בית / כללי / "מרסל היא דמות שמשתלטת עליי כל הזמן"

"מרסל היא דמות שמשתלטת עליי כל הזמן"

 

בשבוע שעבר החלה העונה השלישית של הסדרה "שנות ה-80" מבית היוצר של האחים מני ושלום אסייג. הסדרה מציגה טיפוסים צבעוניים, כאלה שמילאו את רחובות הפריפריות באותן השנים. אחת הדמויות המצחיקות היא זו של מרסל אוחנה, הספר השכונתי הרכלן, שלא מפסיק להערים מכשולים על פרוספר אסייג (אותו מגלם שלום אסייג – ה"מ). השחקן מאחורי הדמות הוא אריק משעלי, בקרוב בן 43, שגדל בקרית אתא בשכונה מאוד דומה לזו שב"שנות ה-80".

החיבור של משעלי עם דמות המרוקאי הוא מתבקש, אולי כי נולד להורים, שעלו ממרוקו בשנות ה-50. כמו כולם הוא למד בתיכון רוגוזין, ולאחר הצבא עזב את הפריפריה כשנרשם ללימודי משחק בבית צבי. על המסך הוא הפציע בסוף שנות ה-90 בתפקיד ברדוגו בסדרה "טייק אוויי", ובהמשך כבש את ליבנו בתפקיד דדה אסולין בסדרה המשובחת של חיים בוזגלו "זינזאנה".

 

"קרית אתא הייתה עבורי מקום לחלומות. משעלי   (צילום: דביר רוזן)
"קרית אתא הייתה עבורי מקום לחלומות. משעלי (צילום: דביר רוזן)

 

חברים מהקריות

"קרית אתא היא אמנם נוף ילדותי, אך רק עד גיל 18 וחצי, כי בגיל זה כבר עזבתי לעיר הגדולה, וכבר די מזמן חלפה לה יותר ממחצית חיי בבירה התל אביבית", אומר משעלי, "עם זאת, עדיין יש חברים מהקריות, איתם אני שומר על קשר. קרית אתא הייתה עבורי מקום לחלומות שמעבר לים, במקרה של קרית אתא לחלומות שמעבר לבתי הזיקוק וחיפה כימיקלים. קרית אתא היא המוזיקה המרוקאית שכל כך נחשפנו אליה בתור ילדים. הלהקות והזמרים המרוקאיים יצאו מהשכונות של הקריות והפולקלור הזה צבע כל אירוע וכל חג. קרית אתא, אני מודה, הייתה עוד משחר ילדותי ביודעין, תחנה בדרך. חיכיתי לרגע בו אוכל לצאת ממנה אל העולם התל אביבי. אני מניח שהרבה יזדהו עם מה שאני אומר, אך לא כולם מעיזים. בעיניי, זה עניין של ביצים. אני עדיין מבקר מדי חודש את הוריי היקרים, ייבדלו לחיים ארוכים".

משעלי ספג גם את האווירה המנוגדת לתרבות המרוקאית, ואולי זה מה שהופך אותו לכל כך רבגוני. "הקריות בשבילי הן גם ראשית היכרותי עם הרוק הכבד. המהפך שלי קרה בגיל 16, כשעזבתי את התיכון, והתחלתי לעבוד כשוליה בסטודיו לכתובות הקעקע של שלי, אחי. שם נחשפתי ללד זפלין, בלאק סבת' ואוזי אוסבורן והריגוש האדיר של מוריסון, שגרם לי לקעקע את קלסתרו על כתפי".

בתפקיד דדה אסולין ב"זינזאנה", גילם משעלי את העבריין המרוקאי. אני שואלת אותו אם הצבתו תחת טייפ קאסט של מרוקאי, עיכבה או פיתחה אותו. "הדמות של דדה קעקעה אצלי, ככל הנראה את דמות העבריין, אבל משם המשכתי לגלם דמויות קשות יותר או פחות, כמו ב'חברה הטובים' ב'טייק אוויי', ב'מפטיר' ועוד. אל לך להתבלבל בשאלתך, דמות המרוקאי הגיעה, כשהחלטתי להקים את התיאטרון המרוקאי ויחד איתה הקמתי את להקת 'אוריינטל'. ביחד עם שנות ה-80, נוצר לי פרופיל מרוקאי מובהק".

מלבד טלוויזיה שיחק משעלי בסרטים "הכבוד של מרציאנו", "טור אחד לחלום" ו"שניצל", אולם התפקיד של מרסל אוחנה ב"שנות ה-80" החזיר אותו לפריים טיים על המרקע.

בשנת 2005 משעלי הקים את "התיאטרון המרוקאי", ומאז הוא יוצר ומשחק בו בהצגות בשפה המרוקאית. בלהקת "אוריינטל יריאח", המופיעה באירועים בסגנון מרוקאי, הוא הסולן.

בין לבין התחתן עם רויטל מלכה ונולדו להם שתי בנות. "אני משחק זה שלוש שנים, בשלאגר 'אום כולתום' של תיאטרון יפו, יחד עם גלית גיאת שמגלמת את תפקיד אום. אני משחק לצידה את המלחין והזמר האגדי מוחמד עבד אלווהאב. בשבועות הקרובים תעלה ביפו הצגה חדשה בהשתתפותי, 'פאריד ואסמהאן', המגוללת את סיפור חייהם של פאריד אלאטרש ואחותו. יריית הפתיחה תהיה בפסטיבל 'מדיטרנה' באשדוד, באמצע יוני. בעשור האחרון אני סולן להקת 'אוריינטל', הרכב המנגן ומבצע מוזיקת פולקלור מרוקאי ומוזיקה מצרית. אנו מופיעים כמעט מדי ערב, בעיקר בקיץ באירועי חינה, וברוך השם אנחנו נחשבים כמובילים בתחום הזה בארץ".

מהפך תרבותי

אי אפשר שלא לדבר על העונה השלישית של "שנות ה-80" שעלתה בשבוע שעבר. "שנות ה-80 היא פנינה בתוך המרחב הטלוויזיוני העשיר", פוסק משעלי, אני חושב שיוצרי הסדרה שלום אסייג ומני אסייג, מעבר להצלחה המסחררת, עשו מהפך תרבותי. בשנות ה-70 וה-80, עלילות ודמויות צבעוניות שאנו פוגשים בסדרה נקראו בורקס. להחזיר דמויות כאלו למיינסטרים ולהפוך אותם לגיבורי תרבות, ליצור שפה שהרחוב מלא בה, זו בעיניי הצלחה, שלא לומר סגירת מעגל מתוק. הדמות שאני מגלם, מרסל אוחנה הספר, מעבר להיותה קומית ומשעשעת, אני מוכרח לציין שהיא רגע מתוק בקריירה של שחקן, כי לשחק את הדמות הזו זה תענוג צרוף".

אני שואלת אותו אם הוא חי בשלום עם מרסל והאם קורה, לעיתים, שה'מרסל' משתלט עליו. "מרסל הספר הוא בעצם הדמות האנטגוניסטית של הסדרה, התפקיד שלה מאוד חשוב, כי בעצם היא מתנגדת ומערימה קשיים על סובביה ובעיקר על הדמות הפרוטגוניסטית של הסדרה, הלוא הוא פרוספר אסייג, אותו מגלם ברגישות רבה שלום אסייג. גם אני, כמו יוצרי הסדרה, הגעתי מהפריפריה, אבל האמת היא שכולנו הגענו 'משם', לכן היה קל להתחבר, כי הזיכרונות מהתקופה הזו, מתברר, תופסים חלק לא קטן אצל השחקנים, כמו גם אצל הצופים. כל שנותר לי לבקש הוא שתהיה גם עונה רביעית וחמישית, אינשאללה. מרסל היא דמות שמשתלטת עליי כל הזמן, כי היא כל המרוקאים שהכרתי בחיי. מרסל היא הדוד שלי, שהיה אוהב להקניט. מרסל היא הדודה הרעה שהייתה שונאת שנוגעים בדברים שלה. מרסל הוא השכן השקרן שהיה לי. מרסל הוא השכנה הרכלנית. מרסל הוא חלק ממני לגמרי ואני מת עליו".

אמונה וכבוד.  משעלי   (צילום: דוד קפלן)
אמונה וכבוד. משעלי (צילום: דוד קפלן)

לשיר זו זכות

לדבריו, הוא חיכה לשבור את תדמית העבריין, והסדרה שהעניקה לו את ההזדמנות הזו היא "שנות ה-80. "חיכיתי להזדמנות שתגרום לי לשבור את הטייפ קאסט של העבריין והצלחתי לעשות את זה עם מרסל. מה עדיף – טייפ קאסט של עבריין או טייפ קאסט של המרוקאי המצחיק? התשובה לכך טמונה לא במה עדיף, אלא בכמה צרי אופקים, חסרי מעוף בתרבות הבידור הישראלי. כשם שאני יכול לשחק עבריין מאיים ומפחיד, כך אני יכול לשחק ספר משעשע ונוכל חסר מעצורים. ברוני הטלוויזיה והקולנוע, אינם חושבים ששחקן, אם הוא מוכשר ושקדן, יכול לעשות כל דמות שתעלה ברוחם ובצורה המדויקת ביותר. אגב, זו הסיבה שאף פעם לא חיכיתי לברונים, ואת רוב ההפקות בהן השתתפתי ובהן אני משתתף, הפקתי בעצמי. לכן גם אם התפקיד היום הוא מרסל המרוקאי, זוהי בחירה שלי והיא בהחלט מקדמת אותי. האם היא ממצבת אותי כמרוקאי? כן, אבל רק עד התפקיד הבא, אותו אני אבחר וככל הנראה לא יהיה מרוקאי".

לצד המשחק מתחזק משעלי קריירה מוזיקלית משגשגת ודרכה הוא לומד לבטא את עצמו בדרכים שונות. "האהבה שלי למוזיקה הייתה מאז ומעולם נחלה ובית, אך משהו במשחק איכשהו סחף אותי איתו והקריירה התפתחה דווקא שם. אני חושב שזריקת העוגן, לפני עשור, הייתה מבחינתי הכרחית. לשיר מבחינתי זוהי זכות אדירה. בשירה אין מקום לטעויות. מעבר לכך שעלייך לסחוף את הקהל למגוון רגשות אדיר, עלייך להיות מולטי מקצוען, ולשם כך הלימודים לא מפסיקים, אף לא לרגע דל. בעיקר בתחום המוזיקה שאני עושה, השפות – מרוקאית, ערבית ולעיתים גם אלג׳יראית ותוניסאית, הן לא השפות שלי, ולכן עלי להיות מודע לכל היגוי, לכל מילה או הברה היוצאות מפי. זו אחריות כבדה, מדובר בעניין מאוד מאוד לא פשוט. המוזיקה הערבית כל כך עשירה ומורכבת, שהיא שפה בפני עצמה ואין לשיר או לנגן אותה בלי ללמוד אותה קודם. במקום הזה אני עדיין תלמיד, אמנם מוצלח טפו טפו, אבל תלמיד שדרכו עוד ארוכה".

אני שואלת מה השאיפות שלו לעתיד, כי למרות שנראה כי ידו בכל, כרגע, אין לו כל כוונה לעצור, עד שיכבוש כל יעד שהציב לעצמו. "שאיפות לעתיד, יש די הרבה", הוא אומר, "ומכיוון שמרסל משתלט עלי בשאלות כאלה ומרסל מפחד מעין הרע, אומר לך רק: 'ברוך השם, יש שאיפות'״.

9 קטנות עם אריק משאלי

1. מודל להשראה: במשחק: לואי דה פינס; מוזיקה: מוחמד עבד אלווהאב, עבד אלחלים חאפז וז׳אק ברל.

2. דרינק: בלאק, אבל הרופאה אמרה לעבור ליין אדום.

3. אדום ושחור.

4. ליד מי היית רוצה לשבת בטיסה: אום כולתום.

5. מה לא תאכל אף פעם: רגל קרושה.

6. מה לא יודעים עליך: שאני היפוכונדר. או שיודעים?

7. תיאטרון או קולנוע: קולנוע, אבל לא יכול בלי תיאטרון.

8. כלב או חתול: יש לנו כלב, הייתה חתולה, אני עדיין מנסה לשכנע את הבוס שתרשה לי להביא חתול.

9. מה הדבר הראשון שאתה עושה כשאתה קם בבוקר: את אותם הדברים, אבל לאט.

 

 

בדוק גם

חשיבה יזמית ואומץ ניהולי. ד"ר הראל (צילום: משרד החינוך)

"לא באתי לשנות, באתי להמשיך"

ד"ר סער הראל, המנהל החדש של מחוז חיפה של משרד החינוך, רואה את המערכת משני צידיה: מהצד המקצועי ומהצד ההורי, שכן הוא אב לילדים שעדיין בבית הספר. "אני מכיר את הדינמיקה המקצועית אבל גם ההורית שלי, וזה משהו שמאפשר לי רלוונטיות"

הפאנלים הסולריים (צילום: מועצת עמק חפר)

חוסכים בחשמל

אגודת המים אפיקי עמק חפר סיימה בשבוע שעבר להתקין פאנלים סולאריים לייצור חשמל על סוללת …

תגובה אחת

  1. שחקן ענק! אהבתי אותו עוד ב-Y בלילה. ערוץ הצעירים ז"ל ביס עם רפיק וליאון רוזנברג. הוא היה קורע מצחוק.
    אגב, בן דוד שלי הוא קרוב משפחה שלו והתקעקע אצל שלי…
    הוא מצחיק לגמרי! אוהבים אותך!! מרסל זאת דמות מושלמת וממש מזכירה לי כמה אנשים ובעיקרן את השכנה התככנית שעושה עין הרע לכולם שהיתה לי… אדיר!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *