fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

אגדה שהייתה באמת

לפני המשחק נגד הפועל תל אביב בשבוע הבא, תיפרד הפועל נצרת עילית מגדול שחקניה בכל הזמנים, שלמה אדלר * האיש שערך הופעת בכורה בגיל 15.5, שיחק 20 עונות ופעמיים הוכתר כמלך שערי הליגה הארצית- לא עזב את המועדון מעולם * "הפועל נצרת עילית יישאר המועדון מספר 1 עבורי עד יומי האחרון", הוא מצהיר
הגדול מכולם. שלמה אדלר
הגדול מכולם. שלמה אדלר

הפועל נצרת עילית תיפרד מגדול כדורגלני המועדון בכל הזמנים, שלמה אדלר, במהלך המשחק נגד הפועל תל אביב, ביום שישי הבא (16/3) באצטדיון גרין. לא סתם נבחר המשחק. במועדון סברו ששחקן בסדר גודל של אדלר, שנחשב לכוכב על במושגים מקומיים ושיחק 20 עונות במדי הקבוצה, חייב לקבל את מלוא הכבוד ולכן המשחק נגד האדומים "נשמר עבורו".

וותיקי נצרת עילית זוכרים את הקריאה המפורסמת שנהגו לשיר האוהדים, ביציעי העץ באצטדיון ע"ש ג'ורג' מיני, שלימים הפך לאצטדיון גרין: "מי המלך? שלמה אדלר". הוא נחשב לשחקן שהקדים את זמנו, כוכב כדורגל אמיתי, מקצוען ברמות על, שללא ספק אם היה נולד היום, היה כוכב בליגת העל ומגיע לאירופה.

אדלר עלה לישראל עם הוריו מהונגריה, שם שיחק במחלקת הנוער של וידאוטון, מקבוצות הפאר של הכדורגל ההונגרי. בגיל 15.5 ערך הופעת בכורה במדי נצרת עילית, ששיחקה באותן שנים בליגה ג'. לאט לאט אבל בטוח התקדם עם המועדון ורשם את הישג השיא, בתחילת שנות ה- 80, כשהקבוצה העפילה לליגה הארצית, אז הליגה השנייה. אדלר הוכתר פעמיים כמלך שערי הליגה, זכה להערכה רבה וקבוצות בכירות לטשו עיניים לעברו, אבל תמיד צץ גורם זה או אחר שטרפד את המעבר. "שלמה פשוט אהב את נצרת עילית ולא רצה לעזוב", אומרים מקורביו.

הגדול מכולם. שלמה אדלר
הגדול מכולם. שלמה אדלר

"אם הרכיבו אותי בגיל כל כך צעיר כנראה שהיה בי משהו", הוא אומר בצניעות ומגלה: "כבר במשחק הראשון שלי בבוגרים כבשתי 3 שערים". בשנותיו הראשונות במועדון שיחק לצד שחקנים כמו ג'ורג' שטרית ז"ל, ברוך טבורינסקי, איזו ופרדי שמילוביץ, מוריס אפללו ז"ל ואחרים, "התקדמתי עם הקבוצה", הוא אומר.

-אם היה מישהו שידחוף לך את הקריירה היית מגיע למקומות אחרים?

"לא יודע, זו שאלה שאי אפשר לענות עליה. עליתי עם ההורים מהונגריה, זוג הורים וארבעה ילדים, לאבא שלי היו דאגות פרנסה על הראש, לא היה לו זמן לקדם את הקריירה שלי, הוא הלך לעבוד בזגגות בחיפה כדי הביא פרנסה הביתה".

אגב, האב אמיל אדלר ז"ל, היה האוהד מספר 1 של בנו ונהג ללוות אותו בכל משחק, בית וחוץ. "אבא היה גאה בי", אומר שלמה.

כל שחקני העבר מספרים על תקופה בה שיחקו למען הסמל ולא למען הכסף. שלמה אדלר זכור כמי שניהל משאים ומתנים קשים ואף מרים עם היו"ר המיתולוגי, חיים אזולאי, ולא פעם החרים את אימוני פתיחת העונה עד שסגר את החוזה. "אני חושב שאם מגיע לך משהו אז אתה צריך לקבל אותו ולא משנה אם מדובר בשקל אחד או ב- 100 שקל. אחרי שסגרתי הייתי 100 אחוזים למען הקבוצה, לא שמעו ממני יותר, הייתי הכי מקצוען שבעולם. גם ככה לא היה מדובר בסכומים בשמיים, בטח לא הסכומים ששחקנים מקבלים היום, זה היה כסף למרגרינה ולחם".

-ספר על להיות חלוץ באותם ימים

"היום הרבה יותר קל לחלוצים, היום על כל נגיעה השופטים מוציאים כרטיס צהוב או אדום, היום השופטים עוזרים לשמור על החלוצים, בתקופתי זה לא היה, לא הייתה טלוויזיה והילוכים חוזרים, בתקופתי היו לא מעט בלמים פראיים שהיה קשה לשחק מולם, אבל אני חושב שהתמודדתי מולם בכבוד".

-אם היית משחק היום היית מגיע לאירופה?

"זו שאלה שקשה לענות עליה. אני לא אחד שאוהב לדבר על עצמי, אבל היו לי יכולות, מעדיף שאחרים ידברו עלי ולא אני. אם ההורים שלי היו נשארים בהונגריה אין לי ספק שהקריירה שלי הייתה מתפתחת לכיוונים אחרים, אבל אני לא אחד שבוכה על חלב שנשפך".

-מה תרמת להפועל נצרת עילית מלבד עשרות השערים שכבשת?

"מרגיש שתרמתי המון למועדון, שהשפעתי עליו והייתי בין מניחי היסודות להפועל נצרת עילית. תרמתי במקצוענות שלי, הייתי 100 אחוז נטו למען הקבוצה, שחקן שבא ראשון לאימונים ועוזב אחרון".

-מה היה המשחק הכי גדול שלך במדי הקבוצה?

"היו המון משחקים גדולים לכן אני לא יכול להצביע על משחק זה או אחר. משחק שאני זוכר היה נגד מכבי חיפה בליגה הארצית (1980), אנחנו הובלנו 0-2 במחצית, הם השוו ל2-2 במחצית השנייה ישבו עלינו ובדקה ה- 89 אני כבשתי את שער הניצחון".

-איך הייתה האווירה בקבוצה באותה תקופה?

"הייתה אווירה כיפית, משפחתית כי היו לנו אלפי אוהדים, מה שאין היום, היו נוסעים אתנו לכל משחק, מעודדים, הייתה לנו קבוצה צנועה עם שלד בריא של שחקנים מקומיים, אולי בגלל זה לקהל היה יותר קל להזדהות אתנו".

-מי השחקנים הכי טובים ששיחקת אתם?

"קשה לענות על השאלה הזו כי היו המון שחקנים טובים ולא רוצה חס וחלילה לפגוע בשחקן זה או אחר. חייב לציין את יעקב אסייג, יעקב בלדב וגיל סבו, שמכאן יצאו לליגה הראשונה, וכמובן את אריה אקרמן ועובד גרינפלד ז"ל. גם עם דוד לוי שהגיע מעפולה אהבתי לשחק ויסלחו לי שחקנים רבים וטובים אחרים שאני לא מזכיר את שמם".

-מה אתה אומר על המסורת שהחלו בה השנה להיפרד משחקני עבר בולטים?

"זו מסורת מכובדת, כל הכבוד למנכ"ל גיל ברעם על היוזמה, אני חושב שדברים כאלה מקרבים בין שחקני העבר למועדון, כל הכבוד לראש העיר, רונן פלוט, שמקפיד להגיע לכל טקס ולכבד את שחקני העבר, יופי של יוזמה".

-היום אתה מגיע למשחקים?

"משתדל להגיע כשאני פנוי, אני יושב ליד ברוך טבורינסקי, לפעמים אני מתעצבן ממה שקורה על המגרש וזה מוציא אותי מהכלים, למרות שאני אוהב את הקבוצה, הפועל נצרת עילית יישאר המועדון מספר 1 עבורי עד יומי האחרון".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות