בשבוע שעבר יצא לדרך תרגיל הגיס הצפוני הנקרא "אור הדגן" על שמו של מאיר דגן ז"ל. מדובר בתרגיל הגדול והמשמעותי ביותר שמוביל צה"ל מזה 19 שנה ונועד לשפר את המוכנות וההיערכות של הצבא למערכה רחבה בצפון. התרגיל נערך בהובלת מפקד פיקוד הצפון, אלוף יואל סטריק, מפקד הגיס הצפוני, אלוף תמיר היימן, מפקד הגיס המטכ"לי, אלוף יוסי בכר ונמשך על פני עשרה ימים בגזרת "עוצבת הגליל".
התרגיל הענק מורכב מכוחות סדיר ומילואים שתרגלו פעילות במצבי לחימה לא צפויים ומשתנים במתווה הצפוני תוך דגש על תרגול מאמץ ההגנה, שימוש במודיעין מדויק ושיתופי פעולה בין הכוחות. "זה לא מספיק רק להיות חזקים" מספר גורם בכיר, "אנחנו צריכים להיות להתאים את המענה לאתגרים העומדים מולנו". התרגיל הינו ייחודי וחסר תקדים בהיקפו ומאפשר שמירה על רמת מקצועיות גבוהה בכל צה"ל תוך תרגול במצבי לחימה לא צפויים ומשתנים".
בין אלפי חיילי המילואים נמצא מילואימניק מעט יוצא דופן בגילו מהשאר. דודו בוזגלו, 66, מקרית ים, שהתנדב בפעם הראשונה כשהיה נער למה שהיה אז הג"א, במלחמת ששת הימים, לשמור על האפלה של החלונות כדי שהאורות לא יראו מחוץ לבתים. בוזגלו עבר מזמן את גיל שירות המילואים אולם מדי שנה הוא עושה שירות מילואים שמגיע לעשרות ימים.
כיום הוא בגמלאות אולם לפני כן הייתה לו נגריה עד שהחליט לסגור אותה לפני שנה ולפרוש מעבודה. "היו תקופות שהייתי צריך לסגור את העסק בגלל המילואים" הוא מספר "החבר'ה היו צוחקים עלי, העסק היה מפסיד כסף". "אני הכי מבוגר במסגרת של החטיבה" צוחק בוזגלו שקיבל דרגת רנ"ג במילואים מהרמט"ל גדי איזנקוט בעת שהיה אלוף פיקוד צפון "אני לא רואה מסביבי אנשי מילואים בגילי ולצערי אני גם לא רואה הרבה אנשי מילואים צעירים ממני".
בוזגלו מספר כי מעולם לא ביקש להשתחרר ממילואים ותמיד התייצב גם כששירות המילואים בעיתות חירום התארך לעשרות ימים. "עד היום למעשה לא קיבלתי ולא ביקשתי מכתב שיחרור ממילואים. תן לי ללבוש מדים וללכת למילואים, גם בשתיים בלילה. אני "שרוף" על הצבא ורוצה לתת דוגמא לאלו שמשתמטים. אני זוכר שבמבצע ליטאני דפקו לי בדלת בלילה ויצאתי עם תחתון וגופיה".
ברבות השנים היה בוגזלו עד לשינוי שחל בקרב אנשי המילואים ובכאב גדול הוא אומר: "ראיתי את השינוי כבר במלחמת לבנון הראשונה כשאנשים הגיעו בחוסר חפץ למילואים, בלי רוח של התנדבות. הם ראו איך אחרים עושים כסף ולא הרגישו חלק מהצבא". ממרום שירות המילואים שלו הוא אומר: "כואב לי שאין מוטיבציה לשרת את מדינת ישראל. כולם רוצים ללכת להיי-טק ולעשות כסף. המוטיבציה שהייתה פעם כבר לא קיימת היום. כל אחד דואג לעצמו ורוצה שאחרים יעשו בשבילו".
מתוך תחושת ציונות הוא אומר: "אני מרגיש שייכות עמוקה למדינה הזו, איך שהיא קמה ואיך שהיו רבים שהקריבו את חייהם למענה. אם אף אחד לא יעשה משהו למען המדינה, היא תתפורר. צריך לעשות הסברה לחבר'ה הצעירים לפני גיוס שידעו למה בכלל צריך להתגייס ושתהיה להם מוטיבציה".
בוזגלו, נשוי, אב לארבעה וסב ל-19 נכדים "ברבות המילואים והזמן אשתי כבר התרגלה שאני עושה המון מילואים" הוא אומר וצוחק. הוא התגייס מיד לאחר מלחמת ששת הימים והיום הוא משרת כנגד לוגיסטיקה בחטיבה 4 והוא אומר: "זה לא חיים הכי קלים, לדאוג שלכל החיילים תהיה אספקה סדירה, שאנשי המילואים יקבלו הכל, שלא יחסר כלום לאף אחד".
"כל עוד אני יכול לתרום ולא זרקו אותי מהצבא, אני אמשיך לתרום" אומר בוזגלו ומוסיף "החבר'ה הצעירים צריכים לתרום ולהתנדב לכל דבר שצריך בצבא" והוא מסיים "עם ישראל חי לנצח, עם כל המטורפים מסביבנו".
