יום שבת , ספטמבר 22 2018
בית / קריות / פנאי קריות / הזמן של שובל

הזמן של שובל

ביום ראשון שעבר, במהלך תכנית האודישנים של דה ווייס, עלתה על הבמה, שובל עמיאל, נערה בת 17, תלמידת כיתה יא' בתיכון קרית חיים. עמיאל פתחה את פיה והחלה לשיר את הבלדה  הקלאסית Over the Rainbow 

שום דבר לא הכין את הצופים לתגובה של אביב גפן, הנחשב לאחד המנטורים הקשוחים בתכנית. הפעם, לקחו לגפן בדיוק חמש שניות לזהות את הכישרון הגלום בעמיאל והוא לחץ שוב ושוב על הכפתור שסובב אותו אל הנערה. לאחר גפן, בזה אחר זו, לחצו שלומי שבת, שרית חדד ומוש בן ארי, וכעת, בידי עמיאל נותרה הבחירה הקשה, להחליט עם איזה מנטור תרצה לעבוד בתכנית. לאחר שהמנטורים נלחמו עליה ולא חסכו אחד מהשני משפטים מתחת לחגורה, הפתיעה עמיאל כשהודיעה שהיא בוחרת בשלומי שבת. אחר כך היא תספר, ששבת, הוא אהבה גדולה בחייה.

שובל עמיאל
שובל עמיאל (צילום: יח"צ)

שרה מגיל שלוש
עמיאל נולדה וגדלה בקרית חיים, הוריה התגרשו כשהייתה ילדה. לשיר, היא שרה מהרגע שהתחילה לדבר. "התחלתי לשיר בגיל 3", היא מספרת השבוע, "אני זוכרת שהופעתי פעם ראשונה בתחרות כישרונות צעירים". אימה, טלי כהן מזכירה לה שזה קרה בהפלגת נופש אליה יצאו כל בני המשפחה. "זו הייתה ההתנסות הראשונה שלה על הבמה והיא זכתה במקום הראשון. אחר כך לקחתי אותה לאן שהיא רק רצתה. התחרות שבא אחר כך הייתה בקניון לב המפרץ, אחר כך עוד תחרות בה זכתה ואז זה התחיל", מספרת כהן.

היא זיהתה שבתה אוהבת לשיר ורשמה אותה לכל המסגרות המוזיקליות שהיו קיימות, בהתאם לגילה. היא השתתפה בלהקת צעירי ארלוזורוב, להקת בית הספר היסודי, בחוגים לפיתוח קול ועוד.

"לא תמיד שרתי יפה", אומרת עמיאל בענווה מסוימת, "אבל מגיל צעיר אני תמיד על הבמות, משתתפת בלהקות והמון שיעורים של פיתוח קול. המוזיקה בחיים שלי החלה להיות ממש רצינית כשהייתי בת 10 ונכנסתי למסגרות מקצועיות של שירה ופיתוח קול מקצועי, אז הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות שאהיה גדולה".

עמיאל זכתה בפרגון מלא מהוריה, בעיקר מאמה טלי, שלקחה אותה לכל תחרות ורשמה אותה לכל חוג שרק רצתה. "ההורים שלי ממש תומכים ומקווים שאצליח ואעשה את מה שאני רוצה", אומרת עמיאל.  בתיכון הצטרפה עמיאל ללהקת תיכון קרית חיים, שמופיעה גם בטקסי יום השואה ויום הזיכרון המתקיימים בגן הזיכרון בקרית חיים. במסגרת הלהקה, השתתפה עמיאל שלוש פעמים במחזמר שהעלתה הלהקה וכמובן בכל אירוע חשוב שיש בקריה, היא נקראת את המקרופון.

לאודישנים של דה ווייס, הגיעה עמיאל לאחר שהבחינה בפרסום להרשמה לאודישנים. היא נרשמה באתר האינטרנט, קראו לה לאודישן וכך העניינים התגלגלו. לאודישן הראשון, ששודר בשבוע שעבר, הגיעה עם משפחה בהרכב מלא. היו איתה, מלבד הוריה, אחיה הקטן, סבא וסבתא. "האמת היא שלא הייתי צריכה להתעורר בבוקר כי לא ממש הלכתי לישון", צוחקת עמיאל, "הייתי כולי בהתרגשות מטורפת כשיצאנו לאודישן בתל אביב. כל הלילה ועד שנכנסתי לאודישן, רצו לי בראש מחשבות, של מה יהיה אם אפשל, אם המנטורים יסתובבו אלי או לא. מלא מחשבות שלא נתנו לי לישון. כשהגעתי לשם, כל ההתרגשות התרכזה לרגע אחד על הבמה והיה לי כיף. עליתי על הבמה והייתי בהלם. לא האמנתי שאני נמצאת במעמד הזה. זה היה הזוי, הייתי צריכה לאסוף את עצמי ולהתחיל לשיר. פתאום כל המנטורים הסתובבו אלי וזה היה מטורף. כל המחמאות שהם נתנו לי, זה לא משהו שהיה לי מובן מאליו, עד היום אני לא כל כך מעכלת את מה שאמרו לי שם".

באודישן המשודר, זה היה נראה שלעמיאל לקח נצח להחליט עם איזה מנטור תלך. מבחוץ זה נראה כאילו המתמודדים המגיעים לאודישנים, מחליטים כבר בבית עם איזה מנטור ירצו לעבוד העונה, אבל אצל עמיאל זה היה קצת שונה. "כשהייתי בבית וחשבתי על האודישן, לא רציתי לחשוב אם המנטורים יסתובבו. לא רציתי לפתח ציפיות ואמרתי לעצמי, שבאותו הרגע אחליט עם מי אני הולכת. מה שכן, שלומי שבת זו אהבה בשבילי. רק מלראות אותו, לשמוע אותו שר ולהבין מה האופי שלו, לפי התכניות בטלוויזיה, זה היה חלום בשבילי. באיזשהו מקום ידעתי שאם הוא יסתובב, אבחר לעבוד אתו. באותו הרגע, לא חשבתי על האופציה שארבעתם יסתובבו אלי. שם על הבמה, הם גרמו לי להתבלבל, כי כל אחד ניסה לשכנע אותי לבוא איתו, ובסופו של דבר, הכי חשוב זה ללכת עם הלב ושלומי הוא הלב שלי".

מלבד בני משפחתה, אף אחד מחבריה לא ידע שעמיאל השתתפה ועברה בהצלחה את האודישן המצולם, ולכן כששודר האודישן, התגובות היו בהתאם. "בגלל שאף אחד לא ידע שנסעתי לאודישן, כולם היו מופתעים לראות אותי בטלוויזיה והתגובות היו ממש מדהימות. בערב בו שודר האודישן, מלא אנשים צלצלו אלי ושלחו לי הודעות. בחיים שלי לא קיבלתי כל כך הרבה אהבה, זה מחמם את הלב ברמות שאי אפשר לתאר. אני לא ממש תופסת את כל החום והפרגון שמרעיפים עלי מאז ששודר האודישן. כשהגעתי לבית הספר, כולם קפצו עלי והיה ממש כיף לקבל מלא חום ואהבה מכולם. אפילו שנכנסתי לחדר מורים, כל המורים ביקשו להצטלם איתי, וזה היה ממש כיף".

אמא טלי מספרת שמדובר בילדה טובה וצנועה, ילדה שאוהבת לעזור ותמיד מגנה על החלשים. "אני יודעת שזה נשמע כמו דברים שכל אמא הייתה אומרת על הילדה שלה, אבל אצל שובל זה נכון. היא יודעת לרגש בשירה שלה, כשהיא שרה, כולם בוכים, ואני מאמינה שזה מה שקרה לאנשים שצפו באודישן שלה בשבוע שעבר. התגובות שבאו אחרי האודישן, גם הצליחו לרגש אותי ממש. היא קיבלה כל כך הרבה אהבה, שהיא עדיין לא קולטת. כששתינו הולכות ברחוב או נכנסו לחנויות, תמיד מזהים אותה ומחמיאים, אבל שובל תמיד נשארת צנועה, עם הרגליים על הקרקע ולא מאבדת את הראש".

מאחר והתחלת התכנית מצולמת ולא משודרת בשידור ישיר, בימים אלה עובדת עמיאל על שלב הדו קרב, בו שניים מהזמרים הצעירים מתמודדים על מקום אחד, ראש בראש. מבחינתה, היא מבקשת שרק יאחלו לה בהצלחה בהשתתפות בעונה הנוכחית של התכנית. "הלוואי שאצליח", היא אומרת. "אני מאמינה שאני חזקה להתמודד עם ההשתתפות בדה ווייס ואלך עם זה עד הסוף. אני מקווה גם, שאגיע כמה שיותר רחוק, בתכנית. כרגע ההשתתפות בתכנית היא להגשים את החלום. אני חיה את החלום שלי וזה ממש חשוב לי, אז אני מקווה שאצליח".

 

בדוק גם

"אבא שלי, זיכרונו לברכה, אף פעם לא השקיע בי". חיים צורי (צילום: דורון גולן)

צורי נטו

הילדות בקרית מוצקין כתלמיד שובב ולא ממש מצטיין, חבורת האופנוענים של קולנוע אורות, התרגילים בצבא עם אביגדור קהלני, העבודה בנמל חיפה, רישיון הטיס, פספוס גידול הילדים מהנישואים הראשונים, ההתאהבות ברעייתו דפנה, התדמית הקשוחה, האהבה העזה לבעלי חיים והחרטה הגדולה. חיים צורי כמו שלא הכרתם

עציוני 3

עציוני: "קרית חיים בראש סדר העדיפויות, חייבת לקבל אוטונומיה נפרדת"

"קרית חיים בראש סדר העדיפויות שלי. אנחנו רואים את קרית חיים כאחד המקומות החשובים בחיפה, …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *