"כדי לבנות את עתידה של חדרה, צריך גם לשמר את העבר". כך מסבירה תמר טל את תוכנית השימור עליה עמלים בעיריית חדרה, זה שמונה שנים.
רשימת המבנים לשימור הוכנה בשנת 2005 על ידי צוות היגוי בראשות אדריכל העיר דאז אבישי קימלדורף, כיום מהנדס העיר. בימים אלה מתגבשת בקרן לפיתוח חדרה בראשות תמר טל, בשיתוף אגף ההנדסה של עיריית חדרה, תכנית להתוויית מסלול סיור למטיילים מהעיר ומחוץ לעיר, סביב 16 אתרים היסטוריים במרכז העיר, שתשעה מהם כבר שומרו. בשלב הראשון תושלם הצבת שלטי הסבר מאירי עיניים על המבנים, במהלך החודשיים הקרובים. בחודש יוני כבר יהיו סיורים מלווים במדריכים לאורך המסלול. בשלב השלישי, בתוך כחמש שנים, ישומרו שבעת המבנים שטרם שומרו. "חדרה הינה אחת המושבות הראשונות בישראל והיא נמצאת כיום בתהליך בנייה מואץ".
המושבה חדרה הוקמה בשנת 1891 על ידי עולים מרוסיה, שרכשו בה 30 אלף דונמים. ראשוני המתיישבים התגוררו בחאן העותמני, כיום 'מוזיאון החאן'. לאחר מכן החלו להיבנות במושבה הבתים הראשונים, שמיזגו בין בנייה ערבית לבנייה אירופאית. בניית הבתים במושבה תפסה תאוצה ובשנת 1896 הייתה חדרה למושבה הרביעית בגודלה בא"י: 35 בתים, 153 תושבים. המושבה גדלה בהתמדה ובתחילת המאה הקודמת נבנו בה בתי פועלים ואחר כך בתי איכרים. עד כי בשנות ה-30 שלל המאה הקודמת היו בה כבר 320 בתים. בשנת 1952 קבלה חדרה מעמד של עיר ונבנו בתים בני ארבע קומות.
תהליך השימור של המבנים ההיסטוריים בעיר החל להתהוות בשנות ה-80. אז שוקם ושומר החאן ההיסטורי. אחר כך שומרו מספר מבנים נוספים וגובשה רשימה מצומצמת של מבנים לשימור. בשנת 97' נסקרו מבנים נוספים לשימור, על ידי עיריית חדרה והמועצה לשימור אתרים, שמיפה ותיעד עשרות מבנים היסטוריים ברחבי העיר. 'נספח השימור' שנכלל בתוכנית המתאר העירונית, לקח את השימור צעד אחד קדימה. עלות השימור הממוצעת למבנים שכבר שומרו, כולם בשלוש השנים האחרונות, נאמדת בשני מליון שקלים בממוצע. מלבד שיקומו של בית פיינברג שעלותו שלושה מיליון שקלים.
באמצעות הבתים והמבנים ההיסטוריים במרכז העיר, שלאורכם ייצאו הסיורים המודרכים, מסופר סיפורה של חדרה:
1. בית פיינברג:
בית פיינברג נבנה בשנת 1896 והוא ממוקם ברחוב ז'בוטינסקי, פינת רחוב הגיבורים. הבית היה של משפחת מייסדי העיר, לוליק ופאני פיינברג, שבנם, אבשלום פיינברג, היה מראשי מחתרת ני"לי. מבני הזוג הגיעו לחדרה מהמושבה גדרה והיו ידידיו וקרובי משפחתו של יהושע חנקין, איש העלייה השנייה וגואל אדמות בארץ ישראל. בעל הבית עצמו, היה אחד השומרים הראשונים, שתפסו חזקה על השטח עבור ראשוני המתיישבים בחדרה.
בשלהי מלחמת העולם הראשונה, כשגורשו תושבי דרום הארץ על ידי התורכים, התגוררו בבית כמה משפחות שהגיעו אליו משם והוחבא בו רכוש רב. לצורך כך, נבנה קיר הסוואה.
במאורעות תרפ"א, בשנת 1921, נשרף הבית וננטש. לאחר מכן שוקם ושימש מקום מפגש למנהיגי הציונות.
הבית, מהמשמעותיים מבין הבתים ההיסטוריים בעיר, הוא דוגמא טיפוסית לבית איכרים אמידים מאנשי העלייה הראשונה. בעל מרתף גדול, שמונה חדרי מגורים, חדרי שירותים, מזווה ומטבח. חצר הבית כללה מבנים ששימשו בעבר למגורי פועלים.
הבית הנמצא כיום בבעלות עיריית חדרה שוקם ויש בו בית קפה ומוזיאון.
2. בית קוטלר:
תהליך השימור של הבית, הממוקם ברחוב הגיבורים מול בית פיינברג ובימים אלה מתמקמים בתוכו אנשי הסניף החדרתי של החברה להגנת הטבע, שעברו אליו לפני שבועיים מהמקלט ברחוב הרצל ששכנו בו בשנים האחרונות, הסתיים ממש לאחרונה.
בית קוטלר נבנה בשנת 1896 ושימש את אחת ממשפחות ראשוני חדרה,לאו דווקא מהעשירות שבהן, שהייתה שייכת לאגודת וילנא שמתוכה צמחה תנועת הפועלים בחדרה. הבית עשוי אבני כורכר והוא נשמר בדיוק כמו שהוא, ללא תוספות בניה מאוחרות. בחצר הבית נטועים איקליפטוסים עתיקים, בני למעלה מ-100 שנים. צורתו המקורית של הבית נשמרה: שני חדרים צמודים ומטבח. בית קטן, צנוע, עם תריסים עשויים עץ כמו שהיה מקובל בימים ההם.
3. מגדל המים ברחוב הגיבורים:
מגדל המים ברחוב הגיבורים השייך לעיריית חדרה, כבר שומר ושוקם. המגדל ממוקם בראש הגבעה הגבוהה ביותר בחדרה שגובהה 40 מטרים. המגדל נבנה בשנת 1924, אז נבנתה הבריכה שבו והונחו צינורות המים הראשונים שסיפקו מים לבתי המגורים. בימי ההגנה והמחתרות, שימשה בריכת המים של המגדל עמדת תצפית וקשר בין חברי המחתרת. לפני מספר שנים הוקם במורד רחוב אחד העם, בסמוך לבית הספר אילן רמון בריכת מים חדשה ומודרנית עם קיבולת גדולה לשימוש העיר חדרה. הבריכה המקורית של מגדל המים חדלה לפעול לפני לחמש שנים ולפני כשלוש שנים שופצה והפכה, ביחד עם המגדל לאתר היסטורי.
הכתבה המורחבת תפורסם מחר בחדשות חדרה
