fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"היו לי שתי אפשרויות: או להתפרק או להילחם בנחישות"

שנתיים אחרי שסיימה ללמוד והפכה להיות ליצנית רפואית שמשמחת חולים, אובחנה אצל זהבית לוי מקרית ים מחלת הסרטן. למרות הטיפולים הקשים, המצב הפיזי והנפשי שהידרדר, היא החליטה לא לשקוע ולהשתמש בכלים שקיבלה במהלך לימודיה, כדי להתמודד עם מחלתה ובמקביל להמשיך ולעזור לאחרים. את סיפורה בחרה לחשוף, למרות שעדיין לא החלימה לגמרי, כדי לסייע לאחרים. המוטו שלה: "כשהחיים נותנים לך 100 סיבות לבכות, תראה להם שיש לך 1000 סיבות לחייך"
"לא ידעתי כמה כוח יש לי". זהבית לוי (צילום: דורון גולן)
"לא ידעתי כמה כוח יש לי". זהבית לוי (צילום: דורון גולן)

בשלוש השנים האחרונות נלחמת זהבית לוי, בת 37 מקרית ים במחלת הסרטן. ללא קשר והרבה לפני שידעה שהיא חולה, היא החליטה בהחלטה ספונטנית, ללכת ללמוד ליצנות רפואית, דבר שלדבריה, נתן לה את הכלים להתמודד עם המחלה הקשה. עכשיו, בחודש המודעות למאבק בסרטן השד, היא החליטה לחשוף את סיפורה, כדי לעודד אנשים אחרים שנמצאים במצב בו הייתה.

לוי נשואה לרונן ואמא לרחלי (12) ונאור (10). כל חייה עסקה בתחום היופי. הייתה דיילת יופי, למדה עיצוב שיער ואיפור, היה לה כיף. "למרות זאת, תמיד הרגשתי חוסר סיפוק, משהו בפנים נתן לי להרגיש שאני מפספסת משהו, שאני רוצה לעשות משהו עם עצמי, אבל לא ידעתי מה", היא מספרת, "יום אחד יצאתי מהעבודה, התיישבתי ברכב והתחלתי לנהוג, כשמולי עבר אוטובוס, ועליו שלט גדול עם תמונה של ילד קטן ולידו ליצנית רפואית עם אף אדום.

"בהיתי בשלט ברמזור ואמרתי לעצמי ששם אני רוצה להיות, שאני רוצה לעשות טוב לאנשים. תמיד אהבתי לעזור, לשבת להקשיב, להיות עם אנשים, ראיתי את זה כמו סוג של שליחות -להיות שם בתור ליצנית רפואית".

"בערב ישבתי עם בעלי, ואני חייבת לציין שבאותה תקופה הייתה בינינו הרבה מאוד אהבה, אבל היו גם משברים, כמו כל זוג. אמרתי לו שהחלטתי ללכת לשיעור ניסיון של ליצנות רפואית בחיפה. הוא הסתכל עליי ולא הבין ואני לא ידעתי להסביר. אין לי מושג מה עבר עליי באותו הרגע, אבל זה קרה לי. הגעתי לשיעור ניסיון ולקחתי איתי פנקס צ'קים. אחרי השיעור לא חשבתי פעמיים, שלפתי את הצ'קים והתחלתי לחלק את התשלום. אני לא מכירה את עצמי שולפת פנקס צ'קים בכזו מהירות, אבל זה מה שהרגשתי באותו הרגע".

בזמן שנרשמה לקורס, בדיוק עזבה מקום עבודה, לטובת ניהול חנות לפאות ולתוספות שיער בקרית ים. "הלימודים היו מדהימים. קיבלתי שם כלים שמכניסים פרופורציות לחיים. אנחנו גם ככה חיים בשגרה ורצים כל היום, ושם, מקבלים גישה חדשה לחיים שמלמדת אותך להתמודד בדרך שונה".

לאחר שנה, כשסיימה את הלימודים, החלה לוי להתנדב במקומות שונים -בבית החולים ובבית ספר לילדים בעלי מוגבלויות קשות. "ראיתי ניסים ונפלאות", היא אומרת, "אפילו לא ידעתי כמה כוח יש לי בידיים. יום שישי אחד, הגעתי לבית החולים עם עוד שני ליצנים. הייתה שם אישה מבוגרת אחת שהצורך המיידי שלה היה לשמוע שיר.

היא ביקשה שנשיר לה את השיר 'מלאכי השלום' ואמרנו לעצמנו, שאם זה מה שהיא רוצה, היא תשמע. אנו נגשים לה את המשאלה גם אם אנחנו לא יודעים לשיר. עמדנו שלושתנו ופשוט שרנו לה את השיר, בגאווה, עם ראש מורם ואף אדום. הסתכלנו עליה וכולה הייתה אושר, רק לראות את הפנים שלה, זה כמו לקבל את הפרס הכי גדול בעולם".

הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "הד הקריות".

"לא ידעתי כמה כוח יש לי". זהבית לוי (צילום: דורון גולן)
"לא ידעתי כמה כוח יש לי". זהבית לוי (צילום: דורון גולן)

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות