בית / קריות / חדשות קריות / נשים בירוק

נשים בירוק

שנת 2015 הייתה שנת איכות הסביבה באזור חיפה והקריות, והטוענים שיש פה איכות סביבה טובה חטפו כמה מהלומות השנה, למשל, כשפורסם דוח משרד הבריאות שהצביע על שיעור תחלואה גבוה מאוד באזור. בעיניי, הזוכים בתואר "אנשי השנה" בתחום הם ארגוני הסביבה, שזכו השנה להכרה מכלי תקשורת הארציים, עדנה שחיכו לה כ-20 שנה.

הרבה ארגונים סביבתיים קמו בשנים האחרונות וכולם שיוועו ליחס תקשורתי, קצת מעבר למקומונים, שיסקרו את צעקתם. השנה זה קרה וערוצי הטלוויזיה החלו לשדר כתבות שלמות שעסקו במצב זיהום האוויר, התחלואה בסרטן והתעשייה המזהמת במטרופולין חיפה.

שתי נשים די חריגות בנוף הארגונים הסביבתיים הן חנה קופרמן ואלה נווה. הראשונה מגיעה מתחום התקשורת, הבימוי והתסריטאות, והשנייה, אפידמיולוגית סביבתית.

קופרמן נשאבה במקרה למאבק הסביבתי, כבשנת 2010 החלה נרקמת התוכנית להקמת מתקן הקליטה של הגז הטבעי. היא הצטרפה למטה המאבק של חוף הכרמל ונשאבה להגנה על הבית שלה. ככל שהבינה ולמדה יותר על הנושא, הבינה שמדובר בתוכניות מסוכנות ושאם המתקן ייצא מחוף דור, הוא ייזרק לאזור עכו. היא פנתה לראש מועצת מטה אשר דאז יהודה שביט ז"ל וגייסה אותו למאבק. בדקה ה-90 נעצרה ההחלטה לאשר את המתקן באופן רשמי באזורנו, והוחלט להעבירו לעמק חפר, כשקופרמן בעקבותיו, מתכוננת למאבק נוסף.

סכנת הנפט. "יצאתי למאבק, כי הבנתי שזה מצב מאוד מסוכן, הרי פיגועים בצנרת ובמתקני גז כאלה ענקיים מיד יהפכו ליעד אסטרטגי", היא אומרת, "שאלתי למה להקים מתקנים כאלה, אם יש חלופה, להקים 160 קילומטרים מהחוף, כמו בכל מקום בעולם. אז לא קישרתי את זה בכלל לזיהום אוויר, אבל גיליתי שמפרידים צנרת ומעבירים אותה למפרץ חיפה. מצאו המון נפט במאגר לווייתן ובכל המאגרים בים התיכון, כולם מלאים בקונדנסטים, נפט לבן. כשמייצרים גז באותו מתקן, בצינור אחד יוצא נפט ובשני גז. כשאני גיליתי שהולכים להכניס את הצינורות האלה למפרץ חיפה, בדיוק התחילו לצוץ ההתנגדויות להרחבת בז"ן. אף אחד לא סיפר למה רוצים להרחיב את בתי זיקוק, ואני הבנתי שרוצים לזקק את כל הנפט במפרץ חיפה, הבנתי שיבנו עוד בית זיקוק בשביל תגליות הגז. כל התעמולה הייתה סביב זה שהגז נקי וישפר את מצב זיהום האוויר, אבל השתיקו את עניין הנפט שיזהם פה. אם המתקנים יהיו בים, לא חייבים להכניס את הנפט למדינה אפשר לייצא ישר לחו"ל".

"אנחנו רוצות עוד ציבור, עוד אנשים שיקראו אותנו ללא צנזורה". חנה קופרמן ואלה נווה [צילום: דורון גולן]
"אנחנו רוצות עוד ציבור, עוד אנשים שיקראו אותנו ללא צנזורה". חנה קופרמן ואלה נווה [צילום: דורון גולן]

כשקופרמן קלטה את סכנת הנפט, היא החלה מחפשת חוות דעת מקצועיות. לא היו לה הוכחות, אבל באינטואיציה שלה הבינה שמדובר בנפט וחביקה לזיקוק. היא פנתה לאנשי האקדמיה, שהתנצלו וסירבו לכתוב חוות דעת. אז נתקלה בדוח של אלה נווה על מתווה הגז, איתרה את פרטיה ונפגשה עימה. נווה כתבה עבור קופרמן דוח מקצועי על הסיכונים והזיהום של הנפט, בו הציעה את פתרון החלופה המרוחקת. השתיים הגישו את הדוחות באופן רשמית למועצה הארצית ותוך כדי הקימו קבוצת מאבק.

הן השתתפו בכל הדיונים הכלכליים שעסקו במתווה הגז בוועדת הכלכלה והציגו את נושא הנפט, שלדבריהן, מוסתר מהציבור ודרשו תשובות. "לא קיבלנו תשובות", אומרת נווה, "הוציאו אותנו החוצה. השיא היה שבסופו של דבר הצלחנו להגיש בג"ץ".

הציבור לא יודע כלום. בשבוע שעבר הן הגישו את הבג"ץ, באמצעות עו"ד רונית לירן שקד, מומחית בתכנון ובנייה. בעתירתן ביקשו שני דברים: האחד – למנוע את חתימת ראש הממשלה על המתווה, בנימוק, שאם יאושר, המדינה תהיה כבולה להסכמי סחר עם מדינות זרות, ואם בעתיד, יתגלה שזה מסכן את האוכלוסייה, אי אפשר יהיה לחזור אחורה. הדבר השני היה בקשה לבטל את כל התוכניות שמסכנות את כל האוכלוסייה, בטענה שהנפט הוא חומר מאוד נפיץ ומזהם. "ביקשנו לבטל את תוכניות המתאר, שם מוסתר הסיכון, כי אם חלילה יאשרו אותן והמתווה יתקדם, זו תהיה פגיעה במאות אלפי אנשים", אומרת קופרמן, "ציינו שדווקא חברת הגז נובל הציעה את החלופה המרוחקת, ואילו המדינה, שאמורה לשמור את שלום תושביה, החליטה לבחור בחלופה השנייה, כדי לתמרץ תעשיינים קטנים, שיקבלו על מגש הכסף את כל אזור מפרץ חיפה".

בית המשפט העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, קבע בהחלטתו, שאת החתימה של ראש הממשלה הוא לא יכול לעצור על פי חוקי המינהל הציבורי, אך לגבי ביטול התוכניות, קיבל בית המשפט את העתירה.

"לראשונה, התחלנו לגייס כסף מהציבור", אומרת נווה, "כי עד עכשיו עשינו הרבה פעילות ציבורית והכל בהתנדבות, והגענו למצב שבו היינו חייבים להקים מטה מאבק לצורך גיוס הכספים ל-100 המטרים האחרונים. פתחנו את מטה המאבק להרחקת הזיהום מהאוכלוסייה, אליו הצטרפה השחקנית קרן צור, שיזמה סרטון, בו חושפים את סיפור תעשיית הנפט, הקורא לגיוס כספים וההתרמה החלה. אנו פונות לציבור, מעל גבי העיתון, כי זהו הסיכוי האחרון לעצור את מתווה הגז, שעומד להוסיף כל כך הרבה זיהום ותחלואה".

השתיים מסכימות שזו הייתה שנה מאוד משמעותית, אבל טוענות, שעדיין הציבור לא יודע כלום. "לנו יש המון ידע ואם לא אנחנו, אין אף אחד שיעשה את זה", אומרת קופרמן, "ואנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו לעזוב את זה".

קרקעות הצפון. מתווה הגז היה רק קצה הקרחון למה שגילו קופרמן ונווה, בדבר התוכניות שמסתירות הרשויות מתושבי חיפה ובעיקר הקריות. "חנה גילתה את הנפט הלבן שזה חומר רעיל שיכול להרעיל מי תהום, יכול לדלוף ולהגדיל את נפיצות התעשייה. באותה התקופה הופקדה התוכנית הפטרוכימית בין בתי זיקוק לדשנים, תוכנית קרקעות הצפון", מסבירה נווה, "והשטח היחיד היום, האחרון במדינה שמוגדר לזיקוק אנרגיה וחומרים מסוכנים, שאפשר להקים בו בתי זיקוק, הוא במתחם קרקעות הצפון. לציבור מכרו סיפורים, שעומדים להעביר לשם את חוות הגז הישנות והדולפות מקרית חיים ומאלרואי, והכל סיפורי מעשיות. מתכוונים לבנות שם חוות גז חדשות ולהשאיר גם את חוות הגז הקיימות, זה מופיע בפרוטוקול של הוועדה הארצית".

נווה מבקשת להסביר פרט חשוב בסבך האקולוגי שנוצר פה: "השטח שהוקצה מתוך קרקעות הצפון לחוות הגז הוא רק חצי מהמתחם. מה מתכוונים לעשות בחצי השני? לבנות בית זיקוק. חבית אחת של נפט לבן מזהמת פי 20 מחבית נפט רגיל. בבית זיקוק חדש, שמתכוונים לבנות בקרקעות הצפון, יזוקקו יותר מ-180 מיליון חביות נפט בשנה, פי שלושה יותר ממה שהמדינה צריכה. היום בבתי הזיקוק מייצרים 45 מיליון חביות לשנה, זו צריכת המדינה".

עו"ד לירן שקד הייתה זו שכתבה דוח, בו חשפה את הכמויות על פי תוכנית המתאר. "בתכנית המתאר הציגו כמות מזערית של חביות ואני עשיתי חישוב שאם כל חבית מייצרת פי 20, ביקנעם יהיה עוד מפרץ חיפה. פתאום באה עו"ד לירן שקד ואמרה שלפי הנפח של המתקן, מדברים על 185 מיליון חביות נפט לבן, בחישוב שמרני".

קופרמן מבקשת להבהיר איך הן הבינו שחציו השני של המתחם ייועד לבניית בתי זיקוק נוסף. "חוות הקרקעות היא רק חצי מהמתחם, אז מה יהיה בחצי השני? קראתי לתושבים להגיע להתנגדות, אמרו לי, 'מה את רוצה? זו תוכנית טובה'. ברפרוף קל על התוכנית אפשר לראות שזו תכנית להקמת בית זיקוק שני. הסיפור של חוות המכלים הוא רק חלק מהתוכנית. במקום שהארגונים יבואו ויתנגדו, הם אמרו 'אוי' על זה שבז"ן מתרחבים. הגענו לוועדת ההתנגדות, אמרנו שהתוכנית עומדת להביא לפה את כל התעשייה הזו ובמהלך הדיונים הם הודו שתהיה תעשייה ויהיה פה גם גפ"מ (גז בישול- ה"מ), שאותו מפיקים מהנפט הלבן. כל מה שטענתי בישיבה על מה שעומד להגיע, הם הודו".

"מדברים על מכל האמוניה, אבל פה עומדים 27 אלף טון של גז", אומרת נווה, "לתוכנית הזו רק אנחנו מתנגדות ומבינות מה עומד לקרות. הגשנו התנגדות, התכנית אושרה והגשנו ערר. במקביל, ניסינו להכניס דריסת רגל בתיק בז"ן ולא נתנו לנו. מצאנו פרצה דרך הקיבוצים, ועו"ד עומר בכמן עזר לנו להכניס בדלת האחורית את חוות הדעת המקצועית של אלה בתיק בז"ן. בהתחלה אמרו בוועדת התכנון שהם לא יודעים מה יהיה במתחם השני, ולגבי תיק בז"ן, אמרו שצינור הנפט יגיע או לקרקעות הצפון או לבז"ן. חוות הדעת שלנו אמרה שאם הצינור לא יגיע לקרקעות הצפון, הוא יגיע לבז"ן, ואם זה יקרה, לפי החישובים ולפי הכמויות המקובלות בעולם, יהיו 180 מיליון חביות נפט.

"משרד הבריאות, רק בזכות הצוות המקצועי שניסה לעשות הכל כדי לעצור את תכנית קרקעות הצפון, אמר שאסור להוסיף גרם אחד של זיהום. הם אמרו שהם מאשרים את התוכנית רק בתנאי שלא מגדילים את הזיהום. במאי האחרון, אחרי שאנחנו צועקות את זה שנה, התברר שחוות המכלים בקרית חיים ואלרואי לא יעברו לשום מקום. מהנדס העיר חיפה אריאל ווטרמן אמר את זה לפרוטוקול בוועדת המשנה, ובנוסף, קיבלנו מכתב ממשרד האוצר, שאמר ,שאין תקציב להעביר את החוות האלה ושיהיו גם וגם – גם יביאו חוות חדשות וגם החוות הישנות יישארו לפעול".

דרושה תמיכת הציבור. לטענתן, לאחר שבוועדות הודו הגורמים השונים שהן צודקות, בפעם הראשונה נבהל משרד התשתיות ושלח מכתב רשמי כמשיב לוועדת הערר, בה טען שלדעתו יש לאסור הקמת מכלי נפט לבן במתחם קרקעות הצפון. "את כל מה שטענו כל הזמן, משרד התשתיות כתב לוועדת הערר", אומרת קופרמן ומוסיפה: "מה שאני מאחלת לעצמנו הוא שהציבור יאמין שיש מה לעשות. אנחנו עכשיו בשיא המאבק. מפרץ חיפה נמצא בפרשת דרכים, ואם יתקבלו כל התוכניות האלה, אין עתיד למפרץ, שום ניטור ושום מאבק לא יוכל לעצור את הזיהום. אנחנו לא יכולות להצליח בלי הציבור ואנו פונות אליו: 'אנו זקוקות לכם, בכיס או בזמן, כדי לתרום למאבק המשפטי ובמקביל כסף למאבק הציבורי. כרגע זה מאבק של דד ליין, יש תוכניות והן עומדות בפני החלטות סופיות בחודשים הקרובים. אנו מקוות שיצטרפו עוד ועוד אנשים למאבק. הציבור חייב להבין שבלי העזרה שלו, לא משנה כמה נתעלה על עצמנו, לא נצליח לעשות את הכל. אנחנו עושות כל מה שאנחנו יכולות ועכשיו זה התפקיד שלכם. זה הסיכוי היחיד להשפיע ולעצור תוכניות שכולם מקדמים אותן".

לזכות השתיים יש לזקוף כמה מההישגים התקשורתיים הגדולים ביותר של ארגוני הסביבה, כמו פרסום נתוני תחלואת הילדים באזור, שהתקבלו בתשובת משרד הבריאות לערר שהן הגישו לתוכנית קרקעות הצפון. "במשרד הבריאות הצוות המקצועי היה אתנו ובראשו פרופ' איתמר גרוטו, אדם אמיץ מאוד", אומרת נווה, "היינו באמצע הערר והם שמעו את הנתונים והבינו את גודל הקטסטרופה. הוא הביא מחקר ישן, שם מצאו יותר תחלואת ילדים בנפת חיפה. הדוח החדש אמר שלא משנה, ילדים או מבוגרים, יש קשר בין הזיהום לתחלואת הסרטן במפרץ חיפה. הדוח הוסיף שלגבי הילדים יש חריגה של 50 אחוזים, וזה מה שגרם לזעזוע. התעמולה שעשו, כאילו כל הדוח לא נכון – לא הייתה נכונה. בוועדת הערר שאלה היו"ר את פרופ' גרוטו אם חוזר בו והוא אמר שלא, שיש קשר בלתי ניתן לפקפוק בין התעשייה לזיהום ובמסקנות הדוח, לא צריך להוכיח את הקשר, הוא כבר קיים".

מצילים את חיפה. יש להן גם קבוצת הפייסבוק – "אבות ואימהות מצילים את חיפה והקריות", שבה חברים כיום כ-6000 חברים ומדי יום מצטרפים עוד. באמצעות הקבוצה הצליחו להוציא אנשים למאבק, הביאו אוטובוסים לדיון בירושלים.

"אני פונה לציבור להצטרף אלינו לקבוצה ולקרוא את המידע שיש לנו לספר להם", אומרת קופרמן, "יום יומיים אחרי ועדה, אנו נותנים את המידע שמגיע לאלפים. עד עכשיו לא היה ציבור והצליחו להכניס אל מפרץ חיפה הכל, הצליחו להרדים את הציבור. אנחנו רוצות עוד ציבור, עוד אנשים שיקראו אותנו ללא צנזורה. חשוב שאנשים יבינו שחוות המכלים לא עוברות לקרקעות הצפון, הן יישארו במקומן, ועומד לקום בית זיקוק שני בחיפה. ההישג שלנו הוא להגיד את האמת לתקשורת. אנחנו מקוות להגדיל את מספר האנשים בקבוצה. לפעילות המשפטית יש עלות, שאדם פרטי לא יכול לעמוד בה, אדם שאין לו זמן, שיתרום כסף. אם כל תושב בקריות יתרום שקל יהיה לנו את התקציב לקאדר משפטי".

בדוק גם

הפגנה נגד מפגעי ריח בשכונת נווה גנים, קרית מוצקין. צילום: דורון גולן

הסירחון עוד כאן, התושבים יצאו להפגין

תושבי שכונת נווה גנים בקרית מוצקין עדיין סובלים מריחות. העירייה מנהלת הליך משפטי מול מפעל הקומפוסט, שלטענתה הוא הגורם לריח

"הרחבתי את שעות קבלת הקהל במשרדי ואני משתדל להגיע לכולם". ויסברג (צילום: הילה אייזינגר)

מראשות המתנ"ס לראשות המועצה

כנראה שגם בחלומותיו השאפתניים ביותר, איתי ויסברג לא תיאר לעצמו שבשנים הקרובות ירוץ לראשות מועצת בנימינה גבעת עדה וגם יזכה. אבל החיים זה מה שקורה בזמן שבן אדם עסוק בלתכנן תוכניות, ומותו הפתאומי של פינקי זוארץ טרף את הקלפים. רגע לפני כניסת השנה החדשה, ויסברג מסכם 72 ימים בתפקיד ומסמן מטרות לשנים הבאות כנראה שגם בחלומותיו השאפתניים ביותר, איתי ויסברג לא תיאר לעצמו שבשנים הקרובות ירוץ לראשות מועצת בנימינה גבעת עדה וגם יזכה. אבל החיים זה מה שקורה בזמן שבן אדם עסוק בלתכנן תוכניות, ומותו הפתאומי של פינקי זוארץ טרף את הקלפים. רגע לפני כניסת השנה החדשה, ויסברג מסכם 72 ימים בתפקיד ומסמן מטרות לשנים הבאות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *