יום שלישי , דצמבר 11 2018
בית / עמקים / חדשות עמקים / "לא צריך לשלוח את אמא שלי למות אלא לכבד את בקשתה הצנועה לחיות"
רצון עז להבריא. ברוצ'ה (רוזה) סיגלר (צילום: יצחק סולומון)
רצון עז להבריא. ברוצ'ה (רוזה) סיגלר (צילום: יצחק סולומון)

"לא צריך לשלוח את אמא שלי למות אלא לכבד את בקשתה הצנועה לחיות"

"אני חושבת שבמצבה החיוני לא צריך לשלוח את אמא שלי למות בהוספיס או לעשות לה המתת חסד אלא לכבד את בקשתה הצנועה לחיות ולהילחם על חייה בכבוד כי אמא שלי מלאת רצון לחיות", מתחננת אסתר אבשיק ופונה לעזרה בכל הקשור לאימה ברוצ'ה (רוזה) סיגלר.

סיגלר, תושבת נצרת עילית, שעלתה לארץ עם משפחתה מארגנטינה בשנת 1989, היא בת 96 שנים צלולה מאוד ומתמצאת בזמן ובמקום. היא נמצאת בבית אבות נוף העמק בנצרת עילית ובאשפוז האחרון שהיה לה בגלל שלשולים לא ברורים בבית חולים העמק, התגלה כי יש לה גידול סרטני במעי הגס וזו הסיבה לכך שבחצי שנה האחרונה היא סובלת משלשולים ולכן נעזרת בחיתולים. "כל מי שפוגש אותה פשוט מתאהב בה, היא אישה צלולה ומדהימה", מספרים בני משפחתה.

לאחר אשפוז ממושך וסידרה של בדיקות הוחלט לנתח את אותה, אבל רמת האלבומין שלה הייתה נמוכה 1.5 ולכן היא שוחררה חזרה לבית האבות. הבת אסתר אבשיק: "לפי קוד רווחה בית האבות מתעקש לשלוח אותה להוספיס למרות שהיא לא במצב סיעודי מורכב וקשה, בגלל שהאחיות וכח העזר לא מוכן להחליף לאמא חיתולים. אמא שלי ישובה על כסא גלגלים, למרות שהיא יכולה ללכת עם הליכון, חייכנית ולא כואבת וממתינה בסבלנות לניתוח, כי יש בה רצון עז להבריא ולהחלים ולהמשיך לחיות עם הבנות שלה, הנכדים והנינים".

הסיפור המלא יפורסם מחר ב:"ידיעות הגליל".

רצון עז להבריא. ברוצ'ה (רוזה) סיגלר (צילום: יצחק סולומון)
רצון עז להבריא. ברוצ'ה (רוזה) סיגלר (צילום: יצחק סולומון)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *