כפיר חודרה, בן 40 מכרמיאל, נשוי ואב לשלוש בנות, בוגר תיכון מגדים במגמת תקשורת, צילום ועריכה. זמר, יוצר מוזיקאי וגם כותב, ששירו "אין לי גבול" עבר את 150 אלף הצפיות ביו-טיוב.
חודרה יפה התואר , נעים ההליכות, אינטליגנטי מאוד, מתנסח היטב, אינו מסגיר לרגע בהתנהלותו השלווה והלא מתנשאת את רבגוניותו. המוזיקה אינה הכישרון היחיד של חודרה, למרות היות אהבתו הגדולה מכל עיסוקיו. הוא ניחן באותו חוש אומנותי שרבים מאתנו יכולים לחלום. כאשר התגורר בארה"ב צייר על הקירות, מה שהביא אותו לפתח את הצד הגרפי, מה שהוביל אותו ללימודים במסלול הנדסאים של אורט סינגלובסקי במגמת עיצוב תעשייתי. במשך שנים רבות היה רקדן נחשב בלהקות המחול העירוניות כרמי מחול. עם חזרתו מארצות הברית כשהיה בן 27 התיישב בתל-אביב ובין שאר עיסוקיו למד בקורס פראמדיק , עבודה ממנה התפרנס, כך שאפשרה לו לעסוק במה שבאמת אוהב, מוזיקה.
חודרה מספר: "מגיל 12 התחלתי לכתוב ולהלחין. בגיל 15 התחלתי את תקופת רוק המרתפים והמקלטים עם להקה מהשכבה. אחר כך זה המשיך לכל מיני הרכבים בעי. כל ההרכבים תמיד ניגנו את השירים שלי, חוץ מפעם אחת שהייתי על תקן זמר מבצע. הגיוס לחיל הים גרם לדעיכה אבל עם תום הצבא חזרתי לשגרה מוסיקלית והתנסיתי בכל מיני סגנונות כמו רוק, ג'אז ופאנק."
הדרך אל המוסיקה
"אחרי כמה שנים בהן הצלחתי לצבור כסף וקצת ניסיון נכנסתי לאולפן הקלטות עם 11 נגנים והקלטתי מספר שירים. בתקופה ההיא הקלטות היו דבר יקר מאוד,. את מיטב כספי השקעתי בכך אך לא ממש הצלחתי לקדם את מה שעשיתי". הכנות בה הוא מספר על כישלון שיווקי של מה שהוא האמין שהיא מוזיקה טובה מעוררת אמינות ואמפתיה, וגורם לחשוב שזה רק עניין של מזל ויחסי ציבור טובים שיכולים להוביל מוזיקאי למעלה.
הוא מספר: "בזמן הזה למדתי והתחלתי לעבוד כפארמדיק. התחלתי להופיע במקומות קטנים בתל אביב. היה לי קשה למצוא את הדרך לבד, בינתיים מתוך יצירה והתעניינות בציור והבנה שמוסיקה לא תקדם את הקיום שלי החלטתי ללמוד עיצוב תעשייתי. המשכתי ליצור וניסיתי לחסוך בכדי לעשות אלבום כמו שצריך ואז לדחוף אותו. התחתנתי, הסתדרתי קצת כלכלית והתחלתי להקליט את האלבום המיוחל. החלטתי לעבוד עם עדי דרוקר מאמירים. זמן קצר אחר כך טסתי עם אשתי לשנתיים וחצי באפריקה, חזרתי והוצאתי את האלבום". החיים באפריקה, כפי שיתברר ישפיעו על יצירתו בהמשך יגרמו לשינוי במוסיקה שהוא יוצר.
היום חודרה מתרכז בעבודת יצירה לבד, מופיע לבד, והחל להתעסק עם חומרים שהם יותר בכיוון של מוסיקה שחורה. הוא אומר: "אני מתקשר יותר עם הקהל, בעצם אני כל הזמן עובר מסע מוסיקלי דרך המון סגנונות"
מוזה מובילה?
כאן התשובה מפתיעה ומובילה להוסיף לרשימת כישרונותיו את הכתיבה: "משהו שמגיל צעיר הרגשתי צורך לכתוב צורך להוציא. להגיע לתמציות של משפטים .אחר כך הגיע הצורך להלחין את זה. ההתחלה הייתה עם שניים עד שלושה אקורדים, ורק בהמשך זה התפתח, ללחן וקצב.
בגלל זה אחרי הצבא הלך לכיוון של איפי (תקליט שדרים, בו שניים עד שלושה שירים – ע.ר.ה). היום המושג של סינגל חזק אבל אז עשו איפי. כמה שירים. הקלטתי בסשן הזה עם 11 נגנים , חברים. האיפי לא נשלח נכון ולא התקדם. מבחינה שיווקית לא התקדמתי עם זה. גם היום אני חלש בשיווק, הוא מודה.
אוטודידקט במוסיקה
לשאלה היכן למד מוזיקה הוא משיב: "שום לימודי מוזיקה מסודרים, קצת מורה לגיטרה, אבל כל שאר הזמן רק כתבתי והלחנתי. מתוך הבנה שהכל אווירה."
על סגנונות המוזיקה האהובים עליו שהשפיעו ומשפיעים על היצירה הוא מספר: "הדבר הראש שתפס אותי כילד היה פול סיימון בתקליט שנעשה בהפקה אפריקאית (GRACELAND, 1986). אז גיליתי גם את גנס אנד רוזס ולהקות רוק אחרות. צריך להבין שבאותם ימים נחשפנו מפה לאוזן ומהמעט שהיה במדיה. רק בתחילת שנות ה-90 החל האינטרנט, ה-MTV . עד אז הייתי נוסע לת"א לאוזן השלישית, לתו השמיני לנבור ולשמוע בדיסקים. התחלתי אז להקשיב לכל הכלים לצורך עיבוד מוסיקלי. הכל מגיע מסקרנות ולא מלימודים מסודרים".
מתי שינית את הטעם במוסיקה?
"לא שיניתי, זה התפתח לרוק, ג'ז, פאנק, RNB, פופ. בסופו של דבר זה הקצב והמהירות. יחד עם זה אני גם אוהב מוזיקה הישראלית, אפשר לחשוב שזה משעמם אבל אני אוהב את מתי כספי, שלמה גרוניך, זוהר ארגוב".
היום חודרה עובד כמעצב תעשייתי ועוסק בכתיבה טכנית אחרי שניחן ביכולות טכניות וכשרון עיצובי ולמד את כל אלו אבל מתוך אהבה הוא רוצה לקדם את דרכו במוזיקה. כעת סיים הקלטת אלבום אותו הוא מנסה לקדם.
לאחרונה הכניס לעבודותיו המוסיקליות את הלופר, המצטרף לשלל הכלים בהם הוא מנגן, כל כך הוא מסביר: הלופר מאפשר לי לעבד חומרים יותר מתקשרים יותר נגישים. אני בגיל שחשוב לי להיות באזור טוב. אני מזקק את מה שיש בפנים. בגלל שהקצב חשוב לי אני מקיים את היצירה במקום יותר שלם".
הסינגל שיצא אחרון בהשראת הלופר הגיע ל-25 אלף צפיות כמעט ללא קידום, אבל זה תפס, והוא מקווה שייצא לרדיו בקרוב.
איפה אפשר לראות אותך?
"יש לי ערוץ יו טיוב, אני מופיע אפילו בתשלום סמלי. בכרמיאל אני מופיע ב-NG באר. וגם בפינה של בן (באר/פאב כרמיאלי). בעוד שבועיים. גם בפאב כרמיאל ובקדרים".
מה הלאה?
"לא מוותר על החלום, גם חו"ל. עובד כרגע על שני סינגלים באנגלית. מקווה שלאחר שייצאו יהיו תגובות טובות".
