fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

הכינה את סידורי הלוויתה לפני שנפטרה

ניצולת השואה המבוגרת ביותר בנצרת עילית, מנוחה שינקנה, הלכה לעולמה בגיל 107. ביום רביעי הובאה למנוחת עולמים. שרדה שתי מלחמות עולם, את מוראות השואה וגם טרגדיה אישית קשה
מנוחה שינקנה ביום הולדתה ה- 100
מנוחה שינקנה ביום הולדתה ה- 100

מנוחה שינקנה, ככל הנראה האשה הכי מבוגרת בנצרת עילית, הלכה השבוע לעולמה. לפני 7 שנים חגגה יומולדת 100 ועד יומה האחרון הייתה צלולה וזכרה כל פרט בעברה מתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה. "מנוחה הייתה אישה אצילת נפש, לוחמת וגיבורה", מספרת סימי ישינסקי, קרובת משפחתה שטיפלה בה במסירות כל השנים. לדבריה "מנוחה הכינה את כל סידורי הלוויה שלה, כולל מציבה וכסף לרב שיספיד אותה".

מנוחה שינקנה ביום הולדתה ה- 100
מנוחה שינקנה ביום הולדתה ה- 100

מנוחה שינקנה חיה חיים מלאים. סיפור חייה מרתק ויכול למלא את דפי ההיסטוריה בספר 100 השנים האחרונות, באוסף חוויות אישיות, חלקן שמחות וחלקן עצובות, שהיו חלק מהוויית חייה מיום הולדתה, עוד בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה. "מנוחה הייתה אישה צנועה שניחנה בתבונה וברגישות. אישה אצילת נפש שייצרה כמות בלתי נדלית של שמחת חיים ולמרות מסכת חייה הקשים, תמיד שידרה אופטימיות והייתה שמחה בחלקה", סיפרה השבוע סימי ישינסקי, שליוותה את מנוחה במשך 25 השנים האחרונות, הייתה לה לעזר וסעדה אותה במסירות ובאהבה. "היא הייתה בשבילי כמו אמא ואני לה לבת. היינו חברות טובות ויותר מימה שאני עזרתי לה היא עזרה לי, תמיד ידעה להקשיב, להגיד את המילה הנכונה, לעודד ולחזק בשעת הצורך", היא משחזרת.

היא   הספיקה מנוחה לעבור שתי מלחמות עולם ולשרוד את תלאות השואה, נולדה ברומניה ושימשה בצעירותה כפעילת עלייה בתנועת הנוער "גורדוניה", שרדה את הגטו בתקופת השואה וסיפרה עד יומה האחרון על הרגעים קשים בהם חיה ברעב ושיוועה לפרוסת לחם. "היא הגיעה למשקל של 35 קילוגרם בשואה והייתה על סף חידלון, אבל איכשהו, בזכות כוחות על שהיו לה, הצליחה לשרוד ", סיפרה ישינסקי.

גם כשהגיעה לארץ לא ידעה עדנה. מנוחה עברה טרגדיה אישית והתאלמנה בגיל צעיר, אבל אספה כוחות והמשיכה לפרנס בכבוד את משפחתה בעבודה קשה   כפועלת ייצור במפעל כיתן המיתולוגי שכבר סגר את שעריו. כשפרשה לגמלאות, אחרי 30 שנות עבודה במפעל, החליטה להקדיש את זמנה הפנוי לפעילות חברתית בקהילה ולקחת חלק בחוגי תיאטרון, ריקוד וזמר. "היא שרה באירועים משפחתיים ובמסיבת יום הולדתה ה- 100ריגשה עד דמעות כשעמדה על הבמה ושרה באידיש.מנוחה הייתה אישה מיוחדת במינה", סיכמה ישינסקי ונזכרת "מאז שאני זוכרת אותה, היא תמיד פעילה ואכפתית, דואגת לשלום כולם   ומשתדלת לא להכביד על אף אחד".

מנוחה התגוררה בבית צנוע בשכונת הר יונה. למרות גילה המופלג, התעקשה לנהל אורח חיים עצמאי ככל האפשר. מדי יום הקפידה לקרוא עיתונים ולהתעדכן באירועי החדשות בארץ ובעולם. בשנים האחרונות התכוננה למותה הקרוב והשלימה בעצמה את כל סידורי והוצאות הלוויה. מנוחה רכשה חלקת קבר, מציבה והשאירה כסף במעטפה לרב שיספיד אותה.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות