לאחר 4 שנים בהפועל נצרת עילית, עבר השבוע ערן מלכין להפועל הרצליה. עושה רושם שבנצרת עילית יתגעגעו לא רק לערן, אלא גם לסבא מיכאל מלכין, שהפך לחלק בלתי נפרד מהנוף המקומי, הגיע לכל משחק בית וחוץ, ליווה את הקבוצה בימי מבול או בחמסין לוהט, והפך לחלק בלתי נפרד מהקבוצה. "נהניתי מאוד בנצרת עילית, פגשתי אנשים טובים, אני יודע שגם לערן זה היה בית חם, מחזיק להם אצבעות שיישארו בליגה", אומר הסבא החביב, אביו של כדורגלן העבר דני מלכין, שהגיע לכל משחק חמוש במצלמה, והנציח את הקבוצה ובעיקר את הנכד האהוב.
סבא מיכאל מלכין מוסיף ואומר: "נהניתי מהקבוצה ומהאנשים הטובים שפגשתי, זה לא יהיה לי במקום אחר".
-כמי שמלווה את הקבוצה 4 שנים, למה לדעתך היא מתמודדת כרונית בתחתית? מה הבעיה שם?
"יש להפועל נצרת עילית הנהלה טובה שדואגת לשחקנים, כנראה שצריך להיות יותר ביחד, לשחק למען הקבוצה, צריך לשנות את שיטת המשחק, לדעתי אין הנעת כדור מסודרת, הקבוצה מתבססת יותר על לחימה וזה לא מספיק, אין תנועה ללא כדור, קשה לי להאמין שלא עובדים על זה באימונים".