לפני שבועיים ארחה קבוצת ילדים א' של הפועל חיפה את קבוצת מכבי הרצליה באיצטדיון הביתי בקרית חיים. המשחק הסתיים בתוצאה 1:4 לחיפה, לאחר 0:1 במחצית למכבי הרצליה. מהפך יפה, אבל זה לא הסיפור של הכתבה. בתום המשחק, אחרי שהשחקנים החליפו תלבושות ויצאו מחדר ההלבשה כדי לפגוש את הוריהם, נשמע לפתע אדם עם מבטא זר צועק: "מי זה מספר 17"? אחד משחקני הפועל ניגש אליו ואמר לו: "אני מספר 17". "יופי", אמר לו האיש: "אותך אני מחפש", ואז הוא זרק משפט שהותיר את הילד המום: "אתה רוצה לשחק כדורגל בספרד"? שאל האיש. השחקן לרגע קפא על מקומו, אך מיד התעשת וענה: "בטח, זה החלום שלי".
"אם כן", אמר האיש, "תן לי את מספר הנייד של אביך ואדבר איתו. שמי פדרו ואני הסקאוט וגם מנהל מקצועי במועדון ויאדוליד בספרד, ואני מעוניין להביא אותך למועדון שלנו". הילד נתן לפדרו את מספר הנייד של אביו, אך עדיין לא עיכל, אולי גם לא האמין שהסיפור אמיתי. חלפו 11 ימים והילד נחת בויאדוליד. אין ספק, סיפור גדול, אפשר לומר אגדה, מסוג האגדות שבהוליווד עושים מהם סרטים.
יעקב אבו זלאם מתגורר בכפר מכר, הוא בן 13 וחצי ואת דרכו בכדורגל הוא החל בגיל 7 בקבוצה המקומית בכפר. כשהיה בן 11 הצטרף יעקב להפועל עכו בשורותיה שיחק שנתיים בקבוצות ילדים ב' וילדים ג'. בקיץ האחרון הוא הצטרף להפועל חיפה, לקבוצת ילדים א', בעזרת מאמנו האישי ויק קושניר.
ויק קושניר: "בזכות האופי והרצון האדיר" קושניר: "הקשר שלי עם יעקב נוצר בצורה מקרית מאוד. בסוף העונה שעברה פרסמתי בפייסבוק שאני מקיים אימונים אישיים לילדים בכדורגל. הגיע אלי נער אחד והוא השפיע על חברו להצטרף גם כן. הנער שהתחיל ראשון הפסיק אחרי שני אימונים, לעומתו החבר שלו הגיע ונשאר איתי עד היום. מדובר ביעקב אבו זאלם וזה מה שמייחד אותו לעומת ילדים אחרים. מהרגע שהכרתי אותו אני טוען שיש לו עוצמות בלתי רגילות, שלא ראיתי אצל ילדים בגיל שלו.
"יש לו כוח רצון אדיר והוא ניחן ביכולת אתלטית מצוינת, הוא גבוה, חזק ומהיר, משחק חזק מאוד, משחק הראש שלו מצוין, פייטר ברמה הגבוהה ביותר. הוא משחק בתפקיד קשר דפנסיבי, הטכניקה שלו סבירה, הוא לא קשר עושה משחק, אבל הוא שחקן שכל מאמן היה רוצה אצלו בקבוצה. בזכות האופי המיוחד שלו הוא יצליח, אין לי ספק".
אחרי השיחה הראשונה של יעקב עם פדרו, דיבר פדרו עם אביו של יעקב, סמי אבו זלאם, בעצמו מאמן כדורגל ומכאן תבינו שהכדורגל הוא בגנים של משפחת אבו זלאם. פדרו אמר לסמי כי הוא רוצה שיעקב יגיע לשני אימונים בבנימינה, שם נמצא מאמן נוסף מויאודליד, סמיון שמו, על מנת שיתרשם גם הוא מיכולותיו של יעקב. סמיון התרשם גם כן והדרך לספרד נסללה. ביום רביעי יצא יעקב לספרד לחודש של אימונים ומבחנים במועדון, במידה והוא ירשים את מאמני האקדמיה של ויאדוליד הוא יוחתם על חוזה במועדון ויישאר שם. אם הוא לא יצליח הוא יחזור לארץ ויישאר עם הזיכרונות ועם חלום חדש.
לפני היציאה אמר יעקב ל"הד הקריות", כי הכול נפל עליו כרעם ביום בהיר: מ"מאז שהתחלתי לשחק כדורגל היו לי חלומות, חלמתי להגיע לבוגרים של מכבי חיפה, לנבחרת ישראל וכמו כל שחקן חלמתי להגיע לחו"ל. אבל לא חלמתי שהחלום לצאת לחו"ל יגיע כל כך מהר ומוקדם". "אם אצליח אשאר שם לתמיד"
מה יקרה אם המועדון יתרשם ממך ויחליט להחתים אותך?
"אשאר שם לתמיד", זרק יעקב בלי למצמץ. אתה לא חושש שיהיה לך קשה, אתה ילד ואתה אמור לצאת לשם לבד,
לא תתגעגע?
"לא יהיה קל, אבל אני מאמין שאסתדר. בכל מקרה עכשיו אני יוצא לחודש ואם אתקבל אשאר שם לזמן ארוך. אני קודם כל מקווה שאתקבל למועדון".
מה אתה יודע על ויאדוליד?
"אני יודע שהעיר נמצאת מרחק נסיעה של שעתיים וחצי ממדריד. קבוצת הבוגרים של המועדון משחקת בליגה הראשונה בספרד והיא נמצאת במרכז הטבלה".
דיברת על החלום לשחק בספרד, ויאדוליד הופיעה אצלך בחלום?
"לא. חלמתי על ברצלונה, אבל בוא נראה שיקבלו אותי קודם כל בויאדוליד".
אני שומע את אביך, הוא מתרגש מאוד מכל הסיפור, מה החלק שלו בקידום הקריירה שלך כשחקן כדורגל?
"המשפחה שלי ובעיקר אבא שלי תומכים בי מאוד. הוא הכניס אותי לכדורגל וליווה אותי לכל אורך הדרך, הוא שמח בשבילי ומאמין שאצליח".
מאז השיחה עם פדרו, לפני שבועיים, אבא -סמי אבו זלאם מרחף בעננים: "זה בא לנו בהפתעה. זה גם החלום שלי, לא רק של בני. חלמתי שהוא יגיע רחוק לנבחרת, לחו"ל, אני שמח שהוא כבר מתחיל להגשים את החלום".
אתה לא מוטרד מזה שהוא יוצא לבד לחודש ימים? הוא בסך הכול ילד בן 13 וחצי.
"הוא לא יהיה לבד. יוצאים איתו עוד שני ילדים, אחד מעראבה והשני מטייבה, אבל אני בטוח שהוא יסתדר".
או קיי, חודש אפשר לעבור איך שהוא, מה יקרה אם הוא יעבור את המבחנים בהצלחה והמועדון ירצה אותו?
"אם הם ירצו אותו נשב ונסגור חוזה. זה יהיה קשה מאוד, אין ספק, אני מניח שמדי פעם אסע לשם להיות איתו. זה החלום שלו ושלי וכל המשפחה תומכת, גם אמא שלו, שבאה לכל המשחקים לראות אותו, שמחה בשבילו ותומכת בו".
מי מממן את הטיסה לספרד?
"אני מממן הכול. כרטיס הטיסה הוא רק חלק קטן מההוצאות, ביום ראשון העברתי סכום של אלפיים יורו למועדון ויאודליד, על השהייה שלו שם במשך החודש הקרוב. בנוסף נתתי לו דמי כיס וקנינו לו בגדים חמים כי אמרו לנו שבויאדוליד קר מאוד בתקופה הזו".
ביום רביעי בבוקר יצא יעקב מביתו בכפר מכר לשדה התעופה בן גוריון, עד הצהרים הוא נחת בויאדוליד, עיר שעליה לא שמע עד לפני שלושה שבועות. בשעה זו, כשאתם קוראים את הכתבה, הוא כבר מסודר ומאורגן בחדרו באקדמיה של המועדון ובחודש הקרוב הוא יהיה במעקב צמוד של מאמני המועדון. בתום החודש תתקבל החלטה שעשויה לשנות את חייו מקצה אל קצה. תודו, סיפור מעיר הסרטים בהוליווד. נקווה שיהיה לו הפי אנד.
