מחרתיים נטבול כולנו תפוח בדבש בארוחת ערב החג בברכה וציפייה לשנה מתוקה. אבל מתברר שהממרח המתוק הזה, אם הוא עשוי טבעי ונכון, טומן בחובו תקוות גדולות. במשק אייזנברג בכפר ביאליק מייצרים דבש חרובים טבעי. בעל המשק, החקלאי מוישה אייזנברג, החל לייצר את דבש החרובים לאחר שאשתו חלתה בסרטן, ולדבריו, הדבש סייע לה להחלים מהמחלה.
הוא בן 78, יליד כפר ביאליק. הוריו, פנינה ושמשון, היו ממקימי הכפר ב-1934. ממשפחתו יצאו שלושה אלופי צה"ל. אחיו של אייזנברג הוא אלוף במיל' אורי שגיא, שגם הוא גר בכפר ביאליק. בן דודו הוא אביו של מוטי (מרדכי) הוד, המפקד השביעי של חיל האוויר.
אייזנברג נשוי לבלהה, ניצולת שואה בת גילו, שעלתה ארצה מפולין. הם הורים לארבעהילדים וסבים לעשרה נכדים. המפורסם בין ילדיהם הוא אלוף במיל' אייל אייזנברג, שכיהן עד חודש מרס האחרון כאלוף פיקוד העורף ונמצא כעת בחופשת שחרור.
מוישה אייזנברג הוא נכה צה"ל. הוא נעזר בשירותיו של רותם ג'רנו המלווה אותו מטעם משרד הביטחון. למרות מגבלותיו הפיזיות, כשהוא מתנייד על כיסא גלגלים או על חשמלית, הוא קודם כל חקלאי המאוהב באדמה. לפחות פעמיים במהלך הריאיון הצהיר: "אין לי ארץ אחרת".
הוא נפצע קשה במבצע קדש ב-1956. אייזנברג היה מלוחמי חטיבת הנח"ל בגזרת רפיח אלעריש. הוא מספר: "העמסנו על כל ציוד הפלוגה על המשאיות וכך נסענו עד שארם א-שיח'. בדרך הנהג שלנו נרדם והמשאית התהפכה. אחד החיילים נהרג ו-16 חיילים נפצעו. נשארנו תקועים ועזובים במדבר במשך 10 שעות, עד שמישהו גילה אותנו. אני נפצעתי בראש ובגב. נשברה לי חוליה בעמוד השדרה. מצאו אותי מחוסר הכרה, כשדם זב מראשי. פוניתי בפינוי אווירי לבית החולים תל השומר, שם הייתי מאושפז במשך שלושה חודשים".
בעקבות הפציעה, כשהוא בן 22, חזר לבית הוריו בכפר ביאליק, ניסה לעבוד במשק המשפחתי אך כשל מבחינה פיזית. בשביל לעודד אותו, רכש עבורו אביו את השטח שהפך לימים למשק אייזנברג :"אבא קם ואמר לי 'מוישה, זו הארץ שלנו ובה צריך לתת ולא לקבל'. קיבלתי שטח שהיה למעשה ביצה, 56 מ"ר ללא מרצפות, דלתות או חלונות. בלהה ואני, שהכרנו עוד בשירות הצבאי, נישאנו והתחלנו לעסוק בחקלאות כמה שרק היה אפשר".
הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "הד הקריות".
