כשיעל כהן פארן סיימה תואר בפיזיקה והתחילה לימודי תואר שני בהתמחות באנרגיה סולרית, נראה היה כאילו מסלול הקריירה שלה ברור ומובטח. שנה לאחר מכן הסתבר שאת התואר השני היא בחרה שלא לסיים, כשהמאבק הירוק שאב אותה לתוכו ועתידה השתנה. בינואר האחרון התבשרנו על שריונה במפלגת המחנה הציוני במקום ה-25, מה שמותיר סיכוי שנראה בכנסת הקרובה חיזיון נדיר: חברת כנסת מפרדס חנה-כרכור. פארן, בת 41, אם לשלוש בנות – בת 10, בת 8 וחצי ובת 4 – היא תושבת פרדס חנה בשש השנים האחרונות. היא גדלה ברמת גן וב- 1996, בזמן לימודיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, הקימה עם סטודנטים נוספים תא סטודנטים שהפך תוך זמן קצר ל'מגמה ירוקה' – ארגון סטודנטים מתנדבים בכל הקמפוסים בארץ.
הנושא המרכזי שפעלו סביבו בשנים הראשונות היה סלילתו של כביש 6, חוצה ישראל, אותו ואת הפגיעה בטבע שסביבו הם ניסו לעצור באמצעות פעולות הפגנתיות ואקטיביסטיות. ב- 1999- 2000 הם בנו בתים על עצים בניסיון למנוע כריתת יער בין שהם לאלעד שבוצעה לצורך סלילת הכביש.
"זאת הייתה חוויה מכוננת ועוצמתית מהסוג שמשנה את הגישה לחיים", היא אומרת על אותה תקופה. "לחיות באוהל מחאה במשך כמה חודשים ולהתמודד מול כוחות מאוד גדולים. בדיוק אז הייתי בכנס גדול ובינלאומי בנושא אנרגיה, והבנתי שהטכנולוגיה והיכולת לפתח את הנושא בקנה מידה גדול כבר קיימות, אבל אין רצון פוליטי לכך. מקבלי ההחלטות לא הבינו את חשיבות הדבר. המאבק נגד חוצה ישראל שאב אותי, עשיתי צעד שאני לא מצטערת עליו עד היום ועזבתי את הלימודים באמצע התואר. אנשים אמרו לי שזאת הקרבה אישית, אבל את הכיוון שלי באופן הרבה יותר חזק כבנייה של עניין אזרחי שעולה מלמטה למעלה. אני מאוד מאמינה בשינוי כזה, שמתחיל בקריאה ציבורית שמשפיעה בסוף על הדרגים הגבוהים".
המאבק נגד כביש חוצה ישראל נכשל, אבל כהן פארן לא רואה את הסיפור ככישלון מוחלט: "הצלחנו לשנות את הגישה לתחבורה הציבורית. קידמנו סדר עדיפויות אחר בנושא תחבורה. אם ישקיעו רק בסלילת כבישים, התלות ברכב הפרטי רק תגדל, ולא יפתחו תחבורה ציבורית. בשנות ה- 90 הרכבת הייתה הרבה פחות מפותחת, היו הרבה פחות תחנות והתקצוב היה נמוך בהרבה. דברים השתנו מאז. בנוסף, ארגוני הסביבה בישראל הושפעו מכך כשראו שאפשר להיאבק ולהגיע למשהו".
משם המסלול שלה היה ברור: "ריכזתי מאבקים נוספים במגמה ירוקה, וב- 2002 החלפתי את ערן בנימיני כמנכ"לית הארגון. ב~2006, כשנולדה בתי השנייה, עזבתי את מגמה ירוקה, ושנה לאחר מכן הקמתי את הפורום הישראלי לאנרגיה, אותו אני מנהלת עד היום. בעוד עולם הסביבה החדש שהתפתח ב- 20-30 השנים האחרונות הוא מאוזן למדי מגדרית, לדברי כהן פארן, את עולם האנרגיה היא מתארת כגברי לגמרי, ולדבריה, גם כוחני. "הצלחתי לייצר לעצמי מעמד, רואים אותי כמקצועית ורצינית. אבל כל חברות האנרגיה מובלות על ידי גברים, וכך גם היועצים והעסקנים בתחום. יש קושי להביע את העמדות שלך, לא נותנים לך, כי זה עולם מאוד גברי".
הסיפור המלא יפורסם מחר במקומון: "כל הפרדס".
