בית / קריות / פנאי קריות / הרגעים של אמירה

הרגעים של אמירה

 

אמירה לידר מקרית חיים תמיד רצתה לעסוק בתחום הרפואה ולכן גם למדה תואר למדעי החיים, אך במקביל, מגיל הילדות, תמיד כתבה שירים למגירה. בגיל 61 היא החליטה לקחת את זה צעד אחד קדימה והוציאה ספר שירים דיגיטלי, "אם כל הרגעים".

לידר, 61, נולדה בקרית אליעזר בחיפה ולדבריה הייתה השילוב האולטימטיבי בין ילדה טובה לילדה רעה. "אם אחי היה הילד הטוב אני הייתי הפרועה", היא אומרת, "שילוב של התלמידה הכי טובה בכיתה, אבל ילדה רעה מבית טוב". לדבריה, מגיל צעיר מאוד כתבה. "כתבתי בבית הספר, בשיעור חיבור, המורה תמיד היה נותן את החיבורים שלי כדוגמה. בתור ילדה ונערה, תמיד בכל מקום בחדר שלי היו דפים מלאי שירים".

 אמירה לידר (צילום: דורון גולן)
"תמיד בכל מקום בחדר שלי היו דפים מלאי שירים". אמירה לידר (צילום: דורון גולן)

במשך שנים היא עובדת בתחום הבריאות, אך מעולם לא זנחה את כתיבת השירים. בהתחלה היא כתבה בכתב יד ושמרה במגירה, עד שבנותיה בגרו ובשלב מסוים אספו את כל הדפים, הדפיסו וכרכו שלושה ספרים. "בגיל 55 החלטתי שאני כותבת 55 חמשירים ובתוך חמישה ימים כתבתי אותם במין פרץ כזה", היא מספרת, "קראתי לזה חמשירה, אבל הכל נשאר תמיד במסגרת משפחתית חברית. לפני מספר חודשים החלטתי שהגיע הזמן להוציא ספר. הלכתי להוצאת ספרים כי רציתי לשמוע חוות דעת של מישהו שלא שייך למשפחה. הרי עד אז, מי שראה את השירים היו בני משפחה וחברים שתמיד אמרו שהכל טוב ויפה. רציתי לקבל חוות דעת יותר אובייקטיבית. אמרו לי שהכל כתוב יפה והשירים תמציתיים והחלטתי להוציא ספר דיגיטלי".

את הספר הוציאה לידר באתר "בוק נט", שבו יש מבחר ספרים, מעוצבים בעלי כריכה ודפים. יש אפשרות לקרוא מספר עמודים לדוגמה. אם רוכשים את הספר ב~20 שקלים, אז אפשר לקרוא את הספר באתר או לקבל אותו כקובץ, להדפיס ולקרוא.

החיים והאימהות.
הספר שהוציאה לידר כולל את 55 החמשירים וכן 20 שירים ארוכים יותר. "השירים שלי עוסקים בחיים והרבה באימהות, בגעגועים להורים, לזמנים אחרים", היא אומרת, "געגועים זה חלק נכבד מהחיים שלנו, הרבה על המשפחה, על הילדים על יצירה. בכל יום יש לי שלוש שעות על הכביש בדרך לעבודה וחלק נכבד מהרעיונות אני מפתחת בנסיעה ומקליטה את עצמי. כשאני מגיעה הביתה אני כותבת את מה שפיתחתי בדרך. זה יכול להיות על פקק בדרך לעבודה, על גישה לחיים או כל מיני דברים שאני נתקלת בהם בעבודה ובבית. יש לי הרבה שירים על לידות, כי לא רק שאני ילדתי אלא נכחתי בלידות של הבנות שלי ואפילו בלידה של כלתי".

לידר לא מתכוונת לעצור, היא הגיעה לגיל שהיא צריכה להספיק כמה שרק ניתן. "יש לי חלום שילחינו את אחד מהשירים שאני כותבת", היא אומרת, "אחד מהזמרים הגדולים, זה שבני המשפחה או חברים מסתכלים עלי כמעין מנטורית, זה טוב ויפה, אבל אני רוצה להשאיר חותם. כמובן שאני רוצה לכתוב ספרים, זה יכול להיות סיפורים קצרים או רומן, שם כבר יש".

הכתבה המלאה ביום שישי בעכבר פלוס המצורף להד הקריות והחל מיום חמישי בערב גם במהדורה הדיגיטלית. לחצו כאן

 

 

בדוק גם

_68A3232

נטול פוזה

"אף פעם לא ארגיש תל אביבי, תמיד ארגיש קרייתי. ככה אני נראה, מתלבש ונוהג בביתי ובמשפחתי" * אודי מירון, הבעלים של חברת ההפקות ענני תקשורת, אמנם עזב את קרית חיים מיד לאחר הצבא, אבל קרית חיים מעולם לא עזבה אותו. השבוע הוא השיק את ספרו השני "ינקי, סע הביתה", שבו שזורים זיכרונותיו ממחוזות נוף ילדותו * "קרייתי", הוא אומר, "זה הרבה יותר להיות קרוב לעצמך"

יהודה אטיאס. צילום: דורון גולן

המסע שלו

דווקא כשחשב שהנה הוא סולל את דרכו לתפקיד ניהולי בכיר בבזק, באה הפוליטיקה הפנים ארגונית וסטרה לו בפנים. אחר כך באו התאונה הקטלנית שבה היה מעורב ובעקבותיה הימים הקשים, והוא החליט לשנות כיוון, לאימון אישי © תכירו את יהודה אטיאס מקרית אתא שהקים מערך של קואצ'רים בשפה הערבית ועכשיו שואף להגיע גם לחרדים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *