בית / עמקים / בית שאן / היו ימים בבית שאן…

היו ימים בבית שאן…

הוא היה ללא ספק אחד הזרים היותר אינטליגנטיים ששיחקו בישראל בכלל ובהפועל בית שאן בפרט. הסלובני גליקה פרימוז הגיע בזמנו על תקן של שחקן נבחרת סלובניה, כוכב גדול בארצו והיו שתהו איך שחקן בסדר גודל שכזה נוחת דווקא בהפועל בית שאן הצנועה ולא במועדון בכיר בכדורגל הישראלי.

גליקה פרימוז עם עורך ידיעות הגליל
גליקה פרימוז עם עורך ידיעות הגליל

״זו הייתה אחת התקופות הכי יפות בקריירה שלי ובחיים שלי, זה מקום קטן עם אנשים חמים, משוגעים לכדורגל, כל הזמן מזמינים אותך להתארח ולאכול אצלם, למי היה כוח לאכול כל כך הרבה, אבל אנשים יפגעו אם תסרב, אז אכלתי באותה תקופה כמו שבחיים שלי לא אכלתי״, מספר פרימוז על התקופה בישראל.

את גליקה פרימוז פגש בשבוע שעבר עורך עיתון ידיעות הגליל, יצחק סולומון, לובליאנה, בירת סלובניה. ״סלובניה הפכה בשנים האחרונות ליעד תיירותי, הרבה ישראלים באים לכאן לטיול, מי שמכיר אותי מרים טלפון ואני מארח אותו באהבה. זו הזדמנות מצוינת עבורי לשפר את העברית שלי״, הוא אומר.

מי שמרבה להגיע אליו הוא מנכ״ל הפועל בית שאן לשעבר, אבי לוי, במסגרת מסעותיו ברחבי אירופה כחבר בכיר בפיפ״א. השניים קבעו להיפגש בחודש ינואר הבא, כשלוי יגיע לאליפות אירופה בקט רגל באולמות, שתיערך בלובליאנה. ״הוא מכיר את לובליאנה יותר טוב ממני״, מתלוצץ פרימוז.

גם עם אורי סויסה, איש המשק באותה תקופה הוא בקשר. ״תמסור לו דרישת שלום חמה״, הוא אומר לי.

עד עצם היום הזה, 20 שנה אחרי ימי הפועל בית שאן העליזים, עדיין זוכרים אותו בישראל בכלל ובבית שאן בפרט ומתקשרים להתייעץ איתו בנושאים שונים הקשורים בסלובניה. אריאל שיימן למשל, הבעלים של מכבי הרצליה, התקשר אליו לברר פרטים לפני שקבוצתו יצאה למחנה אימונים בסלובניה בשבוע שעבר. "יש הרבה שחקנים שחייבים לי את הקריירה שלהם, בגלל שנתתי עליהם מילה טובה לפני שהחתימו אותם בישראל״, הוא אומר.

גליקה פרימוז בימים היפים
גליקה פרימוז בימים היפים

פרימוז הוא עדיין שם גדול בארצו. הוא מאמן כיום את הנבחרת הלאומית עד גיל 21. בעברו היה שחקן בולט בכדורגל המקומי, שיחק בנבחרת ואף שיחק בהונגריה וביפן. להסתובב איתו בטיילת היפה של לובליאנה זו משימה לא פשוטה. כולם מכירים אותו, רוחשים לו כבוד עצום, אומרים שלום, מברכים אותו ואפילו מבקשים להצטלם. פרימוז, אדם חביב ורהוט, מתייחס לכל אחד ואחד עם המון סבלנות וכבוד.

גליקה פרימוז מתגורר בפרבר יוקרתי של לובליאנה, 20 דקות ממרכז העיר, נוסע על מרצדס מפוארת ואוהב את החיים הטובים. ״סלובניה היא מדינה קטנה, בסך הכל שני מיליון תושבים, בכמה שעות אתה מקיף אותה מקצה לקצה״, הוא מסביר.

הוא גדל בקבוצת הכדורגל אולימפיה לובליאנה, מקבוצות הפאר של הכדורגל היוגוסלבי, עוד לפני התפרקות יוגוסלביה הגדולה. לפני כעשור נקלעה אולימפיה לקשיים והורדה עד לליגה החמישית. הוא היה אחד מהאנשים שנקראו לשקם את המועדון המפואר, העלה אותה פעמיים ליגה כמאמן, מהליגה החמישית לשלישית. ״אני כבר לא מאמן שם, אבל אני מעורב מאוד, תמיד מוכן לעזור למועדון בו גדלתי״, הוא או. בינתיים אולימפיה לובליאנה חזרה לליגה הבכירה בארצה.

בין לבין הוא עסוק בטיפוח דור ההמשך, לא רק של ארצו אלא גם שלו באופן אישי. בנו אדם, בן ה-20 משחק בליגה הראשונה כמגן שמאלי בקבוצת .ankaran f. C והוא מלווה את הקריירה שלו.

-אם תבוא הצעה מישראל, תמליץ לו להגיע?

״כן, למה לא? יש לי רק זיכרונות טובים מישראל ובהחלט הייתי ממליץ לו להגיע לשם״.

גליקה פרימוז שיחק בארץ חצי עונה בעונה הרביעית של הפועל בית שאן בליגה הלאומית, אז הליגה הבכירה, בעונה בה אלישע לוי אימן והשאיר אותה בליגה של הגדולים. ״אלישע היה מאמן מצוין, הוא היה בתחילת הדרך ולא היה לי ספק שיגיע רחוק. כשמונה למאמן נבחרת הרגשתי גאווה״, מפרגן השחקן.

יש משחק אחד אתו ינצור לעד. נגד בני סכנין הוא כבש לא פחות מחמישה שערים, ככל הידוע מדובר בשיא ישראלי לשחקנים זרים. ״זה היה משחק מטורף, כל מה שעשיתי הלך לי, זו מזכרת יפה מישראל, בכל פעם שאני פוגש ישראלים הם מזכירים לי את אותו משחק״, הוא מתגאה.

פרימוז היה שותף למשחק השרוכים המפורסם. ״היה שם משהו לא ברור, על המגרש כולם דיברו עם כולם משתי הקבוצות, אנחנו הזרים לא הבנו מה קורה, אני זוכר שסרגן צולקוביץ בא אלי ואמר לי שהוא לא מבין מה קורה, זה היה משחק מוזר עם המון קהל על הקווים, אני זוכר שהקהל פרץ למגרש ואנחנו רצנו לחדר ההלבשה, אחרי 20 דקות הוציאו אותנו מהמקלחות והחזירו אותנו למגרש כדי שהשופט ישרוק את שריקת הסיום. בחיים לא השתתפתי בכזה משחק״.

אחרי הפסקה בת שנה חזר לקדנציה שנייה בבית שאן, שכבר שיחקה בליגה השנייה. את אותה עונה התחיל אברהם מרצינסקי כמאמן והמטרה המוצהרת הייתה חזרה לליגה הראשונה, אלא שדברים הלכו הפוך, מרצינסקי לא סיים את העונה והחלומות על חזרה לליגה הבכירה אחרי עונה אחת התנפצו לרסיסים.

-שם המשפחה שלך שלך הוא בכלל לא גליקה

״נכון, השם שלי הוא גליהה, אבל כנראה שלאנשים בישראל לא היה נוח להגות אותו, אז קראו לי גליקה. לא הייתה לי בעיה עם זה, בכלל לא הפריע לי ששינו את שמי, אמרתי שאם זה יותר נוח לאנשים, אזרום איתם, זרמתי, העיקר שאנשים יתקשרו איתי. הכי מצחיק בכל הסיפור הזה שהשם נדבק בי חזק ועד עצם היום הזה, כשאני פוגש אנשים מישראל, הם קוראים לי גליקה ואני אפילו לא מנסה לתקן אותם. זורם איתם עד הסוף״.

 

הסיפור המלא בעיתון ידיעות הגליל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בדוק גם

זניה ברקמן (מספר 5) במשחק האחרון נגד בני לוד (צילום חגאג רחאל)

ברקמן לקראת בית"ר תל אביב/ רמלה: "הכל תלוי בנו"

בלם הפועל נצרת עילית, זניה ברקמן, לקראת משחק "הבית" של קבוצתו מחר, נגד בית"ר תל אביב / רמלה, שיתקיים באצטדיון בנשר

ליאור אפלבאום (צילום עצמי)

לא עוצר ב- 10

ליאור אפלבאום, תושב העמקים, מנהל התאחדות התעשיינים מרחב צפון, החולש על מעל ל-600 חברות ומפעלי תעשייה, מודאג מהמחסור הגדול בעובדים מקצועיים, תוצאה ממדיניות הזנחת החינוך הטכנולוגי ומהתדמית הנמוכה של התעשייה בישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *