fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

שלום רנה, היי גיא

יומיים אחרי שניהל בשלומיאליות את משחק הדרבי נגד הפועל, שהסתיים בתבוסה משפילה, רנה מולנסטיין קיבל את הגט הסופי. גיא לוזון, שחתם לשנה וחצי, ינסה בחודש הקרוב להשלים משימה לא קלה – להביא את מכבי חיפה לפלייאוף העליון
המשימה - פלייאוף עליון. גיא לוזון (צילום: איסר רביץ)

ירוק עד / עמית פרוסנר

העונה המסויטת של מכבי חיפה הגיעה לשפל חדש ונמוך במיוחד ביום שבת. מכבי עלתה לא מוכנה למערך הכל כך ברור שאיתו הפועל עלתה, נתקעה שוב ושוב מול הקישור האחורי של הפועל, וכמו שקורה לה בכל משחק, כשהיא פוגשת יריבה שהיא לא ממש בצמרת או מתחת לקו האדום, לא מצליחה לייצר כמעט שום דבר. בניגוד לאשקלון מהשבוע שעבר, להפועל חיפה יש כלים נהדרים לעקוץ, והפעם זה כאב למכבי. מאוד. לא מעט שחקנים במכבי שיחקו רע מאוד, אבל הפעם אי אפשר שלא לתלות את רוב האשמה להפסד במאמן של מכבי. רנה מולנסטיין התחיל את העונה בצורה לא רעה בכלל, אבל בשמונת המחזורים האחרונים מכבי פשוט קרסה והמאמן ההולנדי, לא רק שלא הצליח לעצור את הסחף, אלא רק תרם לו בשרשרת החלטות גרועות במיוחד. עם חמש נקודות בשמונה משחקים, סגל שחקנים ששווה הרבה יותר מאיך שהוא נראה, ואבדן עשתונות מוחלט, כך שלא היה מנוס מלשלוח את ההולנדי הביתה. אפשר עדיין להציל את העלייה לפליאוף העליון. זו כבר תהיה המשימה של המאמן החדש גיא לוזון, שחתם לעונה וחצי.

חוסר אונים ואיבוד עשתונות. רנה מולנסטיין (צילום: אדריאן הרבשטיין)
חוסר אונים ואיבוד עשתונות. רנה מולנסטיין (צילום: אדריאן הרבשטיין)

אבדן עשתונות

מכבי עלתה לדרבי עם שלושה קשרים במרכז, עמית זנטי באגף ימין, גילי ורמוט בשמאל ועומר דמארי כחלוץ. הפועל כצפוי עלתה ב-4:3:3 הגנתי, עם שלושה קשרים אחוריים ושלחה מעט שחקנים קדימה. עד כאן הכל צפוי, מה שלא היה צפוי, שדווקא הפועל תגיע למצב המסוכן הראשון במשחק, ותבקיע במצב השני. דמארי החמיץ מיד אחרי השער הראשון של מהראן לאלה, מכבי שלטה בכדור והפועל נתנה למכבי להתמסר 40 מטר באין מפריע עד להפסקה. ואז התחיל המופע של מולנסטיין. יש סיבה מדוע אנחנו כמעט לא רואים מערכים סופר התקפיים, אלא לקראת סיומי משחקים. כשעולים עם הרבה חלוצים, היריבה מצד אחד נדחפת אחורה, ומצד שני מקבלת שטחים נרחבים לצאת למתפרצות. ההולנדי של מכבי החליט לוותר על זנטי ועל מרק ואליינטה, שביקש לצאת, הכניס את פיטים אזמי ואלירן עטר, והעביר את קמיל ואצק לשחק בעמדת המגן הימני, ומאותו הרגע היה די ברור שיפול שער במגרש. או שמכבי תבקיע, או שהפועל תצא ותבקיע בעצמה. בעשר הדקות הראשונות של המחצית השנייה מכבי באמת דחפה מהר את הכדור קדימה, ולקח להפועל כמה דקות להסתגל לכמות השחקנים הגדולה שמכבי שלחה לרחבה. עברו עשר דקות, מכבי לא הצליחה להבקיע ומהרגע שהפועל הסתגלה למה שקורה על הדשא, מולנסטיין היה חייב לשנות בחזרה את המערך ולרדת קצת אחורה. כל זה כשואצק משחק בעמדה לא מוכרת ועוד עם כרטיס צהוב. בדקה ה-65 רועי קהת נכנס, אבל במקום לשחק ליד נטע לביא ולעזור לואצק, הוא נכנס בדיוק למקום שפינה דמארי. הפועל אמרה תודה ובכל פעם שהצליחה לצאת קדימה השער ריחף באויר, ואחרי כמה דקות הוא הגיע ומטעות איומה של אוהד לויטה. לויטה הדף כדור ונשאר לשכב על הדשא ולאלה אמר תודה וגלגל פנימה. במכבי סיפרו שהשחקנים חשבו שתגיע שריקה לנבדל, אבל זה כידוע תירוץ מגוחך. כל עוד השופט לא שרק שחקנים לא יכולים להפסיק לשחק. מכאן זה כבר הפך לקטסטרופה של ממש מבחינת מכבי.

המשימה - פלייאוף עליון. גיא לוזון (צילום: איסר רביץ)
המשימה – פלייאוף עליון. גיא לוזון (צילום: איסר רביץ)

מה עם עזרה להגנה?

כשעוברים לשחק בסגנון כל כך התקפי, החלק הקדמי חייב לעזור בלחץ על הכדור כדי להשיג אותו בחזרה. הסיבה היא שהמרכז והעורף דלילים מאוד, ובכל פעם שאחד המגנים יוצא גם קדימה לרווח, יש בור מאחורה, שאותו הקשר האחורי לא יכול לסגור, כי הוא זה שצריך גם לצאת קדימה לשחקן שמוליך כדור וגם להיות באגף בו המגן עלה. עטר לא ממש ירד להגנה, לורמוט נגמר האויר. הפועל השתלטה בקלות על כל הכדורים שחזרו ממרכז ההגנה, ויצאה קדימה למתפרצת, שבסיומה שלומי ארביטמן הבקיע את השלישי. ניצחון גדול להפועל, שחיכתה 16 שנה, מאז הניצחון הקודם בהפרש של שלושה שערים, אבל עם כל הכבוד לניצחון האדום, ניהול המשחק של מולנסטיין היה מתחת לכל ביקורת. מכבי לא לוחצת בחלק הקדמי, וההולנדי פשוט שולח למעלה שחקנים בתקווה שזה ירתיע את היריב, אבל כמו שאנחנו יודעים, אף קבוצה לא ממש מפחדת ממכבי העונה, והפועל עשתה מה שכל הקבוצות עשו עד אליה ויעשו גם בהמשך – ירדה אחורה, וצמצמה רווחים ופשוט חיכתה לטעות של מכבי שתאפשר יציאה מהירה קדימה. מולנסטיין לא הצליח למצוא לזה שום פתרון, וכשחוסר היכולת של מכבי מתווסף להפסד כל כך מביש כמו בדרבי, כבר היה ברור לשחר שהוא לא האיש המתאים לפרויקט שאמור להחזיר את מכבי למקום הטבעי שלה.

פרידה משוער ענק

בשבוע שעבר מת ויקטור צ'אנוב, השוער האגדי, ששיחק במכבי בתחילת שנות ה-90. "אני מביא לך את צ'אנוב", אמר יעקב שחר לשלמה שרף בזמנו. "אז אני לוקח אליפות", ענה שרף. צ'אנוב הגיע מיד אחרי ההפסד למכבי נתניה 5:0 במחזור התשיעי, ופשוט הקפיץ קדימה את כל הכדורגל הישראלי. ראשית, צריך לזכור שמבחינת רזומה צ'אנוב היה השחקן הגדול ביותר שאי פעם דרך על מגרש בישראל. הוא היה השוער של דינמו קייב הגדולה, שזכתה בגביע המחזיקות בשנות ה-80, כשקייב הייתה אחת מהקבוצות הטובות ביותר בעולם. צ'אנוב כאמור הגיע לישראל והביא איתו רוטינת אימונים שלא נראתה כאן, ולא פחות חשוב, משחק רגל ברמה שלא הייתה כאן. זכיתי כילד לראות את צ'אנוב מוציא כדורים בבעיטה ל-80 מטר בדיוק מדהים לשחקנים של מכבי, וזה משהו שמעולם לא נראה בישראל. אבל צ'אנוב לא היה רק שוער של בעיטות ארוכות, הוא היה שוער אדיר עם עצירות מדהימות ומיקום יוצא מהכלל. מהרגע הראשון שהוא הגיע הוא ייצב את ההגנה, והיה הגורם המרכזי בדאבל שמכבי זכתה בסיומה של אותה עונה. לשיאו בארץ הגיע במחזור הלפני אחרון, כשמכבי יצאה למשחק מול מכבי תל אביב, כשעצר שתי בעיטות פנדלים, עצר עוד פעמיים מממטרים ספורים ולקינוח התחיל את המהלך שהוביל ל-4:1, כשהוציא כדור ארוך לאלון חרזי, שבישל לשמואל טרגן. אחרי צ'אנוב כבר הגיעו לכאן שורה של שחקנים נהדרים כמו אובארוב, פולוקארוב וויקטור מורוז, שהעלו מאוד את רמת הכדורגל בארץ.

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות