ביום רביעי שעבר התקיים הקונצרט המסכם את עונת הקונצרטים בהיכל התרבות כרמיאל. זה היה קזינו קונצרט – פורמט אינטראקטיבי, שסוגר את הפער בין הקהל לבמה. הקהל בחר את היצירות שנוגנו מהתפריט המוזיקלי באמצעות הגרלות משעשעות והיכרות אינטימית עם נגני התזמורת, מנהלה המוזיקלי של התזמורת, אריאל צוקרמן וזמרת הסופרן הילה פחימה, שביצעה את היצירות הווקאליות שנבחרו.
בין היצירות שהוצעו לקהל היו פרקים מתוך "חליל הקסם" מאת מוצרט; "בואה של מלכת שבא" מאת הנדל; "קיץ" מתוך עונות השנה של ויוואלדי; הפתיחה של "הספר מסביליה" מאת רוסיני; "מוזטה" מלה בוהם מאת פוצ'יני; "מכונת הכתיבה" מאת לירוי אנדרסון ועוד יצירות רבות מאת בטהובן, ברהמס, בוקריני, שוברט, סיבליוס, פרוקופייב, בריטן, אופנבאך, ורדי, גונו, מנדלסון וצ'ייקובסקי. היה זה אתגר עצום עבור המנצח ונגני התזמורת, אך בעיקר עבור הזמרת הילה פחימה, שלצורך העניין הייתה חייבת לגלות בקיאות מרבית. פחימה, אחת מזמרות האופרה הנחשבות בעולם, הוכיחה כי היא בהחלט ראויה לתארים ולפרסים בהם היא אוחזת.
היא בת 31, נולדה, גדלה ובגרה בכרמיאל. משפחתה מתגוררת בעיר. היא בוגרת בית הספר היסודי הפרחים ותיכון הורוביץ. בחמש השנים האחרונות היא מתגוררת בווינה, אוסטריה. פחימה לא חלמה, כשהחלה לשיר במקהלת הילדים "נופר" בקונסרבטוריון העירוני, שיום אחד היא תככב כסולנית באחד מחמשת בתי האופרה המובילים בעולם, לצד סולנים וסולניות מפורסמים כמו אלינה גרנצ'ה ודיאנה דאמראו. למעשה, היא לא ממש הכירה את הז'אנר. למקהלה הגיעה בעקבות אחותה, יפעת פחימה וייסקופף, שגם היא זמרת אופרה.
הילה פחימה, למה אופרה?
"את דרכי המוזיקלית התחלתי כילדה בת 8 בקונסרבטוריון של כרמיאל, במקהלת נופר בניצוחה של מירי שדה. הלכתי בעקבות אחותי הגדולה. גם אני רציתי לשיר. למדתי פיתוח קול אצל מרי קלייר הרמן, ולאט-לאט הבנתי שלמרות היותי ילדה מאוד ביישנית, אני מאוד מסוקרנת לגבי המוזיקה ועולם הבמה. היה בזה משהו שאתגר אותי ומאוד משך אותי. התחלתי לשיר שירי ארץ ישראל, עברתי לג'אז ומשם הלאה".
פחימה זוכרת היטב את הרגע שבו החליטה שהיא רוצה להיות זמרת אופרה. כשלמדה במגמת המוזיקה בתיכון, הלכה לצפות ב"ריגולטו" באופרה הישראלית. כשהסולנית הראשית שרה את האריה שפחימה הכירה היטב, היא פתאום הבינה איך זה צריך להישמע. "זה הדהים אותי, כי לא ידעתי שאפשר להביע כל כך הרבה רגש במוזיקה שמרנית יחסית", היא אומרת. באותו הרגע הבינה שזה מה שהיא רוצה לעשות.
מתי הבנת שאת הולכת לכיוון הקלאסי?
"לא למדתי בבית ספר לאמנויות, לא גדלתי על אופרה, אבל התמזל מזלי, ובכרמיאל, למרות היותה עיר פריפריאלית ומרוחקת, יש קונסרבטוריון ברמה גבוהה. הייתה לי מורה לפיתוח קול שידעה לכוון אותי בעדינות למקומות הנכונים עבורי. למדתי במגמת המוזיקה, ואת המוזיקה הקלאסית גיליתי באמת בגיל 14-13. כשצפיתי ב'ריגולטו' מאת ורדי, התאהבתי. את האריה של הדמות הראשית ג׳לדה הכרתי, כי שרתי אותה כבר אז, אבל התפאורה ,התזמורת, הקולות והממדים פשוט הקסימו אותי. זו הייתה חוויה מכוננת. זה היה הרגע בו חשבתי 'שם אני רוצה להיות'״.
כבר אז כיוונת גבוה.
"זה היה עדיין בגדר חלום. המורה שלי מרי קלייר כיוונה אותי לאופרה. חקרתי את הנושא עוד ועוד. בתיכון קיבלתי מספר פעמים את מלגת ׳קרן התרבות אמריקה ישראל׳ ללימודי מוזיקה. התחלתי להופיע הרבה והבנתי שאני רוצה להמשיך. אחרי הבגרות במוזיקה, התקבלתי למסלול ׳מוזיקאית מצטיינת׳ בצבא. תוך כדי השירות הצבאי, התחלתי את לימודי התואר הראשון באקדמיה למוזיקה בירושלים".
אחרי השירות הצבאי ולימודי תואר ראשון באקדמיה למוזיקה בירושלים, הגיעה פחימה לסטודיו של האופרה הישראלית, למפגש ששינה את חייה עם מישהי מ"הדויטשה אופרה" בברלין שעובדת על דיקציה בצרפתית. אחרי שני מפגשים היא אמרה לפחימה שמחפשים בברלין מישהי עם סופרן קולורטורה, סוג הקול שלה בדיוק, והציעה לה שתיבחן.
פחימה סיימה את האודישן, ועל המקום הוצע לה חוזה לשנה. היא מספרת: "הייתי בת 21, חסרת ניסיון שהתפקיד היחיד המשמעותי שעשתה על הבמה היה 'אליסה בארץ הפלאות', שכתב דוד זבה. אבל הבנתי שזו הזדמנות שאני לא יכולה לפספס. אני בכלל לא חשבתי על מעבר לחו"ל. לא כל כך ידעתי מה לעשות. פניתי לאופרה הישראלית, שם פרגנו לי מאוד והפצירו בי לנסוע".
בחורה צעירה, אחרי שירות החובה בצה"ל, עם תואר ראשון ביד. בכל זאת משהו. ואז את עוברת לגור בחו"ל?
"כשסיימתי את הלימודים, המשכתי כזמרת באופרה סטודיו של האופרה הישראלית. לאחר חצי שנה, הגיעה לארץ נציגה של האופרה הגרמנית בברלין. היא שמעה אותי והמליצה לי לבוא לעשות אודישן בברלין, כי הם חיפשו זמרים צעירים. חשבתי לעצמי שזה יכול להיות נחמד, אבל לא ממש הבנתי את גודל ההצעה. הגעתי אליהם אחרי חודש וקיבלתי חוזה לשנה. זו הסיבה שעברתי לאירופה בגיל מאוד צעיר, בלי שפה, בלי קשרים, בלי הרבה ניסיון בתחום. נשארתי שם שלוש שנים וביצעתי תפקידים כמו: 'מלכת הלילה', 'ננטה בפלסטף' ו'פרסקיטה'".
בהמשך הוזמנה פחימה להיבחן לאחד מחמשת בתי האופרה הטובים בעולם, בווינה, אלא שהפעם לא היו לה התלבטויות, וכבר חמש שנים שהיא חיה שם ומככבת בשלל תפקידים.
איך בדיוק הגעת לווינה?
עשיתי אודישן בווינה, כי רציתי שינוי, וקיבלתי תשובה חיובית וחוזה לשנה. מאז אני שם כבר חמש שנים, שרה תפקידים ראשיים. וינה היא עיר מגוריי, למרות שאני עדיין נוסעת הרבה כדי להופיע במקומות שונים – ברלין, מדריד, ברצלונה, המבורג, פריז ועוד. וינה הביאה לי הרבה מזל. הכרתי שם את הארוס שלי, בנימין רושין, צעיר יהודי ממינכן, בעליה של חברת הייטק למתכנתים, ואנחנו מתחתנים בסוף החודש בארץ".
על ההופעה בכרמיאל, שבה נכחו בני משפחתה, חבריה לספסל הלימודים, חבריה לקונסרבטוריון ומורים, היא אומרת: "מאוד התרגשתי להופיע בכרמיאל, כי היא הבית. זה תמיד יהיה המקום ממנו באתי. כאן הכל התחיל".
