בית / שרון / בנימינה / שווה בין שוות

שווה בין שוות

 

התחיל בשביל החברות, נגמר כקהילת ענק. ליאת ורדי בר. צילום: איילת זיק-אל
התחיל בשביל החברות, נגמר כקהילת ענק. ליאת ורדי בר. צילום: איילת זיק-אל

המלאכיות של ליאת

כיאה לקבוצות המתנהלות תחת אותו גג, לכל הקבוצות אותם אמנה, חזון וחוקים. "החזון אומר שנשים ירגישו חלק מקבוצה ולא יהיו לבד, ומכיוון שהבסיס הוא מקומי, אם מישהי זקוקה למשהו, יש מישהי מעבר לכביש שיכולה לעזור, לתמוך, לעשות. קהילה עוצמתית ומחוברת יכולה לשנות את העולם. ראיית האחר, הנתינה, העשייה עבור הזולת קיימות בכל הקבוצות. הכללים: אין דיבור על פוליטיקה משום סוג, אין דיס המלצות, אין שיימינג, פרסום רק בימי חמישי והצטרפות היא על בסיס מקום מגורים".

בשטח מגלגלות נשות הקבוצה בעצמן את חזון התמיכה ההדדית. "יש פה קבוצה של מלאכיות. בכל פעם שיש צורך, הן קמות ועוזרות באופן מעורר השראה. כשדירה נשרפה בגלל קצר חשמלי לפני מספר חודשים, מצאו מיד פתרון לאמא ולילדים, אירחו אותם לשבת וניקו את הבית, רתמו בעלי מקצוע לתיקון, סיוד ושיפוץ, עזרו בקשר מול רשויות. בגל השריפות שהיה בחיפה לאחרונה משתתפת בקבוצה כתבה שהגן של חברתה נשרף על תכולתו ולילדי הגן אין לאן לבוא למחרת. בין לילה אספו בקבוצה כל מה שדרוש לגן: כיסאות, שולחנות, כלים, משחקים, ובין לילה הכל הועמס לרכבים ונסע לחיפה. בו ביום היה גן".

לפני שמונה חודשים סיימה ורדי בר תפקיד תובעני במשרד פרסום דיגיטל. "במשך שנתיים נסעתי כל יום לתל אביב. זה היה מאוד אינטנסיבי וקשה. כשסיימתי את התפקיד, התחלתי לשאול את עצמי מה עם 'השוות'. האם אני נותנת לזה לגדול בצורה אורגנית ולא מסודרת וממשיכה לעבוד בחברות גדולות? וקיבלתי החלטה להתאבד על זה, אבל לא בחוסר אחריות, אלא במקביל לחיי כמפרנסת. אין לי כל רווח כספי מניהול 'השוות'. התפטרתי והפכתי להיות עצמאית בתחום ייעוץ לחברות גדולות בנושאי קהילות. החלטתי לקחת את כל מה שלמדתי על קהילות ועל מה שאנחנו זקוקות לו בתוך קהילה ולהפוך את זה לאפליקציה שתהיה משנת חיים לכל מי שחיה בקהילה מבוססת מיקום. זה ייעל אותנו, יעזור לנו לחיות את חיי היומיום הקהילתיים בצורה הרבה יותר יעילה ופשוטה. לפייסבוק יש יתרונות רבים, אך הוא לא מקום נוח להתנהל בו. לדוגמה, קשה לחפש בו משהו שכתבת בעבר. יש כמה דברים שאני רוצה להציע. אני יוצאת לקמפיין גיוס כספים בעוד כחודש, ומהכסף שאני מקווה שאצליח לאסוף, אוכל לפתח את האפליקציה החדשה".

בדוק גם

"הארון הוא אסון". גל בוימן (צילום: רותי ברמן)

"ההחלטה של המדינה מונעת מדעות קדומות"

גם גל בוימן מרמת פולג היה השבוע בהפגנה של הקהילה הלהט"בית נגד החלטת הממשלה לא לאפשר לבני מין מאותו זוג לאמץ ילד בארץ. והוא לא היה שם לבד. כל בני משפחתו ליוו אותו ותמכו בו, בדיוק כפי שהם נוהגים לעשות מאז שיצא מהארון בגיל 17. אביו, אבי, אף כתב בפייסבוק: "בושה למדינה, אין להם אלוהים"

"זכיתי לעבוד בתחום שאני מטורפת עליו". קראוס-גולדשטיין מלמדת (צילום: איל הירש)

"כשהתחלתי להרים את הידיים ולרקוע, הרגשתי שחזרתי הביתה"

רחל קראוס-גולדנשטיין מפרדס חנה הייתה זמרת יוצרת, בוגרת בית הספר רימון, כשבאחד הימים נכנסה לחוג פלמנקו בתל אביב ונכבשה. אחרי ארבעה חודשים מצאה את עצמה על מטוס לסביליה וחזרה לאחר שנתיים רקדנית מקצוענית. לפני שבע שנים פתחה בית ספר לפלמנקו והיא גם מעצבת ליין של ביגוד פלמנקו ומייבאת אקססוריז

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *