עובדת הפיליפינים שהועסקה אצל תושב קרית מוצקין עד יום מותו, תבעה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה כמאה אלף שקלים פיצויים מבנו. מכתב התביעה עולה כי הפיליפינית טיפלה בקשיש בן 90, שחי אצל בנו וכלתו בקרית מוצקין והם שילמו את שכרה בעבור הטיפול בקשיש.
בכתב התביעה נטען כי בנו של המנוח הבטיח לשלם לפיליפינית את זכויותיה לתקופה עבודתה ואף קבע איתה פגישה בתחנת אוטובוס בקרית מוצקין. כשהגיעה הפיליפינית לפגישה, חיכתה לה משטרת ההגירה. בכתב התביעה צוין כי העובדת הזרה טוענת כי פוטרה מעבודתה לאלתר מבלי לתת לה הודעה מוקדמת וכי במהלך עבודתה לא קיבלה דמי הבראה וימי חופשה. עוד תבעה הפיליפינית הפרשי שכר לאורך שנות עבודתה אצל הקשיש.
בנו של הקשיש, באמצעות עו"ד גבי שמואלי הגיש לבית הדין כתב הגנה, בו ביקש לדחות את התביעה. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק כי על בנו של הקשיש לשלם לפיליפינית את זכויותיה אך דחה את תביעתה ליחסי עובד מעביד בינה לבין בנו של הקשיש וכלתו.
העובדת הזרה החליטה לערער על פסיקת בית הדין וטענה כי בית הדין טעה בפסיקתו וכי קיימת יריבות בינה לבין בנו של הקשיש וכלתו.
עו"ד שמואלי טען בדיון הערעור שהתקיים בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, כי הקשיש היה צלול בדעתו וכי ניהל את כל ענייניו ביומיומיים מול הפיליפינית ואף ניהל את המשא ומתן מול חברת כוח האדם שהביאה את הפיליפינית לישראל. עו"ד שמואלי טען כי רק בשל מוגבלותו הפיזית של הקשיש, ניהל בנו את ענייניו הכספיים. עוד טען עו"ד שמואלי כי בעדותה המוקדמת של הפיליפינית נמצאו סתירות רבות ומהותיות.
סגן נשיאה בית הדין הארצי לעבודה השופט יגאל פליטמן והשופטים רונית רוזנפלד ואילן סופר, החליטו לדחות את ערעורה של העובדת הזרה וקבעו בשנית כי לא היו קיימים יחסי עובד מעביד בינה לבין בנו של הקשיש וכלתו.
עו"ד גבי שמואלי: "בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה את תביעתה של העובדת הזרה וקבע שאין יחסי עובד מעביד בינה לבין בנו של הקשיש ורעייתו, אך בין הקשיש למטפלת התקיימה מערכת יחסים של עובד מעביד. לא זו אף זו, המטפלת הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, גם שם בית הדין דחה את תביעתה וטען, כי בין בנו של הקשיש ורעייתו לא התקיימו יחסי עובד מעביד עם המטפלת, והמטפלת צריכה להפנות את תביעתה רק לעיזבונו של הקשיש".
