מבזקים
בית / דעות / נבצרות זמנית

נבצרות זמנית

משהו בתחושה הציבורית הוא שטבעת החקירות מתהדקת סביב בנימין נתניהו. שני עדי מדינה שקיבלו הנחות מפליגות תמורת מידע הם לא ענין פעוט, כשמדובר בשלוש פרשות שונות. בנוגע לנתניהו, קשה להאמין כי המשפט שאמר "לא יהיה כלום כי אין כלום" עדיין תקף. התחושה הציבורית היא שאלו דמדומי ימי שלטונו, וכמו משפחת פפאנדראו ביוון, יאיר נתניהו לא יהיה יורש טבעי לאביו בהליך דמוקרטי כזה או אחר.

עדיין מוקדם לסיכומים, אבל דומה שבתהליך חקירה איטי ומסודר, נתניהו יצטרך לעמוד בלחץ אישי כבד. ושוב חוזרת השאלה הבלתי נמנעת: האם ראש ממשלה שעומד בלחץ חקירות הוא בעצם ראש ממשלה פגום שראשו ומוחו לא בענייני המדינה? אם התשובה חיובית, נתניהו צריך להכריז על נבצרות זמנית, כדי לאפשר למישהו עם ראש נקי למלא את מקומו.

ראש ממשלה מוכשר, מנוסה וחכם ככל שיהיה, איננו סופרמן. הוא רק בן אדם שטרדותיו האישיות עלולות לחבל בהחלטות מדיניות קשות שלהן הוא נדרש יום יום, שעה שעה, במציאות כל כך דינמית שבה אנו חיים.

כמו שאנחנו מכירים ראשי ממשלות, אף אחד – ובטח לא נתניהו, יושיט את צווארו בהתנדבות, ולכן חובה על המחוקק לשנס מותניים וחשיבה מחודשת בעניין כל כך טעון וקיומי לכולנו.

המחוקק צריך לשנס מותניים. בנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
המחוקק צריך לשנס מותניים. בנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

ארץ אוכלת יושביה

בקיץ יצא לי לבקר בכמה ממדינות אירופה והופתעתי לגלות עד הן נותנות שירותי תיירות במחירים טובים וסבירים לעומת ישראל. גם מחירי המזון בסופרמרקטים זולים בהרבה מאשר בארץ.

האם לא הפכנו לארץ אוכלת יושביה, שבה יוקר המחיה מקצץ כל חלקה טובה ביכולת המחיה של מעמד הביניים? קחו לדוגמה את קפריסין. מיליון תושבים, 2.5 מיליון תיירים, רמת חיים כמו בארץ אחרי ההתאוששות ממשבר הבנקים. אני לא מדבר על מיסוי מכוניות ולא על מחירי דירות. מחירי הדירות נמוכים ב-50 אחוז מאשר בארץ ויש גם בשליש מחיר. אני מדבר על מצרכים בסופרמרקטים שזולים ב-40-30 אחוז מהמחירים בארץ.

אני שואל את עצמי: האם הסיפור הביטחוני שלנו הוא זה שכל כך דופק את רמת החיים כאן? אז זהו, כנראה שלא. זה עניין של מונופולים, חוסר פיקוח צרכני ואוכלוסייה שלא יודעת לעמוד על שלה. הפראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. והפראיירים הם אנחנו, שמשלמים הון עתק על מוצרים בסיסיים, מעשירים את כיסי הטייקונים ולא מצליחים לגמור את החודש.

הארץ פה חמה וזה לא בשליטתנו, אבל היא יקרה, יקרה מדי, וזה בהחלט נושא שבשליטת האזרחים.

כסף מנהל את העולם

ניימר יעבור מברצלונה לפריז סאן ז'רמן בעסקה של יותר מ-200 מיליון יורו. האמת? אני לא מאמין שיש שחקן ששווה את הכסף הזה, כמו שאני לא מאמין שיש מנכ"ל של בנק ששווה את הכסף שמשלמים לו. המחירים מופרזים ומוגזמים עד כדי אבסורד ובכל תחומי החיים, אבל בכדורגל זה עובר ושובר כל תקרה, ואולי גם גורם נזק לשחקן ולקבוצה.

קחו לדוגמה את ערן זהבי שמצליח בסין והרבה פחות באירופה ובנבחרת. זהבי מקבל הרבה ונותן הרבה בליגה הסינית, וזה אומר שהליגה הסינית היא רמה נמוכה וכסף גדול. מסקנה: הכסף לא עונה על הכל, ולא תמיד שפיכת כסף על קבוצה תביא לתוצאות המקוות. לדעתי, הלחץ והציפיות גבוהים מדי, וניימר עלול להיכשל. אוהדי ניימר, ראו הוזהרתם!

ועכשיו לראובן עטר, מאמן דו קוטבי, הצלחות גדולות וכישלונות צורבים זה בצד זה. עכשיו עטר חתם באשדוד וזה יפה וטוב, גם לו וגם לקבוצה. עטר מבוגר, שקול ומנוסה יותר, מאכיל יונים בגינה וחולם על אצטדיונים מלאים ותהילת עולם, יכול היום, יותר מאי פעם, לעשות קאמבק כמאמן. סיכויו גדולים והלוואי ויצליח. אם ייכשל הפעם, דומה שהקריירה שלו כמאמן תסתיים וזה יהיה מצער, למרות שעבודה בעפולה תמיד תהיה לו, אבל לא לשם מתפלל הילד בן ה-48.

בדוק גם

טליה שמחאי. צילום: דורון גולן

הקרייתים: "מעולם לא קיבלתי משהו על מגש של כסף"

המשפט "מראה יכול להטעות", מתאים בדיוק לטליה שמחאי, 26, שמאחורי החזות העדינה והמעט שברירית שלה, …

קצת שורשים יהודיים. גבאי (צילום: יח"צ)

ברק ורעם

אהוד ברק הוא מלך. הוא מסתובב בעולם הגדול וזוכה לכבוד מלכים. ראש ממשלה לשעבר, לוחם …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *