בית / דעות / מחאת האוהדים

מחאת האוהדים

ירוק עד / עמית פרוסנר

לא ההפסד השלישי ברציפות צריך להדאיג את קברניטי מכבי חיפה. לא היכולת החלשה, הפרש השערים השלילי או חוסר היכולת של גיא לוזון להעמיד קבוצה שתיראה, לפחות לפרקים, כקבוצת כדורגל. אפילו לא העובדה שהפעם האחרונה שמכבי חיפה רשמה 14 הפסדי ליגה הייתה אי שם לפני ארבעים שנה. הבעיה העיקרית שעליה חייבים במכבי לתת את הדעת היא הקהל. 12216 אוהדים בלבד הגיעו ביום ראשון למשחק מול מכבי תל אביב, ולא מדובר כאן בתנאי מזג אויר קיצוניים, כמו ששררו במשחק בעונה שעברה מול קרית שמונה, אלא באיתות חזק וברור. אחרי שלוש שנים באצטדיון סמי עופר, הקהל של מכבי איבד את הסבלנות. אם 5000 מנויים מחליטים לא להגיע למשחק מול מכבי תל אביב, זה אומר דבר אחד – הקהל מתחיל להצביע ברגליים, וזו מחאה רצינית יותר מכל מחאה אחרת. בעונה הבאה יהיה קשה לשכנע את אלפי המנויים של מכבי לחדש את המנוי בשם אחד גדול, או בהבטחות כאלה ואחרות. בלי שדרוג רציני של הסגל נראה גם בעונה הבאה קרחות גדולות במגרש.

הקלות הבלתי נסבלת

היה עצוב לראות את מכבי חיפה ביום ראשון. אין ספק שהמצב הכללי משפיע וגם הלחץ והידיעה שיהיו שינויים משפיעים, אבל מכבי שוב נכשלת בפעולות פשוטות, שחקנים לא מצליחים למסור כמו שצריך ובאופן כללי המשחק היה תלוי לחלוטין במכבי ת"א. מכבי חיפה אולי החזיקה קצת בכדור וניסתה לתקוף, אבל כמעט כל התקפה של מכבי ת"א במחצית הראשונה הייתה מסוכנת, וה-2:0 הצהוב הגיע כמעט בלי מאמץ. המזל של גיא לוזון והשחקנים שלו היה שבמחצית השנייה מכבי ת"א ירדה קצת אחורה והורידה הילוך, ולא ממש התאמצה, אחרת התוצאה הייתה אפילו גבוהה יותר. נכון שלמכבי היו כמה התקפות מסוכנות, ואם עטר היה מוריד קצת את הגוף באחת הבעיטות שלו למסגרת מכבי הייתה מצליחה להבקיע, אבל לא היה ספק לרגע מי הקבוצה הטובה יותר, וגם למכבי ת"א היו עוד מצבים טובים ליד השער של עמרי גלזר.

לוזון ניסה הפעם מערך קצת שונה, כשמכבי עלתה עם שלושה בלמים, סאן מנחם שיחק בכנף שמאל, ועמית זנטי שיחק בכנף ימין. לכשעצמו המערך הזה יכול לעבוד לא רע, אבל לא נגד קבוצות שיש להם שחקני אגף ברמה של טל בן חיים. המערך הזה מחייב גם שני שחקני התקפה מתחת לחלוץ שיעשו הרבה תנועה ויעזרו גם לקישור האחורי וגם לחלוץ שמשחק מקדימה. יכול להיות שבעונה הבאה למכבי יהיו שני שחקנים כאלה, אבל כרגע השמיכה פשוט קצרה מדי ולמכבי אין שחקנים מתאימים בחלק הקדמי. מכבי ת"א ירדה עם שלוש נקודות מכר הדשא, מכבי חיפה לעומתה איבדה אפילו את הסיכוי התיאורטי לסיים במקום הרביעי, ולוזון רשם הפסד שביעי, בדיוק כמו רנה מולנסטיין. רק שההולנדי שפוטר הגיע למאזן העגום הזה אחרי 22 משחקים, ולוזון אחרי 12. מחר תצא מכבי לעילוט, למשחק מול סכנין, שחוץ מקצת טעם טוב לא יקבע שום דבר.

כמה אפשר לסבול? (צילום: אדריאן הרבשטיין)
כמה אפשר לסבול? (צילום: אדריאן הרבשטיין)

תעזבו את השלטים

לאף אוהד של מכבי חיפה אין שום ספק שיעקב שחר אחראי על הפיכת מועדון מכבי חיפה מעוד מועדון בליגה שלנו למועדון הגדול ביותר בארץ. שחר הכניס סטנדרטים חדשים של ניהול, ופרץ דרך בלא מעט אספקטים שקשורים לכדורגל שלנו, אבל, אי אפשר גם להכחיש שלשחר יש חלק בכישלון של מכבי בשנים האחרונות. העונה שחר אמנם ניסה לעשות רה ארגון במועדון, אבל אי אפשר להפיל את הכישלון רק על השחקנים, או על צוות האימון, מבלי להעביר ביקורת על הבוס. ביום ראשון תלו כמה אוהדים שלטי ביקורת נגד שחר, ומאבטחים מיד הסירו אותם. ראשית לא ברור ממתי התפקיד של המאבטחים והסדרנים במגרש להתעסק בשלטי אוהדים, בטח כשהם לא פוגעניים. שנית, בעולם של היום, בו כל דבר מצולם ומיד מועלה לרשתות החברתיות, גם ככה תוך זמן קצר מאוד הסרטונים האלה ותוכן השלטים הופכים לויראליים, וכל האוהדים שלא ראו אותם במגרש רואים אותם ברשת. אין שום טעם להתעסק בשלטים האלה ובביקורת. מכבי צריכה לתת מענה במגרש. חיזוק רציני לקבוצה שילווה בהכנה טובה לעונה הבאה, ובכמה תוצאות טובות, והקהל שרוצה בהצלחת הקבוצה, גם ככה יפסיק להתעסק בזה.

הפועל ת"א צריכה לרדת

בניגוד לפליאוף העליון, שבו יש עשרה מחזורים וכל קבוצה משחקת פעמיים מול שאר הקבוצות, בפלייאוף התחתון יש שבעה מחזורים וכל קבוצה משחקת פעם אחת מול שאר הקבוצות. מחר בערב יסתיים הפלייאוף התחתון ונדע מי היורדות לליגה הלאומית. הפועל אשלקון נמצאת במקום ה-12, עם 29 נקודות, וניצחון שלה על קרית שמונה יוריד את הפועל תל אביב והפועל כפר סבא, שנמצאות מתחתיתה עם 28 נקודות. אם אשקלון לא תנצח, ואם הפועל ת"א לא תנצח את הפועל רעננה, הפועל כפר סבא עוד יכולה להדהים את כל הליגה ולהישאר ברגע האחרון. אם נסתכל על החשיבות של הקבוצות לליגה, הרי שהפועל ת"א היא הקבוצה הגדולה מבין המתמודדות על הירידה, יש לה הרבה יותר קהל, ולשאר הליגה עדיף שהיא תישאר. אבל אם נסתכל על הדברים מבחינה ספורטיבית, יש משהו צורם בהישארות של הקבוצה האדומה.

כזכור הפועל ת"א הלכה לפירוק וממאזנה הורדו תשע נקודות, אבל העונש הזה לחלוטין לא הולם. הפועל התחילה את העונה עם שחקנים מצוינים, כמו חן עזרא, שאולי לא התאים למכבי חיפה אבל בתחתית הוא שובר שוויון ביכולת שלו לספק מספרים, בעוד שאשקלון לא הצליחה להעביר בבקרה התקציבית שחקני חיזוק בגלל ערבויות של כמה עשרות אלפי דולרים. נוצר מצב שהפועל ת"א שיתפה שחקנים יקרים, צברה נקודות, שרוב הסיכויים שלא הייתה משיגה אם מראש הייתה בונה סגל לפי היכולת הכלכלית שלה, ועוד קיבלה פרס בדמות היכולת להפטר מחוזים יקרים בגלל ההליכה לפירוק. אם מכבי חיפה מחתימה שחקן לארבע עונות ב-300 אלף יורו לעונה, היא לא יכולה להתחמק מהחוזה ומחויבת לשלם לו. הפועל ת"א יכלה פשוט לבטל חלק מהחוזים האלה ובנתה סגל זול הרבה יותר בחלק השני של העונה. הפועל ת"א צריכה לבנות את עצמה מחדש, והיא גם תעשה את זה ותעלה מהר מאוד חזרה למקומה הטבעי בליגת העל, אבל מחר, לטובת הספורטיביות של הליגה, עדיף שהיא תרד.

בדוק גם

af 01

וובה טודורוב: "בונים קבוצה עם הרבה ציפיות"

אין חדש תחת השמש. למרות שאין כמעט שחקניות, המאמן החדש של עירוני קרית אתא לא נותן מקום לספקות, גם השנה אתא מתכוננת להקים קבוצה שתרוץ לתארים. שני פחם וקטרינה זילברמן הצטרפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *