fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

השיטה חייבת להתאים לשחקנים

רבע שעה נוראית במשחק פתיחת העונה נגד הפועל אשקלון, הספיקה לניר קלינגר להבין ששיטת ה~5:3:2, שאיתה רץ לאורך כל משחקי גביע הטוטו, לא מתאימה לשחקני הקבוצה. המעבר ל~4:3:3 פלוס שני חילופים מוצלחים מאוד (תורג'מן ופלקושצ'נקו) גרמו למהפך גדול. הפועל חיפה הציגה את משחק פתיחת העונה המרשים ביותר שלה זה שנים רבות

אוניברסלי / אסף רביץ

הפועל חיפה הגיעה לעונת 2017~2018 עם הסגל המעניין ביותר שהיה לה זה שנים רבות, אולי בכל עידן יואב כץ, ובהתאם הציגה את משחק פתיחת העונה המרשים ביותר שלה זה שנים רבות. האדומים ניצחו משחקי פתיחה בעבר, אך לא עם רצף של דקות משכנעות, כפי שהיו 20 הדקות הראשונות של המחצית השנייה בשבת מול הפועל אשקלון, יריבה פחות חלשה מהנדמה במבט ראשון.

20 הדקות האלה היו גם המהלומה הקשה ביותר שספגה עד כה שיטת שלושת הבלמים של ניר קלינגר. לא יהיה נכון לייחס את המהפך לשינוי שיטה, קלינגר עבר לרביעייה בקו האחורי כבר באזור הדקה ה~15 וזה רק הפך את המשך המחצית הראשונה לרע יותר. זו לא הנקודה. אין שיטה אחת טובה ואחת רעה, אחת התקפית ואחת הגנתית. שאלת המפתח היא מה מתאים לשחקנים.

קלינגר ויתר מהר על שיטת שלושת הבלמים, למרות פתיחת משחק טובה שכללה שלוש בעיטות מעניינות לשער בארבע הדקות הראשונות, כי הוא הבין שהשחקנים שלו עדיין לא יודעים לתפקד בשיטה הזו כשיטה התקפית. לשם כך צריך שחקני מרכז שדה שנעים לעומק ומוסרים לעומק, מה שיוצר שבעה שחקנים שתוקפים כל הזמן.

assaf 01
עשו את ההבדל במחצית השנייה. מימין: אלון תורג'מן ומקסים פלקושצ'נקו (צילום: אדריאן הרבשטיין)

קלינגר פעל נכון

רוסלן ברסקי ולירן סרדל, השחקנים איתם קלינגר בחר לפתוח במרכז השדה, נוטים לרדת לקבל כדור אחורה ולשחק לרוחב, מה שיצר דלילות בחלק הקדמי. הדלילות נותרה בעינה גם כשדור מלול הפך לשחקן התקפה בצד ימין ורסמוס סיוסטדט למגן ימני ברביעייה הגנתית. השילוב של ברסקי וסרדל פשוט לא עבד, שניהם התקשו לנהל משחק, הפסידו כמעט כל מאבק במרכז השדה ולא סגרו נכון שטחים. סיוסטדט היה חלש בכל עמדה בה שיחק, גם הגנתית וגם התקפית.

קלינגר פעל נכון גם כששינה שיטה מוקדם וגם בחילוף הכפול במחצית. הופתעתי שהוא הוציא את מלול ולא את סיוסטדט, אך מעבר לכך החילוף הכפול היה מדויק ומתוזמן כהלכה. אלון תורג'מן הוסיף את המחץ שהיה חסר ומקסים פלקושצ'נקו הוסיף את מימד העומק במרכז השדה. אין דרך הגיונית לצאת מהמשחק מול אשקלון ללא המסקנה שתורג'מן, פלקושצ'נקו, עדן בן בסט, חנן ממן וראדו גנסארי צריכים לשחק ביחד, הדרך היחידה לעשות זאת היא במערך של 3:3:4.

אך לא פחות מהשחקנים שצריכים לשחק, בלט עד כמה כולם, פרט לסיוסטדט, מרגישים בנוח בתפקידים המיועדים להם בשיטה הזו. תורג'מן, כפי שבקבוצה מיהרו לציין, הוא חלוץ מרכזי שמתבזבז בכל עמדה אחרת. בן בסט, לעומת זאת, מרגיש יותר ויותר בנוח כשחקן אגף שמאל, לצד חלוץ מרכזי שאפשר לשחק איתו. גם ממן מתחיל להבין את עמדת השחקן באגף ימין שמצטרף למרכז השדה בתזמון הנכון.

ההפתעה הייתה ההתמקמות של גנסארי בעמדה שנעה בין שחקן 50/50 בצד ימין לבין שחקן מאחוריי חלוץ. גנסארי עושה רושם של שחקן שהתכונה הבולטת שלו היא שימוש נכון בשטחים לתנועה ללא כדור, כולל תנועות עומק למצבי הבקעה. עם הכדור הוא פחות מדויק, אך לוקח חלק במשחק הנעת הכדור על שטח קטן ששאר השחקנים ההתקפיים אוהבים. העמדה האחורית יותר נותנת לגנסארי את השטחים שהוא זקוק להם כדי להיות אפקטיבי, הוא גם תורם להגנה יותר מהצפוי, ובהחלט כדאי להמשיך לנסות אותו בעמדה הזו.

ברסקי הצטיין כקשר אחורי בודד

המיקום של גנסארי בעצם יצר סוג של שלישיית קישור, בה מקסים התמקם בעמדה האהובה עליו של שחקן 50/50 בצד שמאל. מהעמדה הזו הוא יכול לבחור בין לרדת אחורה לקבל כדור ללנוע לעומק, ממנה הוא גם רואה את המגרש הכי טוב ויודע להעביר צד במסירה אחת מדויקת. ברסקי הפך לקשר האחורי הבודד בשלישייה וגם הוא הרגיש הרבה יותר טוב וסיפק מחצית מצוינת, כולל חילוץ הכדור שהוביל לשער השלישי. ברסקי מתברר כשחקן עם מוטיבציה גבוהה מאוד שמתאים לו להיות הקשר האחורי בשלישייה צפופה יחסית. הוא יכול לפתור את בעיית הקשר האחורי עד שיגיע אחד כזה.

בהערת אגב, אני כותב כשעוד לא ידוע אם הפועל חיפה החתימה קשר אחורי ודעתי היא שאם כבר בקבוצה חיכו כל כך הרבה זמן לדור פרץ כדאי למצות את ההמתנה עד לאחר שמכבי ת"א תסיים את שלב מוקדמות הליגה האירופית. קשר אחורי זר שיגיע השבוע בכל מקרה לא יהיה רלוונטי למשחק הקרוב מול מכבי פ"ת שאחריו יש פגרה, לכן ממש לא יהיה נורא אם סוגיית הקשר האחורי תיפתר רק בשבוע הבא. ההגיון של כל הצדדים אמור לשים את פרץ בהפועל חיפה בסופו של דבר, יהיה חבל לפספס את זה אחרי כל כך הרבה זמן שמחכים.

חזרה למשחק בשבת: לאחר שבמחצית הראשונה משחק ההגנה הזכיר את ההתפרקות מול אותה אשקלון בתחילת הסיבוב השלישי בשנה שעברה, עם רצף התקפות של האורחים בהם ההגנה האדומה נראתה חסרת אונים לגמרי, במחצית השנייה גם החלק הזה התייצב.

תאמאש ממשיך להרשים

גבריאל תאמאש ממשיך להיראות כמו הזר המרשים ביותר שקלינגר הביא הקיץ. יחד עם ניסו קפילוטו יש תחושה של צמד בלמים איכותיים, עם יכולת מנהיגות ואחד מהם (תאמאש) גם מניע כדור נהדר. יחד עם שמואל שיימן שעושה עבודת הגנה טובה ושוער ששולט ברחבה ויודע לצאת ממנה כשצריך (סטקוס הספיק לצבור כמה טעויות, כולל בשער של אשקלון, אבל יש לו גם תכונות של שוער מבטיח מאוד), נדמה שההגנה יכולה להסתדר גם עם קו של ארבעה הרבה יותר טוב מאשר בשנה שעברה.

כדי לסגור את סוגיית השיטה לבינתיים: טוב שיש להפועל חיפה את אופציית שלושת הבלמים, אני בטוח שהיא תבוא לידי ביטוי בסיטואציות מסוימות, אבל כרגע מאוד ברור מה ההרכב הנכון ומה השיטה הנכונה עבורו.

סדרת חינוך למקסים

מהתגובה של קלינגר אחרי המשחק בלטה סדרת החינוך שהוא בחר להעביר למקסים פלקושצ'נקו דרך התקשורת. אני מקווה שמקסים ייקח את ההזדמנות להקשיב למאמן מנוסה שאולי יעזור לו להבין למה פעם אחרי פעם מאמנים מתקשים לסמוך עליו. בכל מקרה, עדיף שקלינגר ינסה לחנך את השחקן הצעיר תוך כדי שהוא משחק. מקסים טוב וחשוב מדי לקבוצה מכדי להמשיך לשבת על הספסל, גם בימים לא טובים שלו האופן בו הוא משחק לעומק עם ובלי הכדור והנוכחות שלו במצבים נייחים חשובה.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות