הרבה אנשים שואלים אותי אם אני מגיע למשחק ביום ראשון, למשחק ההישרדות של הפועל מגדל העמק, כיוון שאימנתי עד לפני כחודשיים ועזבתי. תשובתי אליהם חדה וברורה: כמובן!!! אני ומשפחתי נהיה הראשונים ביציע.
הפועל מגדל העמק זו לא עוד סתם קבוצה בשבילי, מגדל זה הבית שלי, מגדל זו הקבוצה בה הגענו להישגים מדהימים במשך 5 שנים ברציפות והכירו אותה בכל רחבי הארץ ולכן המשחק הקרוב הוא בעל חשיבות אדירה.
נכון בחירת הסגל בתחילת השנה לא הייתה מהמוצלחות, ניסינו בינואר לעשות מספר שינויים, אך ההיצע בשוק לא היה כזה גדול והבחירה הפכה ליותר קשה.
במגדל העמק ישנם מספר שחקנים שהיו שותפים להצלחות וחוו משחקי פלייאוף, אך עם שינוי קל-עליון (ביר אל מכסור, גבעת אולגה, כפר סבא). במגרש בעילוט עלינו ליגה, מקווה ששוב יאיר לנו פנים. באותם משחקים ראינו איך עיר שלמה מתגייסת, מגיעה, תומכת ומעודדת וכולי תקווה שגם הפעם יעשו שאת כי זו לא חוכמה להגיע בהצלחות, קהל אוהד נמדד כשקשה ולא הכי הולך.
הנהלת הקבוצה בראשותו של יוסי פורטל, העמידה לראשות הצוות המקצועי והשחקנים את כל התנאים הדרושים להכנה לפני משחק גורלי זה: ימי גיבוש, יועץ מנטלי. גי.פ.אס, ניתוחי ווידיאו ולכן אני סומך על אלי המאמן וקריספיל שהיה עוזרי במשך שנים ולמוד ניסיונות קרבות תחתית, שיעשו את המוטל עליהם.
מגדל העמק מגיעה למשחק בסוג של חרדה, אנו יודעים כי חרדה היא גורם שלילי ועלינו לעשות ככל הניתן בכדי למגר אותה מחיינו, אך אנו יודעים כי בספורט ובכדורגל בפרט ישנם מקרים רבים של ספורטאים הנמצאים ברמת חרדה גבוהה יחסית ובכל זאת מגיעים לרמת ביצוע גבוהה וכך אני מקווה שיגיעו השחקנים שלנו.
פארדיס מגיעה אחרי שעברה כברת דרך ארוכה למעמד הזה ומגיעה עם רוח גבית מצד הקהל והתוצאות האחרונות. לאחרונה התבשרנו שאצטדיון גדול עתיד להיבנות ובכדי שיהיה בו שימוש עלינו להתלכד כולם ביחד, להשאיר את האגו בצד ולהגיע לתמוך, העיר חשובה לכולם(מקווה). שחקנים יקרים –כולנו אחריכם!
