יותר ממיליון אנשים נחשפו לסיפור של כרמית הובר מקיבוץ איילון, האם הלוחמת למען בנה הפעוט בארי, שאובחן בחודש אפריל כאוטיסט בגיל שנה ושבעה חודשים.
האם טענה כי מחלקת החינוך בקיבוץ הפלתה את בנה במעון היום, כשהסיעה אותו בעגלול בזמן שכל הילדים צועדים ברגל וזאת כיוון שסייעת לא צורפה לטיול ואין ביכולתם להשגיח עליו.
ימים לפני כן הלך בארי לאיבוד ונמצא על ידי חבר קיבוץ ברפת. לאחר שהאם גילתה כי בנה לא משותף כפי שהובטח בפעילויות כאחד הילדים בצורה שווה, פנתה לנציבות שוויון לאנשים בעלי מוגבלויות שדרשו הסברים מהקיבוץ. לאחר סערה תקשורתית גדולה עזבו בני משפחת הובר את הקיבוץ, בו התחנכו גם בנותיהן הגדולות.
שנה לא פשוטה עברה על משפחת הובר. המשפחה עברה להתגורר בכרמיאל והנושא מסרב לרדת מסדר היום. רק השבוע מספרת כרמית כי יהודים מלוס אנג'לס שמעו לראשונה על הסיפור ויצרו איתה קשר כדי לשאול האם היא צריכה סיוע.
מעבר לכך, ועדת החינוך בכנסת, חברי הכנסת איציק שמואלי ויפעת שאשא~ביטון, נמצאים בקשר רציף עם האם. דבר אחד בטוח, כרמית לא תנוח עד שהצדק מבחינתה ייצא לאור.
הובר מתארת השבוע: "אולצנו לעבור לכרמיאל. בארי נמצא בגן ויצו מדהים עם 34 ילדים ושלוש מטפלות לעומת הגן בו שהה בקיבוץ עם 15 ילדים ושלוש מטפלות. הילד מדבר, מחבק ומתקדם בצורה מטאורית ונפתח עולמו. אני חושבת שהמעבר למקום שיודע להכיל ולכבד את האחר פתח את העולם שלו ונתן לו ביטחון. הוא קיים בחברה בצורה שווה ולא שמים אותו בנפרד. יש לו סייעת בדיוק כמו שהייתה לו בקיבוץ, 80 שעות בחודש.
"אני עדיין טוענת שהמקרה שקרה לבארי זו אפליה המנוגדת לחוק. אנחנו עוד לא בשיאו של המאבק, עד שלא תוגש תביעה משפטית על העוול שנעשה לי. אני עוד לא זועקת מספיק בקול את הצעקה של אימהות ילדים ללא קול. הפכתי להיות חיילת במלחמת הצדק של שוויון זכויות לילדים עם מוגבלות שהחוק והערכים שאני גדלתי עליהם מקנים זכות חוקית לגיטימית להיות חלק שווה בחברה שלנו".
בקיבוץ איילון טענו בכל עת כי הקיבוץ פועל באהבה לשילוב בעלי צרכים מיוחדים וכי טענת המשפחה לאפליה לרעה אינה נכונה ואין לה אחיזה במציאות.
