יום שישי , אוקטובר 19 2018
בית / שרון / פנאי שרון / הפקת חייו
תמיר קמחי
תמיר קמחי (צילום: שלומי גבאי)

הפקת חייו

היום ב"כל הפרדס"

כבר שנתיים שרפיק ידידיה חי בפרדס חנה, עם בת זוגו ושתי בנותיהם המשותפות. "אחותי תמיד גרה פה, ותמיד היתה לי כמיהה לחיות בחמולה, בשבט", אומר ידידיה, אב לבן נוסף. "כשיש הרבה בני דודים ודמויות לחיקוי, לא רק משפחה גרעינית. זה היה צעד נבון לבוא לכאן. אני אוהב את החיים כאן, וכיף לנו". עם זאת, לדבריו, אחרי שגר במקומות שונים, כל המקומות הם למעשה אותו הדבר. "בכל מקום יש אנשים".

תמיר קמחי
רפיק ידידה (צילום: שלומי גבאי)

להוציא את האף

הבוגרים שבינינו עוד זוכרים אותו בשם תמיר קמחי, כשהפציע בגלי צה"ל בסוף שנות ה-80. אחר כך היו התוכניות "תוסס" בערוץ הראשון, "חוצה ישראל" ו"אופטימיות קוסמית" בערוץ 2 בשנות ה~90. בעלי הזיכרון הטוב זוכרים גם את התמודדותו בבחירות בשנת 2000 עם "עלה ירוק" שלא עברה את אחוז החסימה, ולפניה השהייה באשראם של אושו בהודו באמצע שנות ה~90, ממנה חזר בשם רפיק. בעשור הראשון של המילניום באו סדנאות והפקות פסטיבלים – "לב טהור", "כנס אושו" ואחרים. "אחר כך נהייתי הורה בפעם השנייה, והייתי מרוכז במשפחה. עכשיו אני בקאמבק", הוא אומר.

את המשרד שלו, בו עבד = כהגדרתו= כמאמן רוחני והוליסטי, הוא סגר באחרונה. "עבדתי שם עם כל סוגי האנשים. טיפלתי בנשים שלא מצליחות להיכנס להריון, עם גברים שלא מוצאים את עצמם בחיים ומחפשים כיוון. הקליניק בתל אביב שגשגה, אבל נמאס לי לנסוע לשם כל יום ברכבות. עכשיו יש לי אצל אחותי, בכרכור, קליניקה יפה. אמרתי: 'נראה אם הלקוחות יבואו לפה'". עד כה, נראה שהלקוחות התל אביביים לא כל כך מגיעים. "קשה להם להוציא את האף מהעיר", הוא מסביר, "אבל אני מוצא לקוחות כאן, בסביבה. אפילו הבחור מהמכולת בא אלי לייעוץ".

"כשהייתי בן ארבע חשבתי שאהיה ראש ממשלה. כשגדלתי חשבתי שאהיה סופר, כי
גם סופרים ואנשי רוח עושים שינויים בעולם. אבל אחרי שעשיתי מדיטציה הבנתי
שלא צריך לעשות שינויים קוסמיים-חברתיים גדולים, ואפשר לעשות זאת ברמת
האחד-על-אחד. אני מרגיש מאוד מוגשם ומלא הודיה על הגלגול הזה"

 

בדוק גם

התיכון החקלאי ברנקו וייס. צילום: נירית שפאץ

כ-1,500 תלמידים מחכים לקו אוטובוס נוסף לבית הספר

אוכלוסיית התלמידים בתיכון החקלאי "ברנקו וייס", התיכון הכללי-חילוני היחיד בפרדס חנה-כרכור הצומחת, הולכת וגדלה והשנה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *