מבזקים
בית / שרון / פנאי שרון / אפליה מתקנת לגברים

אפליה מתקנת לגברים

עם הנטייה הכוללת כיום לייחס את הנטייה להשקעה בטיפוח חיצוני לנשים, אנשים מופתעים מהעובדה שבטבע לעתים קרובות דווקא הזכר הוא המתהדר. די אם נזכיר, למשל, את הטווס הזכר הפורש זנב בשלל צבעים מרהיבים לעומת נקבת הטווס האפרורית בגווניה, או את זכר הברכיה (ברווז בר נפוץ) שראשו ירוק-עז ועיטור לבן לצווארו, בעוד נקבת הברכיה מסתפקת בצבע אפרפר-חום צנוע.

עיון מהיר בהיסטוריה מראה שלא צריך ללכת רחוק אל עולם הציפורים; גם האדם, עד ממש לא מזמן, לא התנהל כאילו לא יאה לזכר להראות הופעה מושקעת ועשויה. לפחות עד מחצית המאה ה-20, הגברים לא הסתפקו בלזרוק על עצמם את הג'ינס והטישירט העליונים בערימה, ובדרך כלל לא היו יוצאים מהבית בלי להקפיד על הופעה גברית מתוחכמת וחתיכית, כולל כובע. "בתקופות קודמות גברים היו משקיעים בבגדיהם, ביצירתיות בהופעה, בתחושה של מה בא להם ללבוש היום, וכשהיה מדובר בבגד לאירוע מיוחד, היו משקיעים גם בתפירה מיוחדת", מתאר נווין שלום שגב, בן 50, תושב פרדס חנה, שלפני שנתיים פתח את חנות הביגוד הייחודי לגברים Naveenew, ולפני חצי שנה התמקם איתה במתחם אורוות האמנים בפרדס חנה כרכור.

"גדלתי בנתניה בשנות ה-70, שהיו שנים יצירתיות מאוד במוזיקה ואמנויות אחרות בעולם. אמי הייתה תופרת בהזמנה אישית ללקוחות שהיו באים אלינו", הוא מתאר. "בבית היו תמיד בדים ועבודות תפירה, ופיתחתי טעם אישי בנושא מגיל צעיר מאוד. מילדותי נחשבתי למי שמתלבש בסטייל, בסגנון אינדיווידואלי".

DSC_9237-001

מסע מסביב לעולם

שגב מעיד על עצמו שהיה ילד נורמטיבי. אחרי שירות צבאי כמפקד טנק התקבל בגיל 21 לחברת החשמל ועבד בה שנים רבות. "היה לי שם מאוד נוח כלכלית, אבל הרגשתי שחסר לי ביטוי של התחום היצירתי בחיים וחיפשתי שינוי. בגיל 30 לקחתי חופשה של חצי שנה מהעבודה, שאליה כבר לא חזרתי, ויצאתי למסע ארוך מסביב לעולם. גיליתי שיש צורות חיים אחרות. אחרי טיול בהודו, ונישואים של שנתיים לאישה שוויצרית ומגורים איתה בשוויץ, הצטרפתי לקבוצה שהקימה את קומונת 'פאצ'ה מאמא' המפורסמת בקוסטה ריקה, שחבריה מנהלים כפר אקולוגי אלטרנטיבי, בצמידות גבוהה לטבע. "הייתי שם עשר שנים וחשבתי שאשאר שם לנצח", הוא מתאר, "התפתחתי שם אישית, הייתי שף ומנהל מסעדה שפתחתי במקום, וקיבלתי משכורת במטבע פנימי שקראו לו צ'וקו ואיתו אפשר לקנות בחנויות המקומיות. כיום אני עדיין בקשר עם המון חברים מפאצ'ה מאמא,  שחיים ברחבי העולם. הגרעין הקשה של הקומונה היה כ-90 איש וכולל כולם גרו שם כ-300 איש. זה דומה לקיבוץ משודרג, אלא שהמקום ההוא הוקם על בסיס רוחני שיתופי, ולא על בסיס אידיאולוגי כמו הקיבוץ כאן".

12 שנים אחרי שיצא לחו"ל, חזר שגב לארץ. "החזירו אותי הגעגועים לארץ, וגם רציתי לעשות משהו עצמאי ויצירתי משל עצמי. רציתי להביא לכאן את הפירות של כל ההתפתחות הפנימית שעשיתי שם. כשחזרתי לארץ ב-2010, זה היה שוק תרבותי, כי מצאתי ישראל שונה לגמרי מזו שעזבתי 12 שנים לפני כן. הרגשתי שישראל קצת איבדה מהתום שלה והלכה לכיוון של כסף, הישגיות ואגו. ארץ ישראל הישנה והטובה הייתה יותר רומנטית בהרגשה שלי, והיא נעלמה".

DSC_9213-001

"מכוונים את התדר"

לקח לו זמן למצוא את דרכו המקצועית כאן. "בתחילה הפקתי מסיבות ואירועים ועבדתי בתחום הסולארי. גרתי בבית ינאי, הייתה תנועה של חברים ומכרים שלי לפרדס חנה כרכור ועניינו אותי הקהילתיות והאלטרנטיביות שיש פה. רציתי להיות מעורב בעשייה הקהילתית, ובאתי לכאן לפני חמש שנים, ומאז אני עף על המקום הזה, על המגוון האנושי המרתק שיש בו. אני איש פעיל מאוד חברתית, מפיק אירועי שירה כאן ובסביבה, מביא מוזיקאים ועושה עוד דברים כדי להפוך את המקום לפנינה תרבותית".

אירוע כזה יהיה מסיבת הסילווסטר "מכוונים את התדר" שהפיק לפני שנה בתחנת הרכבת הישנה של זכרון יעקב. המסיבה כללה בחצות טקס הודיה על השנה שחלפה ותפילה לשנה חדשה. "אנשים יצאו משם בתחושה של התעלות רוח, חיבור ושמחה".

החנות היא ההמשך הטבעי של כל זה. "במהלך השנים וההסתובבויות בעולם, נחשפתי לתרבויות שונות ומגוונות שהשפיעו גם על ראייתי את עולם הטקסטיל וגירו אצלי את העניין באופנת גברים, ורצון להכניס אופנה מגוונת ושונה מזו שנראית ברשתות המוכרות. הרגשתי שיש מחסור בבניית קונספט של חנות לגבר שאוספת פריטים עם השפעות תרבותיות שונות, כמו כובעים וחולצות, שגבר יוכל לבוא ולמצוא בה משהו אחר. לנשים יש שפע של בחירה בתחום, וכבר כילד שמתי לב שבחנויות הנעליים יש עבורן, למשל, מחלקת נעליים נרחבת בעוד שלגברים יש עשרה זוגות. רציתי לעשות 'אפליה מתקנת'. באירופה שמתי לב, למשל, שהגברים מקפידים יותר על לבושם – שיער, כובע, מעיל, והם הרבה יותר יצירתיים באופן שבו הם מופיעים בחיי היומיום. יש שם חנויות כובעים וחנויות נעליים ייעודיות לגברים. לקחתי על עצמי להביא את הניחוחות וההופעה השמחה והצבעונית לכאן".

DSC_9235-001

ואיך הגברים הישראלים מגיבים? יש להם רצון לזה?

"כן, כשהם מקבלים את ההזדמנות. מניסיוני בחנות, גברים רבים שהתביישו לחבוש כובע יצאו מחנותי עם כובע ווסט תואם, וגילו עולם חדש. יש אצלי 'אפקט נהפוך הוא': גבר ואישה נכנסים לחנות, האישה מאיצה בגבר להמשיך הלאה והוא רוצה להשתהות עוד. נשים באות לכאן לקנות מתנות לגבר שלהן, מרגישות שהוא השתדרג עם משהו רענן ושונה, וגם הגבר מבסוט".

ומה נמכר בחנות?

"בגדים וכובעים, כמובן. זו חנות הכובעים היחידה לגברים באזור. אני מביא מגוון כובעים מעוצבים בהתאמה לעונות השנה – צמר לחורף וקש או בד לקיץ. יש בגדי מעצבים ישראלים נחשבים כמו דוד ששון ופלזמה, שאני מנגיש את המחירים שלהם לקהל של האזור. אני מקפיד שאיכות התפירה והבד יהיו גבוהות. לאחרונה הבאתי סריגים וקפוצ'ונים בעיצוב ייחודי לקראת החורף. יש משקפי שמש ייחודיים מעץ של Woody, ויש אזור וינטג', עם אוסף ז'קטים, ג'ינסים וחולצות שמתאימים לקונספט החנות. זה בוטיק שנותן מענה לכל צורך של גבר להתחדש אופנתית. יש חגורות מיוחדות. אני גם מעצב ומייצר בעצמי חולצות ומכנסיים, במותג Naveenew, בהשפעות תרבותיות שונות עם התאמה לקהל המערבי. לפני כמה ימים, למשל, חזרתי מירדן והבאתי משם וסטים מרופדים בפרווה מלאכותית לחורף, כמו אלה שלובשים שיח'ים במדינות המפרץ, שזה סמל סטטוס בהן, ומצאתי שזה מאוד שימושי לחורף הישראלי. יש גם סקציה של מתנות לגברים, כמו שש-בש או מטקות, ואביא גם תכשיטים לגברים. יש להם בית כאן. אני איש העולם, אוהב מפגשים עם אנשים, ותמיד כיף לבוא לכאן".

צילומים: הילה אייזינגר

בדוק גם

מחזמר המלך והעני (צילומים: באדיבות עיריית חדרה)

לא ישעמם לכם בחג: אירועי חנוכה בחדרה והסביבה

הצגות, סדנאות, טיולים ותחרות אחת מיוחדת. בחג חנוכה תקיים עיריית חדרה אירועים רבים לכל שכבות הציבור, חילונים ודתיים, בשיתוף עמותת פנאי העיר, מרכז הפנאי ומורשת ישראל צפו להרבה צבע, אור וכיבוד ואירועים שמעולם לא היו בעיר. גם קיסריה ואור עקיבא יחגגו את חג האורות.

אור חבצלות צילום נורית מוזס

להקת הנעורים אור חבצלות 2017 יופיעו בפסטיבל מחולות בברזיל

200 רקדנים השתתפו ביום ראשון בהופעה מרגשת לקראת נסיעתם של רקדני להקת הנעורים "אור חבצלות …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *