fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

מי שומר על הילדים שלכם ברשת?

השפלות, פרופילים בדויים,חרם וסרטונים משפילים. קבוצת הנוער אופק מתיאטרון "הילת אור", כתבו מחזה על בעיית הבריונות ברשתות החברתיות שלא פעם הסתיימה בהתאבדות
"חשופים ברשת" (צילום: פלג אלקלעי)
מסר חזק. "חשופים ברשת" (צילום: פלג אלקלעי)

הרשתות החברתיות בפרט והאינטרנט בכלל הפכו לזירת התרחשות תוססת במיוחד, בעיקר בקרב צעירים ובני נוער חמושים בסמאפרטפונים בבית הספר, ברחוב, בבית. הכל מצולם, מתועד, עולה לרשת והופך לנחלת הכלל. לא פעם גם מקרים קשים, שקוראים להטיל חרם על תלמיד מבית הספר או שמציגים אותו מושפל ופוגעים בו באופן בוטה. התוצאות במקרים אלו הרסניות.

נסו לדמיין מקרה של חרם על ילדה ופרסום סרטון שבו התלמידים קורעים לה את המחברות בכיתה וזורקים עליה ביצים. הסרטון מופץ, אלפים צופים בו והילדה המבוישת שמה קץ לחייה. דמיוני? לא לגמרי. הסיפור הלא אמיתי והקשה הזה עומד במרכז ההצגה "חשופים ברשת", שמועלת בתיאטרון "הילת אור". בשבוע שעבר הועלתה הצגת הבכורה באולם בית יוחנן, בהשתתפות קהל רב שכלל הורים, תלמידים, אנשי חינוך ונציגי העירייה. ההצגה משקפת באופן חד את תופעת הבריונות ברשת, וזכתה להדים ולתגובות רבות מצד הקהל שהבין שלעיתים הכלי שבו כולנו עושים שימוש, עלול להפוך להרסני.

"אף אחד לא לוקח אחריות"
את המחזה "חשופים ברשת" כתבה וביימה יעל המלי-קוגן, יחד עם קבוצת הנוער אופק מתיאטרון "הילת אור" מתנ"ס פולג. המלי-קוגן מנהלת את המרכז אמנותית ואדמיניסטרטיבית, מפיקה, כותבת ומביימת הצגות התיאטרון. היא בוגרת סמינר הקיבוצים במגמת משחק ובימוי ובעלת תואר ראשון BED בבימוי והוראת תיאטרון בבית הספר לתיאטרון של יורם לוינשטיין.

"חשופים ברשת" (צילום: פלג אלקלעי)
מסר חזק. "חשופים ברשת" (צילום: פלג אלקלעי)
נעה כהנים ואלמוג אלפמון
אוזלת יד של הסובבים. נעה כהנים ואלמוג אלפמון (צילום: עצמי)

"המחזה נכתב כרעיון משותף של התלמידים ובסיועם כרצון שלהם להתמודד עם תופעת הבריונות ברשת והסכנות ברשתות החברתיות לבני נוער וילדים", אומרת המלי-קוגן, "ההצגה נכתבה בעקבות מספר מקרי התאבדות של בני נוער בארץ ובעולם עקב חרם שגלש לרשתות החברתיות. מדובר בהצגה קשה ובני הנוער המשחקים בה לקחו על עצמם התמודדות נפשית מאתגרת עם נושא מאוד טעון".

בהצגה משתתפים התלמידים ולריה אוקסקרוג, אלינור נווה, איתי אנג'י, אלמוג אלפמון, רוני פרויקט, נדב ויינגולד, בר אליגולא, מאי סספורטס, דן מונק, אסף מונק, גלעד קרבצסקו, דניאל לברוס, נעמה לנדלר, נועה כהנים, רוני פרץ, ענבל רזמוביץ ויעל רגב. בני נוער בגילאי 15-18, שחלקם לוקחים חלק בפעילויות התיאטרון יותר משמונה שנים ברציפות. וברוח העידן החדש שבו עוסקת ההצגה משולבים קטעי וידאו-ארט שמוקרנים על מסך במהלך ההצגה. במרכז המחזה עומדת נערה שעוברת התעללות וחרם על ידי תלמידים מבית הספר והכיתה, כולל סרטונים עליה המועלים לרשת.

"במחזה אנחנו רואים את אוזלת ידם של הסובבים אותה- ההורים, המורים, המנהלים", אומרת המלי-קוגן, "אף אחד לא לוקח אחריות. המטרה בהצגה היא להעלות את המודעות לנושא, לגרום לבני נוער להבין שבדיחה עלולה להתדרדר למוות. המחזה גם קורא להורים להיות מעורבים יותר במה שעושים הילדים שלהם ברשת".

איך מתנהלים החרמות האלה?
"פותחים קבוצה 'מי שונא את רותי' ומצרפים אליה מאות אנשים. פותחים פרופילים מזויפים של הילדה ושולחים הודעות ממנה לאנשים אחרים. בארצות הברית זה נחשב להתחזות וזו עבירה פלילית".

התלמידה הופכת למחנכת
אלמוג אלפמון, תלמידת כיתה ט' באורט גוטמן, מגלמת את המחנכת בהצגה. "כשעיצבתי את הדמות הבנתי שהיא לא היתה מרוכזת בעניינה של הילדה", אומרת אלפמון, "דמיינתי מחנכת שיש לה בעיות ומתחים בבית בגלל שהיא שקועה מאד בעבודה שלה. וכשהיא מגיעה לבית הספר היא חוזרת למריבות בין תלמידים ובתוך כל זה צריכה להיות מחנכת. היא כמחנכת כעסה על הילדה שהיתה תלמידה מצטיינת והתדרדרה בלימודים. הבנתי שהמחנכת לא רצתה להוסיף על עצמה עוד קשיים.

נועה כהנים, בת 15, תלמידת אורט גוטמן מגלמת את תפקיד הקטגור. היא צופה מהצד, מוכיחה את כל אחת מהדמויות אך לא שופטת אותן. "אפילו אם ילד או הורה אחד בקהל יתחבר ויחשוב מה הוא היה עושה במצב כזה ויפנים את זה וישתמש בזה – השגנו את המטרה. אני שמחה שרבים מחברי בכיתה וגם המחנכת דליה שניידר ראו את ההצגה, התרשמו והתרגשו. אמא שלי התרגשה מאד מהמונולוג של האמא. להצגה יש מסר חזק וחייבים להעביר אותו הלאה.

הכתבה המורחבת תפורסם מחר (שישי) ב"חדשות נתניה"

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות