יום שלישי , אוקטובר 23 2018
בית / עמקים / ספורט עמקים / גם סטודנטית למשפטים וגם שחקנית כדורגל
יפעת כהן
קשה לשלב בין המקצועות. יפעת כהן (צילום עצמי)

גם סטודנטית למשפטים וגם שחקנית כדורגל

יפעת כהן
קשה לשלב בין המקצועות. יפעת כהן (צילום עצמי)

"כשהייתי בצבא, שירתי בתפקיד מדריכת כושר קרבי, ארגנו לנו יום ספורט לכל הפלוגה, והמאמן, אלון שרייר, שאז היה המאמן של אסא תל אביב הציע לי לשחק, ואיכשהו הסכמתי ללא היסוסים, בצורה מקצועית התחלתי לשחק בגיל 22", מספרת יפעת כהן מעפולה, בת 27, שחקנית כדורגל בקבוצת הנשים אס"א תל אביב, אלופת המדינה בכדורגל, שנמנית גם על סגל נבחרת ישראל, בשורותיה רשמה כבר 20 הופעות.

"אני התחלתי לשחק רק בגיל 22. רוב הבנות שמשחקות איתי כדורגל מבלות על הדשא כבר מגיל 14, אבל אני רואה שלמרות הכול אני דווקא די הצלחתי ביעדים שהצבתי". כהן סיימה את לימודיה בתיכון אורט בעיר עפולה, ובמקביל לקריירה שלה על מגרשי הכדורגל, היא לומדת משפטים.

"זה פשוט כל כך נכנס בי וכל כך התאהבתי בכדורגל, שכבר שכחתי איך זה שלא שיחקתי כדורגל לפני", אומרת כהן, שמשחקת בתפקיד קשרית בצד ימין, שחקנית קו קלאסית בעלת מהירות גבוהה, שכבשה העונה חמישה שערים.

במקביל את סטודנטית למשפטים
"כן, אני לומדת במכללה למנהל ברחובות. האמת שאני כבר ממש לקראת הסוף, בשנה השלישית ללימודים ובשנה הבאה אעשה כבר את ההתמחות שלי. כרגע אני עובדת על עבודת הסמינריון שלי יחד עם ד"ר יפעת ביטון ממרכז תמורה, מומחית לדיני נזיקין".

איך את מצליחה לשלב בין השניים?
"זה באמת לא פשוט. בשנים הראשונות זה היה קשה במיוחד. הייתי מסיימת ללמוד ואז ישר נוסעת באוטובוסים לאימונים בתל אביב וככה כמעט כל יום. היום זה פחות קשה כי יש לי רכב, וגם הצלחתי להסתגל ללוח הזמנים הצפוף והמאמנים מתחשבים בתקופות מבחנים. בזמנים אלו יש לי פחות אימונים".

בכל זאת נשמע לא פשוט
"בהתחלה חשבתי לפרוש, כי הרגשתי שאני כמעט ולא מחזיקה מעמד בכל הנסיעות, הלימודים והמבחנים. כל כך הרבה דברים לשלב ביחד זה הרגיש כבלתי אפשרי. היה גם מקרה שהחליפו לנו מאמן, זה היווה בשבילי סוג של משבר, משום שכשהתאמנתי עם אלון שרייר, הרגשתי טוב יותר. אצל מאיר נחמיאס שהחליף אותו הייתה תקופה שלא הייתי קבועה בהרכב וזה שבר אותי מאוד. יותר מזה, אני יכולה להגיד שאני כנראה אפרוש בקרוב, משום שאני יודעת שתחום המשפטים זה העתיד שלי וזו עבודה תובענית שבלתי אפשרי לשלב איתה כדורגל".

איך המשפחה מתייחסת להיותך שחקנית כדורגל?
"כמובן שכולם מפרגנים. אבא שלי הוא המעריץ הכי גדול שלי. הוא מגיע כמעט לכל המשחקים, קשה לו עם ההחלטה שלי לפרוש מהכדורגל, לעומתו, אימי מבינה שאין כסף בענף וכן מבינה את החשיבות בהתמקדות מלאה במשפטים ופרישה מענף הספורט, האחים שלי בעד הקריירה המשפטית שלי, הם רואים בי מושיעה של ממש".

איך תרגישי כשתפרשי מכדורגל?
"אני חושבת שזה יהיה אחד הימים היותר קשים בחיי. למרות שהתחלתי לשחק בגיל יחסית מאוחר, הכדורגל הוא כבר חלק בלתי נפרד מחיי. הטיסות לחו"ל, האליפויות, כל הגביעים שזכינו והעובדה שייצגנו את המכללה בה אני לומדת באליפות אסא באילת וגם השנה לקחת את המקום הראשון כנגד כל האוניברסיטאות והמכללות הארץ. זה לא פשוט לעשות מהלך כזה, אבל עם זאת ישנם מהלכים וויתורים שצריך לעשות בחיים".

מה הכי קשה לך בכדורגל נשים?
"החוסר שוויון בין כדורגל נשים לכדורגל גברים, ואני כבר לא מדברת על ההיבט הכלכלי, על המשכורת שאני מקבלת ועל המשכורת שמקבל שחקן כדורגל, שמשחק בקבוצה הכי טובה בארץ. אני מרוויחה 3000 שקל בחודש בזמן ששחקנים, גברים, עושים פי ארבע ופי חמש ממני. הנקודה הרגישה יותר היא אופן הסיקור של כדורגל נשים. אף אחד בכלל לא שומע עלינו, אם מדליקים טלוויזיה, רואים רק כדורגל גברים ומה איתנו? ואני לא עוזבת את הפצע הכואב הזה, אני עושה תחקיר מקיף בעבודת הסמינריון שלי בנושא, ומאמינה שבעתיד אוכל להגיש תביעה על החוסר שיווין בין הגברים לנשים בענף הכדורגל".

 יש זמן לזוגיות בכל הטרוף?
"כמובן שלא, בשלוש השנים האחרונות לא היה לי זמן אפילו לעצמי, שלא נדבר על זוגיות, קשה מאוד לפתח מערכת יחסים כשאני עסוקה כל היום בריצות אחרי הקריירה שלי, אבל בקרוב הכול הולך להשתנות, אני יעזוב את הספורט ויקדיש יותר זמן לעצמי".

את מציגה את ענף כדורגל נשים באור שלילי?
"ממש לא, אני יכולה להגיד בפה מלא שחל שינוי והתקדמות משמעותית בענף בארץ, מה שהיה פעם זה לא מה שהיום, כשאני התחלתי לשחק היו רק איזה שמונה קבוצות והיום כמעט בכל עיר יש קבוצת כדורגל וכל ילדה שרוצה לשחק כדורגל יכולה לשחק, יותר מזה אני מאמינה שהענף רק מתפתח ובעתיד הקרוב אני צופה לו פריצת דרך הרבה יותר גדולה מעכשיו".

במקביל לאס"א את משחקת גם בנבחרת ישראל
"נכון, זו גאווה וכבוד גדול עבורי להשתייך לנבחרת ישראל, לייצג אותה בעולם, לשיר את התקווה לפני משחקים. לפני שהגעתי לנבחרת לא הייתי אף פעם בחוץ לארץ, מאז שאני בכדורגל הייתי לפחות 30 פעם בחוץ לארץ, זו הרגשה מצוינת, הכי כיף שיש".

 

בדוק גם

עמי אלחדד. "רואים שיפור" (צילום: שלומי גבאי)

פחות זה יותר

למרות סגל חסר מאוד, ועם שחקנית שדה ששיחקה בין הקורות, הצליחו כישרונות חדרה לנצח בחוץ את אס"א תל אביב

תגובה אחת

  1. גם חכמה וגם ספורטאית אלופה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *