fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

אז בבית הספר

רגע לפני תחילת שנת הלימודים, שאלנו אושיות מקומיות מה הזיכרון המתוק שלהם מתקופת בית הספר. התשובות מענגות
מרים פיירברג איכר (צילום: חן לאופולד)
מרים פיירברג איכר (צילום: חן לאופולד)

אירוסין כל שנה
ראשת העירייה, מרים פיירברג איכר: "הגעתי לנתניה באמצע כיתה א' ולמדתי בבית הספר בית יעקב. בשל מיעוט נרשמים, למדנו ביחד בנות ובנים באותה כיתה, תופעה יוצאת דופן במסגרות החינוך החרדיות. עד היום אני בקשר עם תלמידות ותלמידים שלמדו איתי בכיתה א'. בית הספר היה בבית פרטי ברחוב מאירוביץ שחולק לכיתות. הפער בין התנאים היום לעומת פעם – פשוט בלתי נתפס. בכיתה ד' השתדרגנו לכיתת צריף מול בית הכנסת של הרב שלוש. בקיץ סבלנו מחום בלתי נסבל ובחורף מקור מקפיא,  אך בכל זאת זכורה לי חוויה של כיף אמיתי. ההורים והתלמידים לא התלוננו אלא רק הודו על מה שיש. המורות היו מקסימות, אלא שהן התחלפו כמעט בכל שנה כיוון שהתארסו והתחתנו ועברו לגור במקומות שונים".

מרים פיירברג איכר (צילום: חן לאופולד)
מרים פיירברג איכר (צילום: חן לאופולד)

הרוח והגוף
מבקר העירייה, דב כץ: "שני המורים שהטביעו בי את חותמם מבית הספר היסודי ביאליק בו למדתי הם ישראל בן דרור ואהרון טור כספא. כל אחד מסיבותיו הוא. הם היו דומים אבל גם שונים. טור כספא היה איש הרוח והתנ"ך. אהבתי את צחות לשונו, איש צנום בגוף אבל גדול בנפש שדיבר עברית תקנית ורהוטה. הוא שימש מחנך לא רק בלימודים אלא בעיקר מחנך לחיים. הוא היה מגיע רכוב על אופניו לבית הספר עם תיק עור חום פשוט. לעומתו, ישראל בן דרור, המורה להתעמלות האגדי, היה איש הגוף, אבל תמיד ידע להוקיר ולהטמיע את חשיבות החינוך וההשכלה ובעיקר את המשמעת. אצלו תרגיל היה תרגיל וסדר היה סדר, הוא לעולם לא עיגל פינות. עם קולו הרועם הוא העביר את שיעורי הספורט באלגנטיות ובאהבה. אני חושב שממנו ינקתי את חשיבות הספורט עד היום".

דב כץ, צילום: שני ישראלי
דב כץ, צילום: שני ישראלי

חיבוק בשער
מנהלת בית הספר הלל צור, איימי לוי: "למדתי בבית ספר היסודי ברנר בהרצליה. אני זוכרת שמנהל בית הספר, אבא הר, קיבל אותי כל שנה בראשון בספטמבר בשער בית הספר. זו הסיבה שמשך כל השנים שאני מנהלת את בית הספר אני מקבלת את תלמידי בחיבוק וחיוך בשער וגם את הוריהם המתרגשים".

צילום: עצמי
צילום: עצמי

קבלת פנים חמה
ניקול אבי טל, אדריכלית ומעצבת: "כעולה חדשה הגעתי מיד לכיתה ו' בבית הספר מוריה. זכורה לי קבלת פנים עוטפת, דאגו לי ומיד היו לי המון חברות. המחנך שלי היה שלמה משיח, שהיה דמות נערצת. הוא הצמיד לי את טובה אדלמן-כץ, היום עוזרת ראש העירייה. חבר המועצה שלמה ישי היה אליל הבנות במחזור שלנו. הלימודים היו קשים, לא הבנתי מאום בחודשים הראשונים, אבל התגברתי".

צילום: עצמי
צילום: עצמי

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות