: "אמא הייתה רופאת הנשים הראשונה בנהריה. לימים טיפלה בנשים מכל העדות, שפנו למרפאת קופת החולים בעכו. אחרי פרישתה לגמלאות, פתחה מרפאה בנהריה והמשיכה לתת למטופלות שלה את הטיפול והייעוץ באופן עצמאי. אמא התברכה בתכונות ובערכים של אהבת אדם באשר הוא אדם. מתוך דחף פנימי וכן נרתמה לעזרת הזולת ובמיוחד לעזרת האדם הנצרך.  לאמא היתה משמעת עצמית עד כדי ביטול עצמה, אף פעם לא השמיע תלונה, תמיד הביטה על סביבתה באופטימיות והיתה משוכנעת שלכל בעיה יש פתרון אך ורק בדרכי נועם.  אמא היתה פעילה חברתית ולא נרתעה מקשיים ביורוקרטיים ואחרים.

"בעזרת חוג החברות והחברים הרבים שלה, ייסדה את י.ע.ל בבית החולים הממשלתי נהריה ועמדה בראשו שנים רבות.ייסדה את ארגון סואופטימיסט בנהריה וכיהנה כנשיאתו שנים רבות. על תרומתה החברתית-הציבורית צוינה וזכתה בתואר "יקירת העיר נהריה". אמא באטה היוותה עבורנו, המשפחה, פינה חמה ומלטפת, אוזן קשבת, מדד לצדק וגילמה רשימה ארוכה של ערכים הומניים. במלאת לה 96 שנים הפתיעה את כל המשפחה בהודעה שהחליטה לפזר את משק ביתה ולעבור להתגורר בדיור מוגן בשבי ציון. בגיל 98 התעוורה אך, גם אז לא נפלה רוחה למרות שההשלמה היתה קשה. מכשיר הטלפון הפך לאמצעי מאד חשוב ומשמעותי בחייה, שהרי חייה החברתיים התנהלו באמצעותו".

הספרים הכתובים הוחלפו בתקליטורי שמע. הקונצרטים שכה אהבה לשמוע, הועברו מהאולמות אל מכשיר התקליטורים בחדרה. לצד שיחות הטלפון הרבות שיזמה או השיבה כל יום, היא זכתה לביקורים רבים של חברותיה, מכריה, ומוקירה ללא הבדל גיל, עדה או דת. בשנתיים האחרונות לחייה, בדיור מוגן בית נועם-רגבה, כאשר היא מטופלת 24 שעות על ידי עובדת טובה ומסורה מהפיליפינים. למרות עיוורונה, היא לקחה חלק בפעילויות התרבותיות הרבות שהמוסד הציע. אמא שלנו נפטרה בשלווה בשנתה, חודשיים לפני יום הולדתה ה-103. היא תחסר לכולנו, יהיה זכרה ברוך".

הכתבה המורחבת ביום שישי בעיתון "צפון-1"

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות