fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

אין לו ארץ אחרת

דב ברב, הבעלים של יקב שיכר הכפר בקיבוץ געתון מחובר לאדמה. בראיון "לצפון-1" הוא מסביר למה כדאי לכם להיחשף לתרבות השיכר ואת חזונו שהמקום יהפוך למוקד משיכה לתיירים
דב הרב ביקב השיכר ( צילום: אדריאן הרבשטיין)
דב הרב ביקב השיכר ( צילום: אדריאן הרבשטיין)

פרי הפסיפלורה נחשב כל השנים לפרי התאווה והתשוקה, אבל משיחה קצרה עם דב ברב, הבעלים של יקב שיכר הכפר בקיבוץ געתון, מתברר שאנחנו קצת טועים. ברב מסביר כי הפסיפלורה סימלה את התשוקה לאלוהים כי זה היה הפרי האהוב על נזירים.

בקיבוץ געתון גילו בשנות ה-50 שאפשר לגדל פסיפלורה על העצים, והם גם חשבו שאפשר לעשות מזה כסף. יום אחד חבר קיבוץ, האגרונום גדעון אדר, כיום בן 80 ויינן ראשי ביקב השיכר, הביא את פרי התאווה לקיבוץ מביקור בחו"ל. הם טעמו, התאהבו, שתלו והפסיפלורה קישטה כל שטח. אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד, כי בשל מראה החיצוני של הפסיפלורה שלרוב נפגם, לא יכלו לשווק זאת בחנויות. בסופו של יום הגידול נכשל.

ברב נולד בפולין, בן לניצולי שואה, ועלה לארץ בשנת 1956. לקיבוץ געתון הגיע אחרי הצבא. הוא נשוי לחמדה ולשניים שישה ילדים. משנת 1997 חיה המשפחה במושב חוסן. באחד מהערבים בשלהי שנות ה-70 ראו ברב ואדר שלתוך הוודקה מכניסים כפית עם ליבת זרעי הפסיפלורה כדי לגוון את הטעם. כך צמח הרעיון להקים בקיבוץ יקב שיכר.

יקבי השיכר אינם נמצאים בתודעה של הישראלים. תרבות השיכר חולשת על אירופה, מדינות קרות וחבר העמים שיודעים לזהות את ההבדל והייחודיות בין יין ענבים ליין שיכר שמותסס עם כמות נדיבה ביותר של אלכוהול. המיזם הגדול של הקיבוץ לא הצליח להמריא ונותר שומם, עד לפני שנה, אז ברב מחליט לרכוש את היקב מהקיבוץ לקראת פרישתו לגמלאות, ומתאר את החזון שלו למרכז מבקרים גדול. ברב שותף לתהליך הייצור מתחילתו ועד סופו ויחד איתו עובד גם היינן הראשי ומייסד היקב גדעון אדר.

ביקב שהוקם בשנת 2001 מייצרים כ-11 סוגי שיכרים מפירות טריים שנסחטים ומבוקבקים במקום. ברב מעמיד על השולחן ארבעה בקבוקי זכוכית גדולים של שיכרים: פסיפלורה, ליצ'י, רימונים ודובדבן. כאחת שגדלה בבית שמייצר בכל שנה אוסף בוטיק של ליקר שסק, התאהבתי מיד.

ברב: "המקום היה כאן חורבה. בהיותי חבר קיבוץ במשך עשרות שנים, יש לי רגשות סנטימנטליים לנוסטלגיה ולבית. עבדתי קשה הרבה שנים וכשיצאתי לפנסיה שמתי את האמביציות בצד והחלטתי שזה הזמן לעשות משהו לנפש.

הסיפור המלא יפורסם מחר ב:"צפון 1".

דב הרב ביקב השיכר ( צילום: אדריאן הרבשטיין)
דב הרב ביקב השיכר ( צילום: אדריאן הרבשטיין)

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות