היום (ראשון) הוגשו לבית המשפט המחוזי בחיפה הסכמי פשרה בתביעות שהגישו בני משפחת חודריאן ובני משפחת זוננשוילי נגד משרד הפנים, רשות הטבע והגנים ועיריית נהריה. להסכמי הפשרה, במסגרתם יפוצו המשפחות במיליוני שקלים, ניתן תוקף של פסק דין.
לליטה זוננשוילי, בת 16, טבעה באכזיב ב-20 ביולי 2010. היא נכנסה עם חברתה לשחות בבריכה הטבעית ולאחר כמה דקות נסחפה למערה, המכונה "מערת המוות". חברתה חולצה בשלום, זוננשוילי הובהלה לבית החולים נהריה במצב אנוש. 10 ימים לאחר מכן נפטרה.
בני הזוג אדלה ואברהם חודריאן מצאו את מותם כחודש לאחר מכן, ב-27 באוגוסט, באותו מקום ובאותן נסיבות. מותם נקבע במקום. בפברואר 2011 הגישו משפחות המנוחים תביעות נגד הגורמים השונים. כשבועיים לאחר הטביעה של בני הזוג חודריאן נחסם פתח המערה, הוקמה גד קונצרטינות היקפית גבוהה שתחמה את כל שטח הבריכה הטבעית, הגדר סומנה בדגלונים בצבע כחול-לבן והותקנו שלטים גדולים המתריעים מפני סכנת מוות. הגידור לא החזיק מעמד, ואנשים המשיכו לרחוץ במקום.
מקרה הטביעה האחרון אירע ביוני השנה. ניסים ליזמי, תושב שלומי, בן 55, אב לארבעה ילדים, טבע למוות לעיני אשתו. בחודשים האחרונים קיימת מחלוקת בין הגופים השונים בסוגיית "מערת המוות". בעוד רשות הטבע והגנים מבקשת לאטום את פתח המערה בבטון, ועד המאבק של חוף בצת מתנגד לכך נחרצות ומכנה זאת "גזר דין מוות" לחוף. המתנגדים טוענים, כי חסימת המערה תביא לייבוש הלגונה, שכן הלגונה מקבלת מים מהמערה.
לדבריהם, תיווצר ביצה של מים עומדים שתביא איתה יתושים. "זהו צעד של 'כיסוי ישבן', מי שמחפש צרות, ימצא אותן גם עם בלוקים של בטון", אומרים המתנגדים ומוסיפים: "נמצא את עצמנו עם עוד כמה טובעים ובלי לגונה".
ברשות הטבע והגנים סבורים, לעומת זאת, כי המקום מחייב טיפול לאור מקרי הטביעה שאירעו בו. "בשיתוף כל הגורמים, אנו בוחנים מספר אופציות למציאת הפתרון המתאים ביותר", נמסר בהודעת הרשות.
עו"ד ערן בקר מנהריה, המייצג את משפחות זוננשוילי וחודריאן, אמר השבוע לאחר שהסכמי הפשרה קיבלו תוקף של פסק דין: "סכומי הפשרה שהושגו מגלמים את מלוא הנזק שנגרם למשפחות. יחד עם זאת, שום סכום כספי לא ירפא את הפצע הקשה והטרגדיה שנגרמה להם".
