גולדי אלון, אם חד הורית, בת 31 מכרמיאל, שהוריה ממייסדי העיר, שובתת באוהל שהקימה ברחבת העירייה בשל העדר דיור ציבורי לשכן אותה ואת בנה.
אלון היא זכאית לדיור ציבורי החל משנת 2008. השיכון הציבורי בישראל מציע פתרונות דיור לאוכלוסייה שאינה יכולה להרשות לעצמה אפשרויות דיור בשוק החופשי. אך כיוון שמלאי הדירות בדיור הציבורי מצומצם, לא כל מי שעומד בתנאי הזכאות הבסיסיים, זוכה לשכור דירה ציבורית.
ההקצאה נעשית בהתאם לנוהל. הדירות בשיכון הציבורי בישראל מופקדות בידי חברות מאכלסות, כמו עמידר, עמיגור, חלמיש, שקמונה, חל"ד ושיכון ופיתוח, הפועלות לצד משרד הבינוי והשיכון לשם אכלוס הדירות בזכאים. הזכאות ניתנת ביישוב המגורים של מבקש הסיוע.
לדברי אלון, לא הוצעה לה אף לא פעם אחת דירה כלשהי, למרות שעומדת לרשות הזכאים זכות סירוב במשך שלוש פעמים במידה ומוצע דיור שאינו הולם לדעת הזכאי. הזכאות האחרונה שלה, לאחר שהיה עליה לחדשה, היא מאפריל 2013.
לדברי החברה המשכנת, עמיגור, היא מוצבת כרגע במקום החמישי בתור. אלון, שבעת ההבטחות והמיקומים אומרת: "בזכאות הראשונה הגעתי למקום שני בתור ולבסוף נדחקתי למקום 33".
תגובת החברה המשכנת, חברת עמיגור, כפי שהועברה על ידי הדובר ארז שני: "חברת עמיגור הינה חברה מאכלסת בלבד והקצאת הדירות היא בהתאם לתור הממתינים אותו קובע משרד הבינוי והשיכון, ולפי מצאי הדירות המתפנות בישוב. לגופו של עניין, לגולדי אלון הייתה בשנת 2009 זכאות לדיור ציבורי אך זכאות זו הופסקה על ידי משרד הבינוי והשיכון לאחר שנתיים עקב חריגה וגידול בהכנסותיה. בתקופה זו לא היו לעמיגור דירות ריקות. באפריל 2013 חידשה את זכאותה והיא נמצאת ברשימת ממתינים לדירה. לצערנו אין כיום דירות ריקות המתאימות לה במלאי".
הסיפור המלא היום בעיתון "צפון-1 כרמיאל"
