יום רביעי , אוקטובר 24 2018
בית / חדשות מקומיות / מסדרים לכם את הראש
"גברים קצת מתביישים". דן
"גברים קצת מתביישים". דן

מסדרים לכם את הראש

השבוע נפתח במתחם אורוות האמנים בפרדס חנה כרכור "LaRosh", העסק המשותף של בני הזוג עמליה (32) ושלומי (43) דן, שהגיעו לפרדס חנה במאי האחרון. כשמו של העסק כן הוא: שלומי הוא ספר גברים ועמליה כובענית, וניתן להיכנס אליהם ולסדר היטב את הראש.

"למדתי עיצוב תלבושות ותפאורה אצלי רקפת לוי, אושיה בתחום", מספרת עמליה, "זה היה חלום של הרבה זמן שהתגשם. עסקתי בעיצוב תלבושות לאמנויות הבמה – מחול, תיאטרון, הופעות מוזיקה וקליפים, וגם תפאורה".

"יש בכובע משהו מאוד אינטימי, זה משנה את הפנים, כמעט כמו ניתוח פלסטי". עמליה דן
"יש בכובע משהו מאוד אינטימי, זה משנה את הפנים, כמעט כמו ניתוח פלסטי". עמליה דן

ב-2010 היא הכירה את שלומי שחי אז בניו יורק, ואחרי היכרות קצרה, ארזה את חפציה, עברה לניו יורק ונשארה שלוש שנים. "לא היה לי שום תכנון מוקדם מה אני הולכת לעשות שם. ניסיתי למצוא מה אעשה. כל מהגר מכיר את שלב ההסתגלות הארוך שבו אתה מוצא את עצמך מסתובב בחוסר מעש ברחובות. רחובות ניו יורק נתנו לי הרבה השראה, ושמתי לב שרבים חובשים שם כובעים. כבר כשעיצבתי תלבושות לתיאטרון נמשכתי לחלק העליון, זה שעל הראש. בניו יורק חיפשתי מקום ללמוד בו איך עושים כובעים".

כאן כדאי לעצור ולהזכיר שהמציאות של ימינו, בה ברירת המחדל של רוב האנשים היא להסתובב בראש חשוף, היא משהו שהתבסס כסטנדרט רק לפני כ-40 שנה, מסוף שנות ה-60 של המאה ה-20. לפני כן הייתה המציאות שונה לגמרי, בעיקר בערים. בניו יורק, לונדון, פריז או וינה, במשך מאות שנים לא היה גבר שהיה יוצא מהבית בלי כובע. הכובע ייצג הרבה דברים, היה קשור לשיוך דתי ולמעמד, והביע הרבה. הצופה באירועים היסטוריים של המאה ה-20, כגון סיומי שתי מלחמות העולם, יראה אלפי אנשים שגודשים את הרחובות, מריעים וכמחוות ההתלהבות מנופפים בכובעיהם ומשליכים אותם לאוויר, ובאירועים העצובים מסירים את כובעיהם ומצמידים אותם לגופם. בין אם זו מגבעת עגולה, בהירה ושטוחה עם סרט מימי הגנגסטרים, מגבעת קש קלילה יותר עם קמט, מגבעת צ'רלי צ'פלין שחורה, צילינדר או קסקט, הכובע היה חלק מהאישיות שהציג הגבר ברגע שיצא מביתו. המקבילות הנשיות היו לא פחות מגוונות, וקוקו שאנל הגדולה, יש לציין, התחילה את הקריירה שלה בתור כובענית. כובעי הפרחים הרחבים של תחילת המאה, כובעי הקלוש עם השוליים הנטויים שמסתירים את העיניים ויוצרים דיסטנס מסתורי משנות ה-20, כובעים נשיים אלגנטיים רחבי שוליים, ברטים צרפתיים, הכומתות המעוצבות של שנות ה-50 וה-60 המוקדמות שנראו כל כך טוב על ג'קי קנדי ועוד. איך ויתרנו מרצוננו על כל אלה? מסתבר שהכל בגלל ההיפים: "אחרי שילדי הפרחים הגיעו, השיער יצא החוצה, הגישה שאין מעמדות והמראה הטבעי התבססה, ואז גם הכובע הלך ונעלם", מסבירה עמליה. "אבל כיום הוא חוזר, ובגדול. בניו יורק וגם בלוס אנג'לס כיום אין חנות בגדים שאין בה מחלקת כובעים, וחנויות המוקדשות כולן לכובעים הולכות ומתרבות. בשבוע האופנה אפשר לראות יותר כובעים, וגם אושיות האופנה לובשות אותם. כיום כובעי הגברים, כמו כובע רחב שוליים עם 'פינץ" מלפנים, נלבשים גם על ידי הנשים".

