נטע תורג'מן-אניב, בת 3 וחצי, מהיישוב קורנית שבמשגב, סובלת ממחלה גנטית אך רוצה להיות כמו כל הילדים. את המדינה זה לא כל כך מעניין. בסבך הבירוקרטי שנולד, כמה אירוני, דווקא בעקבות יישום דוח טרכטנברג, היא אינה זכאית למימון של סייעת רפואית.
נטע נולדה עם מנוירופיברומטוזיס מסוג1 (NF1), מחלה גנטית שבאה לביוטי בגידולים שפירים רבים הגורמים למגבלות קשות. היא נאלצת לנשום באמצעות פתח בקנה הנשימה. את מזונה היא מקבלת בהזנה ישירה לקיבה. בשל המגבלות האלה קיבלה נטע מימון של סייעת רפואית צמודה ממשרד הרווחה. תפקידי הסייעת חשובים לחייה של הילדה, שכן היא זו הדואגת להאכיל אותה ולכך שהפתח בקנה הנשימה יהיה תמיד נקי, על מנת שתוכל לנשום.
האם גלי אניב: "נטע רוצה להמשיך ולהיות כמו כולם, היא התגברה על הרבה מכשולים בשלוש וחצי שנות חייה, אני לא רוצה שאת המלחמה הזו היא לא תצלח. ביום שני בעוד פחות מחודש, נטע, לא חוזרת לגן, וכל זה בגלל סבך ביורוקרטי ומילה אחת יותר מדי".
המוקש הביורוקרטי מצוי בעצם הגדרת החוק החדש, זה שנולד בעקבות המחאה מן השנה שעברה, לפיו חינוך חינם יחול כעת מגיל 3 ולא מגיל 5 כפי שהיה. אלא שבניסוח זה הושמטה המילה "חובה". בהעדר הגדרת חובה לשלוח את הילד לגן, הפרשנות היא כי זו אופציה, אמנם בחינם מעכשיו, אך רק אופציה, ועל כן משרד החינוך אינו חייב לסבסד את הסייעת הרפואית. החל מגיל 5, כאשר נטע תגיע לגן חובה, אז יהיה על המשרד לסבסד את הסיוע.עד אז, הילדה הקטנה, שרוצה לבלות בגן יחד עם בני גילה, נדונה לשבת בביתה, לבד.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך בוחן מתן חלופה לילדה נבדק אפשרות לתת לה מענה באמצעות טללים".
באשר לתגובה זו, המענה באמצעות "טללים" אינו פותר את הבעיה, שכן בעמותה זאת, העובדת באישור משרד החינוך, הסיוע ניתן אך ורק בבית, כלומר לא ניתן לממש את הסיוע בגן כחלופה לבית.
מההמועצה האזורית משגב נמסר בתגובה: "במסגרת ההיערכות לחוק חינוך חינם בגילאי 3-4 עלו מספר חוסרים לכיסוי כל העלויות הנלוות. נושא הסייעות לילדים הזקוקים לכך- הוא אחד מהם (לצד חוסר מימון לפסיכולוגים, הסעות ומלווים להסעות). העברנו למשרד החינוך בקשות לגבי המקרה הנדון ומקרים נוספים. השבוע קיבלנו תשובה שלילית. כמובן שאנו עושים הכל לתקן את המצב בהקדם. אין ספק שנטע תורג'מן-אניב צריכה ללכת לגן ככל בני גילה".
