עידו רפאל: "אני רוצה לבקש סליחה מהמשפחה הקרובה והרחוקה שלי. השנה הייתה פורה ביצירה ועשייה ולא השאירה לי זמן משפחה".
אריה דהן: "הסליחה שהייתי מבקש ביום הכיפורים הזה היא שלא הייתי מבקש סליחה מאף אחד, כי לא עשיתי רע לאף אחד, עשיתי רק טוב באהבת חינם. לא פשעתי, לא גנבתי, לא קיללתי, רק פיזרתי ולימדתי אהבת חינם. צום קל לצמים".
קובי כהן: "סליחה מהזוגות שקובי היה תפוס בתאריך שלהם".
אמרנו לכם להקדים ולסגור…
יבגני זרובינסקי: "אני רוצה לבקש מכל העוקבים שכתבו לי השנה "לא מצחיק יא רוסי", "חלש יא רוסי", "יא רוסי אפס" ו"תחזור לרוסיה" ולא ידעו שאני אוקראיני, סליחה!".
גל אבן: "סליחה. סליחה אם פגעתי, סליחה אם חטאתי ואולי בלי לדעת אותך העלבתי. בכל שנה יש יום אחד שבו כולם מבקשים סליחה באופן מיוחד.
אז מכול הלב, סליחה".
אורטל אלון: "נסיכה שלי, לקראת השנה החדשה אני מבקשת סליחה שלפעמים אני לא תמיד חוזרת מוקדם מהעבודה".
רם לוי: "מבקש סליחה מכל מי שפגעתי, אם פגעתי בכלל" .
בר שוקרון: "אני רוצה לבקש סליחה מכל אחד שפגעתי בו בלי כוונה.
מחילה וגמר חתימה טובה".
אופק אזולאי: "סליחה מכולם, גם אם לא פגעתי, אבל סליחה אף פעם לא עולה כסף להגיד".
צליל תמם: "אני רוצה לבקש סליחה מהקדוש ברוך הוא, על כל החטאים, על שלא שמרתי עיניים ולשון הרע ועל האינטרסים שלי כלפיו. סליחה".
תומר גפסון: "לכיפור אין מישהו ספציפי. אם פגעתי במישהו – סליחה וגמר חתימה טובה!".
בן סודאי: "אני רוצה לאחל גמר חתימה טובה לכולם ולהתנצל אם פגעתי בלי כוונה במישהו. אז סליחה".
אמה אל שיר: "אני רוצה לבקש סליחה אם לא אמרתי מספיק כמה אני אוהבת אתכם, אם לא כיבדתי לאורך 21 שנות חיי, אם הקשיתי עליכם ועל המצב רוח שלכם כילדה מרדנית שעוברת גיל התבגרות קשה. אני עושה את מיטב יכולתי להעניק לכם את מה שמגיע לכם. אוהבת ומאחלת לנו שנה טובה ויוצאת דופן. וכמובן, סליחה משני אחיי המדהימים, אם אי פעם עשיתי משהו שפגע בכם, כוונותיי היחידות הן האהבה אליכם ואם לא הבהרתי את זה בצורה ברורה אני מצטערת ומבהירה עכשיו: אוהבת אתכם. מתנצלת בפני חבריי, אם לא הייתי מספיק חברה טובה ומבטיחה להמשיך לעשות את מיטב יכולתי ולהתמקד בעיקר באהבה".
עמית צוק: "אני מבקשת סליחה ממשפחתי האהובה שלעיתים בגלל קצב החיים המטורף בו אני חיה, איני מקדישה להם את הזמן ותשומת הלב שהם ראויים לה. אני לא צמה אבל שירלי כן. מנסה לכבד אותה ולא לאכול לידה.
כיפור מבחינתי הוא יום משפחה. זה הדבר העמוק ביותר שנחרט לי בילדותי, סבי היה נוהג לקחת אותי ואת אחותי לשמוע את תקיעת השופר בצאת החג. 33 שנים לא הייתי בבית הכנסת ביום כיפור ולא שמעתי את תקיעת השופר עד שנה שעברה שבה הלכתי עם שירלי והבת הקטנה שלי. התרגשתי".
מירית פרידמן: "אני מבקשת סליחה מכל מי שפגעתי בו ומבטיחה למחול לכולם. שהשנה הזו תביא איתה מאורעות שמחים במיוחד".