אמריקאים מזוהים בתודעה בעיקר עם כובעי בייסבול.

"היום חובשים בארה"ב את כל הכובעים שחבשו פעם, אבל בגרסה מודרנית, מינימליסטית. יותר ויותר אנשים לומדים כובענות, ובכל בית ספר לאופנה בעולם יש מחלקת כובענות. הכובעים שלובשת ליידי גאגא וכוכבי פופ אחרים משפיעים על העניין הזה".

"גברים קצת מתביישים". דן
"גברים קצת מתביישים". דן

עבודת יד

עמליה החלה להתנסות לבדה בניו יורק בעשיית כובעים, דבר לא כל כך פשוט שמצריך מיומנות. "צריך לעבוד עם אדי קיטור כדי לרכך את החומר ממנו עשוי הכובע, למתוח אותו על אימום עץ ואז לתת לו להתקשות בצורה הרצויה. היה לי אימום עץ שרכשתי בשוק הפשפשים ועבדתי עם הקומקום שלי בדירה הניו יורקית הקטנה. אחר כך התחלתי ללמוד אצל הכובען אורלנדו פילציאס, שהסטודיו שלו, בשדרה החמישית, קיים מאז שנות ה-20. שם למדתי את רזי המקצוע עם הרבה התבוננות והתנסות. הרבה אושיות מפורסמות הגיעו לקנות אצלו, כמו רוד סטיוארט ולאונרד כהן. לאט לאט צברתי ידע וקשרים עם ספקים של חומרי כובעים. לא קל להשיג בארץ את החומרים".

בני הזוג חזרו לארץ בסוף 2013, ועמליה החליטה לפתוח בארץ את המותג שלה, "על הראש", שכולל שתי קולקציות כובעים בשנה, קולקציה קיצית בה היא יוצרת כובעים מקש וקולקציה חורפית בה היא יוצרת כובעים מלבד, ולהביא את בשורת הכובעים לארץ.

אי אפשר שלא לתנות למה דווקא בארץ לוהטת כמו ישראל מעדיפים רוב תושבי הארץ להפקיר את ראשם לקרני השמש הקופחות, חוץ מהחרדים המתהדרים במגבעות. "בארץ התבסס בימי ההתיישבות הציונית האידיאל של הפשטות, שכובע הטמבל האחיד שרווח בקיבוצים היה הביטוי שלו. בתל אביב היו שהשקיעו בכובעים אחרים, אבל זה נתפס אז כמשהו גלותי".

רוב לקוחותיה הן נשים, אבל לדבריה גברים מתחילים לגלות התעניינות בכובעים, וכשהם באים לקנות כובע עם האישה הם מבקשים כובע גם לעצמם. "אין הרבה אופציות של אקססוריז לגברים, ודווקא כובעים רוצים. הם קצת מתביישים, אבל רוצים. אני מייבאת את כל החומרים מארה"ב, כי בארץ אין להשיג אותם, ועושה הכל בעצמי, בידיים. הדגמים הם במהדורה מוגבלת. מעבר לעניין האופנה, אני מנסה להביא קיימות, להחזיר ולשמר את המלאכות שהיו עושים כל כך הרבה שנים בידיים ולא במכונה, ומתכוונת גם לעשות סדנאות הכנת כובעים בעתיד. הכובעים אצלי הם לפי מידות ומותאמים לגודל הראש. אני גם עושה תיקונים, אם הכובע נמעך עד סוף העונה או הסרט נקרע, אני מחזירה אותו למצבו הקודם. המטרה היא לא לזרוק, אלא לקנות דברים שנשארים איתך זמן רב. אני עובדת עם חומרים איכותיים וטבעיים ואין לי חנות אינטרנטית. מאוד חשוב בעיניי המפגש האישי בין היוצר לרוכש, וככה אני גם לומדת את הקהל שלי".

כך, למשל היא המציאה לולאה מיוחדת ונסתרת התפורה לכובע, שבחיבור עם וו ניתן לתלות איתה את הכובע על התיק כדי שלא יימעך בתוכו.  "יש בכובע משהו מאוד אינטימי", היא אומרת. "זה משנה את הפנים, כמעט כמו ניתוח פלסטי, וצריך מאוד לדייק בהתאמת הכובע. כובעים שונים מתאימים למבני פנים וגוף שונים, כובע יכול להסתיר אותך או להבליט אותך, ולכל כובע יש האופי שלו. לפני שרוכשים אחד כדאי לנסות מגוון סגנונות ולראות מה מתאים לך".

גם עבור שלומי הקמת העסק היא הגשמת חלום, וגם עבורו יש בזה גם תוכן חברתי. אביו הוא ספר, והוא עצמו התעסק הרבה שנים בדברים שונים ועכשיו סוף סוף הגיע למימוש הספרות – ספרות גברים, עוד דבר שאחרי שנים שהיה בצל, חוזר חזרה לתוך התרבות של גברים. מספרות גברים היו בעבר מקום מפגש לגברים, שם היו יושבים, מעשנים, מדברים על פוליטיקה. שלומי, שבילה 17 שנה הלוך חזור בין ניו יורק לארץ, הושפע מאוד מהתרבות בניו יורק. הוא היה כדורגלן מקצועי עד גיל 25 ועזב עם חלום לעשות מוזיקה בניו יורק, שם התעסק באמנות והיה שותף לפרויקטים בברוקלין. היה לו גם חלום קטן לפתוח מספרה לגברים (Barber Shop) ולייצר שיח גברי חדש. "אנחנו מנסים להביא גם את זה לפרדס חנה", מספרת עמליה. "עם כל ההעצמה הנשית שיש כאן, יש צורך לגברים במקום מפגש משלהם, שמגיעים אליו אנשים כדי לחוות חוויה. אנחנו רוצים להביא מוזיקה,  שתייה ויהיה פה גם מקעקע/ת מדי פעם. נעשה כאן גם אירועים".

ב-27-28 בחודש תציג עמליה ביריד האופנה Ready2Wear בקיסריה, בווילה נונה, חלמיש 19. היריד, שמטרתו לקדם אופנה מקומית ועסקים מקומיים הפעילים בתחום האופנה, יכלול בגדי קיץ, אקססוריז ונעליים בהנחות משמעותיות. עמליה השתתפה בו לראשונה ב-2014, ראתה שיש היענות לכובעים, ועכשיו משתתפת בו בשמחה שוב.

בדוק גם

amit 01

הביתה ומיד

כנראה שפרד רוטן ממש מרוצה מפתיחת העונה של מכבי חיפה, אחרת קשה להסביר מדוע הוא ממשיך להעלות את אותו הרכב שהצליח להוציא שש נקודות משמונה עשרה. בסופו של יום מי שמתעקש על אותו דבר ולא מנסה לשנות יקבל אותו דבר

תגובה אחת

  1. ראובן הלפרט

    הייתי רוצה לייצר כובעים מעצמי האם אתם גם עושים קורסים לזה
    ראובן הלפרט054-845-8600

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *