יום שלישי , דצמבר 11 2018
בית / קריות / חדשות קריות / שוטף עד 30
איילה אפלבאום, לירון רווח, סמדר שופן
איילה אפלבאום, לירון רווח, סמדר שופן (צילום: רותם כבסה)

שוטף עד 30

בכל יום עולה מאבק חדש לסדר היום הציבורי במדינת ישראל. בשנים האחרונות מרבית המאבקים מתמקדים ביוקר המחיה ובמעמד הביניים. מאבקים אחרים נשכחים מעט, על אף חשיבותם הרבה, כמו למשל מאבק יתומי צה"ל שנפתח לפני כשבועיים. הבוגרים המתגוררים בכל רחבי הארץ דורשים הכרה ממשרד הביטחון גם אחרי שעברו את גיל 30.

הילד בן 30
זהו מאבק קשה מאוד, רגיש ועצוב, של ילדים שאיבדו את אביהם במלחמות ישראל. ועל מה המאבק? המדינה מכירה ביתומי צה"ל עד גיל 18 יחד עם אלמנות צה"ל, כאשר ארגון גג היחיד המטפל במשפחות השכולות הוא ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. האחרונים זוכים לקבלת הזכויות עד גיל 30 בלבד. לאחר גיל זה רוב זכויותיהם נמחקות. מי שלא מימש את זכויותיו הבסיסיות לטיפולים רגשיים, הטבה בדיור או הלוואה, כנראה שגם לא יזכה לכך, בעוד שאר קבוצות השכול -אלמנות, הורים ואחים – מוכרים עד יום מותם. ארגון אלמנות ויתומי צה"ל מהווה ארגון גג לשתי קבוצות השונות במהותן, בסטטוס, במצב הפסיכולוגי, ובזכויות החוקיות. קצבה ליתומי צה"ל מועברת עד גיל 18 דרך האם בסכום מוערך של כ-3000 שקלים לילד. בגיל 18 הקצבה פוחתת בכ-50 אחוזים וצה"ל נוסיף תוספת למשכורות עד גיל 21. מגיל זה ואילך, בתוך תשע שנים המדינה, המדינה מצפה מהיתומים לנצל את כל זכויותיהם: מענק נישואין, דיור הלוואה, מימון לימודים, אבחון תעסוקתי, טיפולים פסיכולוגיים ועוד.

בשירו "מהרי נא" שר אהוד בנאי: "הילד בן 30 אבל עדיין לא יודע מה יעשה כשיגמור את הצבא", תיאור המציאות של כלל הצעירים במדינה. בניגוד לעבר, כיום צעירים בני 30 רק נישאים או נרשמים ללימודים ומתחילים עבודות קבועות. חלקם הגדול עדיין נמצא בשלב של חיפוש עצמי. דווקא בנקודה הזו, כך טוענים יתומי צה"ל, המדינה מתנערת מהם. הקבוצה מונה כיום כ-1,000 חברים. ההערכה היא כי במדינה חיים 12 אלף  יתומים, אולם הרשימות ומאגרי המידע חסויים וכעת העבודה הקשה היא לאתר יתומים נוספים ולצרף אותם למאבק, שמתנהל גם באמצעות הפייסבוק, בעמוד "פעם תום, תמיד יתום צה"ל". יצוין החוקים הנוגעים ליתומי פעולות איבה, כ-900 במספר, זהים ונשענים על ההכרה בחוקים של יתומי צה"ל. במהלך השנים הניסיונות להגיע להבנות עם נציגי משרד הביטחון טורפד.

איילה אפלבאום, לירון רווח, סמדר שופן
איילה אפלבאום, לירון רווח, סמדר שופן (צילום: רותם כבסה)

תוצר של החוקים
את המאבק יזמה לירון רווח, בת 36 מנתניה, אם לשתי בנים (12 ו-6). אביה יצחק רווח נהרג בשנת 1989 באינתיפאדה הראשונה בהיתקלות עם מחבלים. היא היתה רק בת עשר וחצי.למחאה הצטרפו עד כה מאות מיתומי צה"ל, בהן האחיות תאומות סמדר שופן ואיילה אפלבוים, בנות 47 מקרית ביאליק. הן איבדו את אביהם במלחמת יום הכיפורים לפני 41 שנה, כשהיו רק בנות שש וחצי. הן מתארות חיים של התמודדות מאוד לא פשוטה, שלא נגמרת ובאה לידי ביטוי בעיקר בשלב הבגרות בחיים לאחר גיל 30 וכשהופכים להיות הורים. סמדר, איילה ולירון מתארות תמונה קשה: יתומי צה"ל הבוגרים חיים בהרגשה של נטישה וזלזול מצד המדינה, גם כאשר מדובר במשפחות חד הוריות, במצב כלכלי בעייתי ובקושיי הישרדות.

לירון רווח: "היום אנו התוצר הסופי של חוקים שנכתבו לפני שנים וחובה לשנותם. ראשית בהתנתקות מארגון אלמנות ויתומי צה"ל לארגון נפרד של יתומי צה"ל, ושנית בהכרה על היותנו יתומי צה"ל עד יומנו האחרון. אבא לא חוזר בגיל 30, הגיל בו אנו מפסיקים להיות יתומי צה"ל על פי ההכרה הנוכחית. איננו דורשים קצבה או כסף, אנו דורשים הכרה וליווי, כמו ייעוץ פסיכולוגי במימון, כמו הנחות בארנונה ובמיסוי, הועלו רעיונות לגבי עזרה כמו ערבות למשכנתה במימון המדינה, כך שלמדינה אין הוצאה כספית. החוקים שקיימים היום הם מגוחכים. חלק מהזכויות נוגעות לטיפולי שיניים עד גיל 18, והרי טיפולי השיניים מתחילים בגיל 30 ומעלה. אני ואחיי לא נזקקנו לטיפול שיניים עד גיל 18".

המדינה נרדמה בשמירה
עיניהן מתמלאות בדמעות כשהן מדברות. הזמן לא מקל על ההתמודדות. הן רק יכולות לתאר מה עובר כעת על יתומי "צוק איתן", ולמעשה המאבק שלהן הוא גם עבורם. לדבריהן, הזיכרון והכאב מלווה את היתומים בכל שלבי חייהם, ביום החופה, בחדר הלידה, בבר המצווה של הנכד. היום, כשהן רואות את התוצאות של המשברים שחווים יתומי צה"ל, הן לא יכולות לישון בלילות. "מדינת ישראל נרדמה בשמירה", הן אומרות.

סמדר שופן: "החיים שלנו מתחילים מאוד מאוחר. לא היתה לנו דוגמה למשפחה' רוב היתומים מתחילים את החיים רק בגיל 30. החיים שלנו לא השתנו אף פעם. אני אומרת את זה כשהיום אני בת 47, אמא לארבעה ילדים ואחות תאומה. בגיל שש וחצי הפכתי בבת אחת לבת 16 וחצי. הייתי חייבת לטפל באמא שלי שפשוט התמוטטה. היה לנו מזל שאמא נישאה מחדש לאחר מספר שנים עם גבר תומך ואוהב שגידל אותנו תפארת. אבל זה נדיר.

"רוב האמהות מפסיקות לתפקד לאחר שהבעלים נהרגים. הילדים גדלים לבד או שהאחים וזרים מטפלים בהם, ומכאן מתחילים קשיים גדולים מאוד בחברה. אנו עדות ליתומי צה"ל שמידרדרים לסמים, אלימות ואף לזנות. יש המון יתומי צה"ל שגדלו בפנימיות וננטשו. למעשה הכל צף בגיל 30 ומעלה, כשאתה מבין שאין לך מודל לחיקוי".

איילה מתארת תמונה אחרת: "השכול רק מחדד את הזיכרונות הקשים והוא מעמיק את הפערים. אלמנת צה"ל צריכה לגדל ילדים ולצאת לפרנס משפחה, היא הופכת גם לאמא וגם לאבא. אבא שלי נפגע מפגז בראשו. כילדה, בכל לילה הייתי מתעוררת מסיוטים, ראיתי בחלומות את אבי פצוע, הייתי צורחת מתוך שינה. אלו דברים שמשפיעים על המשך החיים. אבי נהרג כשהיה בן 30, ועלו לי שאלות האם אוכל לאהוב אנשים אחרים בחיי או שהם ימותו כמו שאבא מת. היום כשיש לי ילד בן שש, אני חווה את הילדות שלי איתו".
"הזעקה חייבת להישמע על מנת שהדור הצעיר, הילדים היתומים של 'צוק איתן' לא יפנו אצבע מאשימה למדינה. שלא יעברו את הסבל שלנו", מסכמת סמדר.

תגובת משרד הביטחון: משרד הביטחון מעניק, על-פי חוק, תגמולים רבים ליתומי צה"ל, לרבות מימון תואר ראשון ושני, דמי קיום של כ-2600 ₪ בחודש לכל תקופת הלימודים, 130 אלף ש"ח מענק נישואין או הגעה לגיל 30, וטיפול פסיכולוגי לכל החיים. הכנסת היא שקבעה כי הזכאויות ינתנו עד גיל 30.  ויודגש כי כללים זהים חלים גם על יתומים, נפגעי פעולות איבה.

בדוק גם

לנה (ג'וי ריגר) היא נערה בת 16 שכל מה שהיא רוצה זה לברוח לתל אביב ולהתחיל לחיות (צילום: דמיאן דופרן)

הבתולה של קרית ים: עכשיו הסרט

בקיץ 2009 כיכבה קרית ים בכותרות של התקשורת העולמית. היה זה לאחר שדובר העירייה הוציא הודעה לעיתונות, כי דייגים בחוף הצפוני ראו בתולת ים וכי העירייה מציעה פרס של מיליון דולר למי שיביא תיעוד שלה. הבתולה, מיותר לציין, מעולם לא נמצאה * בשבוע שעבר, כמעט 10 שנים אחרי, יצא לאקרנים הסרט "אין בתולות בקריות", המבוסס על האגדה האורבנית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *