fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

היקיית חיה ובועטת

אוצר המילים של הייקית המדוברת השתלט על עם ישראל. רבים אימצו לעצמם הגיגים גם עם שורשיהם לא ממש צמחו אי שם בגרמניה. ספר חדש בשם: "מילון בן יהודה שטראסה", מאגד בתוכו 900 ערכים וביטויים ייקים, גם אלו שנעלמו מהעולם. שנתחיל?

ראש השנה הוא זמן טוב לעקוב אחר הייקית המדוברת בארץ ישראל, כזו שרק הסבים שלנו יודעים, זוכרים ומתגלגלים מצחוק.
ספר חדש, ראה אור לאחרונה, בשם: "בן יהודה שטראסה", יותר נכון לכנותו "כמילון הייקים הגדול" בו קובצו מושגים, מילים ותרבותם של הייקים דוברי גרמנית, אשר במשך השנים הפכו לחלק בלתי נפרד מהשפה העברית המדוברת. שנתחיל?

דַאס אִיסְט דוֹךְ אַייְנהֶ גוֹלְדגְרוּבֶּה – (Das ist doch eine Goldgrube) – זה הרי מכרה זהב. ובדרך כלל נאמר בחוסר פרגון על עסק שהצליח בניגוד לתחזיות, ובניגוד למה שמאחלים לבעליו המאוסים.

קהילת הייקים של נהריה ספגו בבית את כל אותם מושגים, מימי ינקותם, וימצאו קרוב לוודאי את זיכרונות ילדותם בין דפי המילון.
ראובן מרחב, הוא אחד השותפים לכתיבת המילון: "לייקית המדוברת אין דקדוק ואין תחביר; אין לה לא שורשים ולא מורפולוגיה מסודרת. בתור שכזאת היא צופה "שיבושים" גרמניים- עבריים משועטנזים, שעשו חררה להיבראיסטים שבין הייקים. היא הייתה בהתהוות מתמדת, ובאורח טבעי היו דובריה בני חורין לעשות בה ככל העולה על רוחם, ובלבד שיובנו ויבינו- ראשית לכל במשפחה ובחברה הסגורה שלהם, וגם בחברה הסובבת אותם.

מילון בן יהודה שטראסה
השפה התגבשה בשנות ה-30. צילום: יח"צ

"אנו, בני הדור השני, צמחנו למשמע הייקית המדוברת, מי פחות ומי יותר, תלוי בנסיבות המשפחתיות ובמעגלים החברתיים של קרובים וידידים.
"לי זכורים ביטויים כמו "אַיין טיוּל אנסְ ים"(טיול לים) או "לא בא חשפון" (לא בא בחשבון), ונראה שאין מי מבני הדור השני שלא נחשפו לחוויה הזאת ולא שימרוה בזיכרון באורח כלשהו".

המילון הוא פרי עבודה קהילתית רחבת היקף וזמן ביוזמת ארגון הייקים, הלוא הוא ארגון יוצאי מרכז אירופה. במהלך השנים האחרונות נאספו לצורך פרויקט זה ביטויים מאנשים רבים מכל רחבי הארץ, חלקם הגדול בני הדור השני של הייקים, שהוריהם הגיעו לארץ בעלייה החמישית 1939-1932/3.
כילדים הם שמעו בביתם בערים, בכפרים ובקיבוצים של המדינה המתהווה ביטויים שונים המגלמים את התופעה הלשונית/תרבותית המכונה "ייֵקִישֶס דוֹיטְסש", "סַבְּרֶה דוֹיטְסש" ו"ייֵקֶמֶד".

זה אינו מילון בלשני–מדעי, אומרים הכותבים, אלא אוסף של ביטויים ואמרות שאיפיינו את הייקים וקובצו יחדיו באסופה לשונית, תוך הדגשת האופי הקהילתי והתרבותי של הערכים.

המילון עוקב אחר השפה, שהתגבשה בארץ ישראל בשנות ה– 30 וה– 40 של המאה ה– 20 , בקרב העולים מארצות אירופה הדוברות גרמנית עם השתרשותם בארץ. זוהי שפה המבטאת גם את השלכות המפגש של עולים אלה עם ה"אוריינט" ותושביו תחת השמש הארץ– ישראלית: עם העולים האחרים בארץ ושפותיהם ועם התנאים המיוחדים שנוצרו במקום.

רותי אופק מהיישוב יובלים, אוצרת המוזיאון הפתוח בתפן, הייתה שותפה לכתיבת הספר "מילון בן יהודה שטראסה", 900 ערכים וביטויים שנאספו מאנשים מכל רחבי הארץ ונותנים תמונה מרתקת לחיי הקהילה היקית שהגיעה לארץ לפני 80 שנה, בעלייה החמישית. המילון מכיל ביטויים מחיי היומיום השונים בתחומים מגוונים כמו: ספורט, בינו ובינה, אוכל, נימוסים ועוד. רותי אופק (ילידת אוסטריה) וייקית גאה בעצמה.

בהקדמה למילון מסבירה אופק את ההשפעה התרבותית של היקים באותה תקופה לא רק על השפה המדוברת כי אם גם על זו החזותית: "המעצבים הגרפיים, שעלו מארצות מרכז אירופה לארץ ישראל, הביאו עימם שפה עיצובית ייחודית, שפותחה בשנות ה– 20 של המאה ה– 20 , בעיקר בגרמניה.

"המודעה של קרם השיזוף ולווטה, למשל, מזכירה מאוד את תצלומיו של אלפונס הימלרייך המציגים ילד עם כובע אוחז ביד אימו בדרכם לים בתל אביב, 1939. כך גם בפרסומת של תנובה "תוצרת תנובה תמיד על שולחנך", התואמת את הצילום של הימלרייך למוצרי תנובה 1941 ".

מתוך מילון בן יהודה שטראסה
900 ערכים וביטויים שנאספו מאנשים מכל רחבי הארץ. מילון בן יהודה שטראסה (צילום: יח"צ)

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות