גבע אנטופולסקי, נוה חן, יוסי וייס, אלי יוסף ובני גרינשטיין נפגשים כמעט כל יום בבית הקפה ניחוח קפה בזכרון יעקב, מדברים כמעט על הכל, בעיקר על הא ועל דא, ובעיקר נהנים להיות ביחד.
אז על מה מדברים?
וייס: "מדברים על יוקר המחיה".
חן: "זה נושא עצוב מאד".
אנטופולסקי: "מדברים על הנושא הזה באופן כללי וגם על מה שקורה בעניין בזכרון יעקב".
גרינשטיין: "זכרון יקרה, האוכל, הארנונה המיסים".
חן: "אני רק הקשבתי להם. חוץ מזה גם דיברנו על זה שהסמל של יגואר הוא סמל יפה".
אנטופולסקי: "השווינו גם בין תיאוריית האני במראה של צ'ארלס הורטון קולי לבין תיאוריות התפתחותיות של פרויד".
וייס: "גם על יונג, הוא מאותה משפוחה".
גרינשטיין: "סיבכנו אותה עם הרבה שמות".
חן: "אנחנו אוהבים לשבת כאן אצל אריה, רק אצלו. מדסקסים על הכל. למשל, דיברנו גם על הביזיון של חברת החשמל".
וייס: " זה לא ביזיון, אלו כוחות טבע. בניו יורק לא היה חודש חשמל ולא עשו רבע בלאגן ממה שעשו פה אצלנו".
אנטופולסקי: "הוא צודק, לא צריך לעשות בלאגן מכל דבר. יום אחד בלי חשמל, לא קרה כלום. אז יום אחד סגרתי את העסק ולקחתי חופש בגלל הפסקת החשמל שהייתה, רק יצא שנחתי קצת, זה נדיר. יש לי מכון לפיזיותרפיה פה ברחוב המייסדים. אני לא אומר שהמצב הזה היה כיף, אבל זה קורה".
חן: "בסך הכול היינו קצת בלי חשמל, זה לא כזה מטריד אותי. אין ספק שיש פה פינוק, אנחנו עם של קוטרים. אני בתור מאמן כושר אומר שבזמן שלא היה חשמל אנשים יכלו לצאת החוצה ולהתאמן, זו הייתה ההזדמנות שלהם לעשות את זה".
יוסף: "מי שמנהל את חברת חשמל זה הוועד".
וייס: "אתה קפיטליסט, אתה. ועד צריך להיות חזק ואם צריך להשבית אז שישבית, אחרת לא יהיו הישגים".
גרינשטיין: "תסתכלי על הילדה עם האופניים שחצתה את הכביש בלי להסתכל ימינה ושמאלה. עליה צריך לעשות כתבה, לא עלינו. אני שונא פרסום. בדיוק דיברנו עכשיו על זה שקיבלתי לפני חצי שנה דוח מפקח שהסתכל לי בעיניים ורשם לי דוח".
יוסף: "הוא חיכה, הסתכל עליו ונתן לו דוח אחרי שהלכנו כדי שלא נראה שהוא רושם לו אותו".
וייס: "הפקחים עושים את העבודה שלהם כמו שצריך. זו הפרנסה שלהם. גם ככה יש פה בלאגן ואם לא יהיו פקחים אנשים לא יוכלו לעבור. תתחילו ללכת קצת ברגל, אנחנו לא מפונקים".
