יום שני , אוקטובר 15 2018
בית / שרון / מושבים וקיבוצים / "כלבים היו מקום המפלט שלי מאלימות"
בזכות הכלבים. איתן לבקוביץ' (צילום: נירית שפאץ)
בזכות הכלבים. איתן לבקוביץ' (צילום: נירית שפאץ)

"כלבים היו מקום המפלט שלי מאלימות"

לפני עשר שנים איתן לבקוביץ' מהיישוב קציר היה במקום נמוך בחייו. כיום הוא עובד עם נערים בסיכון ומנסה להעביר אותם למצב של תודעה אחרת לגמרי בחיים ממנה הוא נהנה כיום. סיפורו של לבקוביץ', בן 33, נשוי ואב לשתי בנות, הוא סיפור של הצלחה בלתי צפויה, שהתעצמה בזכות ידידו הטוב ביותר של האדם, הכלב.

לבקוביץ' הוא מאלף כלבים, המכשיר גם כלבי עבודה, הגנה, חיפוש והצלה, איתור נעדרים, איתור חומרי נפץ, סמים ואפילו איתור פטריות כמהין שנמצאות בצפון ודרום הארץ. הוא גם מנהל את שלוחת הצפון של בית הספר למאלפים "מאי דוג", הנמצאת בחיפה, ומדריך בשלוחה. משמעותית במיוחד עבורו עבודתו עם בני נוער דרך רשת "עתיד", בה הוא מלמד נוער בסיכון כלבנות והכשרה לחיים ועבודתו בפנימיית רננים בזכרון יעקב עם ילדים בסיכון מגיל 8 עד 18.

"באתי ממשפחת טובים ברוכת ילדים", מספר לבקוביץ' על הרקע האישי המיוחד שלו שהביא אותו לעבודה הזאת. "אבי היה סגן אלוף, היינו שבעה אחים ואחיות, ואני באמצע. לדאבוני, הסתובבתי רוב שנותיי עד הצבא בחברה שניתן לקרוא לה 'המיץ של המיץ של החברה הישראלית'. עשיתי שטויות שאני לא גאה בהן. זה התחיל משעמום נטו, ומשם הידרדר במדרון חלקלק, שקשור לזה שיותר קל, לכאורה, להשיג כסף בדרכים האלה".

באילו דרכים?

"גניבות, פריצות, אלימות לכל גוניה, סחר לא חוקי ועוד. תודה לאל, הכרתי מורים בישראל שליוו אותי, כמו מנהל בית הספר שעד היום אני בקשר איתו, והם כיוונו אותי לצאת מהדרך ההיא בסופו של דבר. הוא לא פחד להעיף לי את הכאפה האמיתית כשהייתי צריך אותה. הכאפה האמיתית הייתה ההבנה שעומדות לפני שתי דרכים: להגיע לקבר או לכלא, או להתנתק מהכל ולפתוח דף חדש".

הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "כל הפרדס".

בזכות הכלבים. איתן לבקוביץ' (צילום: נירית שפאץ)
בזכות הכלבים. איתן לבקוביץ' (צילום: נירית שפאץ)

 

בדוק גם

מאלפת כלבים עם ציונות (צילום: דובר צה"ל)

חבריה הטובים

לפני כשנה וחצי, למרות שהייתה כבר כמעט בת 23, התגייסה לודמילה מילרוד מקרית אתא לצה"ל וקיבלה תפקיד מאתגר: מאלפת כלבים בחיל האוויר. לארץ עלתה מרוסיה לבדה משאירה מאחוריה חיים שלמים ואת משפחתה. היא לא מצטערת לרגע והיא כאן כדי להישאר. ציונות בלי מירכאות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *