סופרמן

ישראל רחום, שחקן עירוני קריית אתא כדורעף חזר בתחילת העונה לכור מחצבתו – עירוני קרית אתא לקדנציה שלישית. בינתיים הקבוצה קרובה להשיג את המטרה לעונה זו – עלייה לפלייאוף העליון של הליגה הלאומית, הרבה בזכותו, ובעונה הבאה מקווים במועדון לעלות לליגת העל.

רחום, שיחגוג בחודש הבא את יום הולדתו ה-28, מתנשא לגובה 1.90 מ' ומשחק בתפקיד מצליב. הוא איש רב פעלים ולא ברור איך הוא מצליח בתוך יממה של 24 שעות לשלב את כל הפעילויות שלו. מעבר להיותו שחקן כדורעף הוא גם רקדן באולמות אירועים ובעל אולפן הקלטות, שבו הוא מקליט ברכות לאירועים. בנוסף הוא גם סטודנט לתואר ראשון בחינוך גופני במכללת וינגייט זו השנה השלישית ועוזר מאמן נבחרות ישראל בסגלים הצעירים ומאמן בליגת העל  של בתי הספר. בנוסף לא מזמן הוא התארס.

בתוך כל עיסוקך הרבים מצאת זמן להתארס. איך אשתך לעתיד מקבלת את העובדה שאתה כל הזמן עסוק?

"כרגע היא סטודנטית אז זה לא כל כך מפריע לה. כשזה יפריע אנחנו כבר נסתדר".

ספר על הקריירה שלך, באיזה גיל התחלת לשחק, קבוצות לאורך הקריירה, הישגים?

"נחשפתי לכדורעף בפעם הראשונה בגיל 13. הגעתי לכיתת ספורט בבית ספר חילוני אחרי שעברתי מבית ספר דתי. בכיתה ט' ברוגוזין קרית אתא גילה אותי סקאוט והגעתי למחנה אימון במכון וינגייט ומשם נכנסתי לאקדמיה של מחוננים בספורט. שיחקתי בנבחרות הנערים והנוער של ישראל וגם זכיתי לשחק מעט בנבחרת הבוגרת עד גיל 22. מכיתה י' עד י"ב לא שיחקתי בליגה, אלא רק בנבחרת ישראל במסגרת האקדמיה. בגיל 18 התחלתי לשחק לראשונה בליגה והקבוצה הראשונה שלי הייתה עירוני קריית אתא, בה חתמתי לשלוש שנים. בגיל 21 עברתי לעונה בכרמיאל בליגת העל, בהמשך חזרתי לקרית אתא, ששיחקה אז בליגה השנייה לשנתיים. שנה אחר כך הביאו שחקן זר על המשבצת שלי ועברתי למטה אשר, למרות שבאתא רצו שאשאר. עונה לאחר מכן שיחקתי בהוד השרון, אך בגלל פציעה בכתף לא שיחקתי רוב העונה. בעונה שעברה שיחקתי במכבי חיפה והעונה חזרתי לקרית אתא. היו לי לא מעט הישגים בקריירה, אבל המשמעותי ביותר היה זכייה בדאבל עם הפועל מטה אשר.

הכדורעף הוא ענף ספורט מאוד יפה לעין, מאוד טכני ודורש מיומנות גבוהה, אבל פחות פופולארי משאר ענפי הכדור. למה בחרת דווקא בכדורעף?

"זה משהו שהתחיל מכדורעף חופים, לא גדלתי על זה, אין לי רקע משפחתי בענף. זו הייתה הישאבות לענף. זה נכון שאין לזה חשיפה גדולה, עם הזמן התאהבתי".

בקיץ חזרת לשחק בקרית אתא, רבים הרימו גבה, כי עירוני קרית אתא עלתה מהליגה השלישית לליגה השנייה ואתה יכולת לשחק בליגה הראשונה. למה בחרת באתא?

"ההחלטה הייתה נטו בגלל הלימודים כי לא יכולתי לאכול את כל העוגה. בחרתי באתא בגלל שבצפון אין הרבה קבוצות. כרגע זה מסתדר לי עם הלימודים. נשארה לי שנה ואז נעשה חושבים ועדיין יש עדיפות לאתא".

אתה לא מרגיש כמו גננת? הגעת לקבוצה שהרוב הגדול של שחקניה הם נערים בגיל 16-17.

"בגדול זאת הייתה התחושה שלי בהתחלה, אבל אתה רואה את הילדים חדורי מוטיבציה, יש שם עבודה רצינית. הם מכבדים אותי ולוקחים ממני מידע, אני מרגיש כמו עוזר של המאמן אבי הולצמן, כשצריך".

איך אתה מסתדר איתם?

"הדינמיקה מאוד טובה, יש כבוד הדדי".

"באימונים אני שטותניק לא קטן"

איך הם מסתכלים עליך?

"באימונים אני שטותניק לא קטן, אבל במשחקים זו דריכות אחרת לגמרי וברגעים קריטיים הם יודעים שאני שם לעזור להם".

יש כישרונות? יש מצב שחלק מהנערים יגיעו לליגת העל ואולי מעבר לכך?

"כן, יש כישרונות, איב טובי, אלירן אנטבי, שניהם מבחינתי בעלי פוטנציאל טוב והם חלק חשוב מאוד בשישייה הראשונה. הסטטיסטיקה אומרת שאחד במחזור מגיע לליגת העל. השאיפה והאמונה של אבי שכל השישייה תגיע לשם, אבל אני חושב שאיב ולירן יכולים לשחק בליגת על".

עם החזון של אבי הולצמן הכל אפשרי

קרית אתא הייתה אימפריה בכדורעף הישראלי, לפני שלוש שנים היא התפרקה וכעת בזכות כמה אנשים שאכפת להם היא מנסה לחזור לצמרת. אתה חושב שזה יכול לקרות?

"עם החזון של אבי הולצמן הכל אפשרי, הוא עושה עבודה מדהימה לטובת הילדים. הוא מקריב את חייו האישיים למען ההצלחה ועושה זאת בהתנדבות. החזון שלו שנגיע לליגת העל ואני מקווה שאכן כך יהיה".

ישנה תופעה מאוד מיוחדת בקבוצה, אבי הולצמן בן 72, בנו גיא הוא מנהל הקבוצה וגם שחקן והוא בן 46, הבן של גיא, רועי הולצמן הוא המגיש של הקבוצה והוא בן 16. שלושה דורות. משפחה מיוחדת. מה אתה יכול לספר על כל אחד מהם?

"זה דבר מאוד יפה שרק מראה את השושלות בקרית אתא. אבי היה מאמן נבחרות ישראל בתקופה הכי זוהרת. גיא היה בשיא של אתא בתקופות של אלי אפרתי. רועי מאוד צעיר ולהיות מוסר זה לא דבר קל. יש לו הרבה להתפתח. בגילו להוביל קבוצה בליגה השנייה זה לא קל, יש לו פוטנציאל ועם העבודה של אבי אני מאמין שהוא יהיה שחקן".

הריאיון מתקיים לפני המשחק הכי חשוב שלכם העונה נגד בית"ר כפר סבא, ניצחון, או אפילו הפסד בתוצאה 3:2, או 3:1, יספיק לכם כדי להגיע לפלייאוף העליון. זו תהיה הצלחה מבחינתך?

"תמיד האמנתי שנגיע למקומות הראשונים. היה קשה בהתחלה לחבר את הקבוצה והיו פקשושים, בשביל אבי זו תהיה הצלחה וגם מבחינתי, למרות שאני מאמין שאנחנו מסוגלים להרבה יותר".

ההנהלה סימנה העונה פלייאוף עליון כמטרה, ובעונה הבאה עלייה לליגת העל. זה ריאלי? יש סיכוי שתמשיך לשחק בקבוצה?

"כן אני מאמין שזה ריאלי, שוקלים להביא שחקני חיזוק מליגת העל ולהתפתח עם הצעירים ביחד. אם נהיה בליגת העל אני הראשון שיגיע".

בעונה האחרונה החלו להגיע אוהדים למשחקים, זה מזכיר ימים אחרים במועדון. עד כמה זה חשוב לכם?

"קהל זה חלק מאוד חשוב בקבוצה. בליגת העל לא היו מספרים כמו של הקהל שלנו, זה מרגיש אווירה חמה וביתית זה שווה כל דבר".

לפני כשלושה שבועות הלך לעולמו משה אלפיה ז"ל, האיש שלמעשה הקים את הכדורעף בקרית אתא. הכרת אותו? מה אתה יכול לספר עליו?

"כן הכרתי אותו, אמנם לא באופן אישי, אבל עבדתי עם הבן שלו אלון. משה היה מאוד אדיב וחייכן, מה שהוא עשה למען אתא צריך להעריץ, אין אנשים כמוהו".

בגלל חוסר בתשתיות אתא נפלה

אלפיה ניהל משך עשרות שנים את המועדון והתגאה בהקמת תשתית של מחלקת נוער מקומית, בשיתוף בית ספר רוגוזין, גם בנים וגם בנות. מה קורה היום בתחום התשתיות בעיר?

"הלוואי ויהיו באתא תשתיות וייבנו פרויקטים שהילדים יעבדו בצורה שיטתית ויגיעו לבוגרים. תשתית זה עקב האכילס של קרית אתא, זה מה שהפיל אותה לדעתי. ברגע שתהיה תוכנית עבודה נכונה עירוני קרית אתא תוכל לחזור לימים הגדולים שלה, בינתיים זו החוליה החלשה שלה".

עושה רושם שהקריירה שלך נעצרה, מה היו החלומות שלך כשהתחלת לשחק, עדיין ישנם חלומות, אולי שאיפות?

"החלומות היו להגיע לאליפות אירופה ושם זה היה פספוס של מערכה. היום השאיפות שלי יותר צנועות. בוא נגיד שלעלות עם קרית אתא ולשחק בליגת העל בטופ פור יהיה מספק עבורי. החלום בעתיד, שלקרית אתא תהיה תשתית עבודה נכונה ונראה תוצאות".

אופיר לוי