בית / גליל מערבי / חדשות גליל מערבי / לא נושמות לרווחה

לא נושמות לרווחה

אז איך היכרתן"? הן מצחקקות ברקע, מופתעות או ספק נבוכות מהשאלה הראשונה שלא מתרכזת רק במאבק האמוניה או בזיהום האוויר במפרץ חיפה.  בכל זאת, הן שותפות לדרך. במשך עשור צועדות יד ביד, מנסות להניע לפעולה ציבור של אזרחים במלחמה על חופש המידע מול הטייקונים הגדולים השולטים בתעשייה הפטרוכימית ובמקבלי ההחלטות במדינת ישראל.

ג'מילה הרדל-ואכים מפקיעין וליאורה אמיתי מהיישוב חרשים הן הנשים המובילות שעומדות מאחורי עמותת אזרחים למען סביבה. האם הן נושמות לרווחה אחרי שבית המשפט קבע להוציא את מכל האמוניה מקרית חיים? ממש לא. הדרך, לדבריהן, עוד ארוכה. "אנחנו רק מחכות לעוד שפן שיוציאו מהכובע, עד טיפת האמוניה האחרונה", הן אומרות בציניות.

שעה לאחר הראיון המעודד, מגיעה "הבשורה". חיפה כימיקלים עותרת שוב לבית המשפט, ומבקשת להשאיר 600 טון אמוניה במכל בקרית חיים. הן מהנהנות, ועוברות לקבוצה הוואטסאפ שלהן 'שקט תעשייתי'. קבוצה המיועדת לעיתונאים, כדי להעלות את המודעות לזיהום אוויר. אמיתי: "יש עננת זיהום וכל אחד חושב שזה לא מעליו ולא קשור אליו".

הרדל- ואכים ואמיתי  (צילום: אלכס הובר)
הרדל- ואכים ואמיתי (צילום: אלכס הובר)

שותפות אמת

ג'מילה הרדל-ואכים תציין בקרוב יום הולדת 40. היא נשואה, אם לשתי בנות, מתגוררת בכפר ראמה. היא גדלה בפקיעין הישנה, ילדות יפה, במקום פסטורלי רחוק מזיהום אוויר.

ליאורה אמיתי, בת 50, אם לארבעה, מתגוררת בחרשים בשטח המועצה האזורית משגב. רבים מכירים אותה גם בשם ליאורה אהרון. עם השנים החליפה את שמה לאמיתי, שם שבחרה לעצמה מתוך השורש א.מ.ת והצורך להיאבק עליה. החשיפה קשה לה. אבל הבינה שזה בלתי נמנע, שזה חלק משליחות של חייה ורצון לגרום לכל האזרחים במטרופולין חיפה להבין שהם יושבים על חבית נפץ.

"נולדתי ברחוב דגניה בקריית חיים שבחיפה, שיחקתי בחולות שעל שפת הים, אבל למרבה הצער, הייתי ילדה חולנית למדי -עד אשר הורי החליטו לעזוב את חיפה ולעבור לגליל".

אמיתי מוכרת באזור הגליל המערבי כמי שייסדה והקימה את הקואליציה לבריאות הציבור בשנת 2001 (וכבר לא פועלת כיום). בשנת 2001, התחילה לנהל את עמותת אל"ס – אזרחים למען הסביבה שהוקמה עשור קודם לכן במטרה לפעול בנושאי סביבה באזור הגליל, ניהול הארגון הוא יהודי ערבי.

בשנת 2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, אמיתי הצליחה לגייס תקציב, בעיקר תרומות מקרנות פילנטרופיות בארצות הברית. היא פירסמה מודעה שהיא מחפשת שותפה לדרך. "חיפשתי אשה, ערבייה, חריפה, כי באזור שאנו גרים בו, שיתוף פעולה יהודי ערבי הוא מחוייב לחיים משותפים", מסבירה אמיתי, "ראיינתי 40 נשים, ולא הצלחתי למצוא את ה-אחת. במודעה אחרת, פרסמתי משרה לגיוס משאבים, וג'מילה שלחה קורות חיים. כבר בראיון הראשון שאלתי אותה 'איפה היית עד היום'? – מיד ידעתי שהיא השותפה שלי".

השותפות בין הרדל-ואכים לאמיתי לא מובנת מאליה. זו גם חברות טובה עם ערכים. יחד הן בנו את מודל הניהול המשותף. לפני כחצי שנה פרשה אמיתי מניהול העמותה בשל קשיים כלכליים והעבירה להרדל-ואכים את שרביט הניהול כדי שתוכל להמשיך במאבק. בינתיים, אמיתי מתנדבת בעמותה. אמיתי: "אנחנו חברות נפש. כמו זוג נשוי. יש  לג'מילה בעל וילדים, אבל הזוגיות שלנו מאוד חזקה".

הרדל-ואכים: "לא הייתי אישה אקטיביסטית או בן אדם ירוק. כי המושג ירוק למי שגר בפקיעין או ראמה, שונה ממי שגר בתל אביב.  אותי הניעה האדישות של האנשים. גם בימי לימודי באוניברסיטה העברית בירושלים וגם כילדה מפקיעין, אלא היו ימים אחרים, היינו מנותקים מהכל. אצלי זה הגיע בשלב יותר מאוחר, בעיקר בשל האדישות של המגזר הערבי לכל הנושא של איכות האוויר, בעיקר לבעיות חברתיות.  לאנשים לא נעים להביע עמדה".

לא פשוט להביע עמדה לפעמים.

"אני לא מגדירה את עצמי כמהפכנית. אני מקבלת רק תגובות מחזקות מאוד במגזר הערבי. לפני שהתחלתי לעבוד עם ליאורה לא הייתי חשופה לנושא הזיהום.  אך יום אחד הבועה התפוצצה".

באפריל 2006 הוזמנה הרדל-ואכים לסיור ראשון במפעל חוד הפלדה בעכו ועוד מפעלים בצפון. מאבק חוד הפלדה נמצא על סדר היום. מאבקים קשים בבית המשפט על פליטות חלקיקים מזהמים המשפיעים על קיבוצי עין המפרץ ומסריק. מחאות עבר, הפגנות והרבה ביקורת.

הרדל-ואכים: "יצאתי מהסיור הזה עם כאב ראש גדול. הרחתי המון ריחות לא נעימים. התחלתי להבין איך דברים עובדים בעולם העסקי-קפיטליסטי ומי מושך בחוטים. זה גורם להלם, זו השיטה וכך זה עובד".

הסרטן לא עוצר בקריות 

מאבק האמוניה נתן את אותותיו לפני חודש. עיריית חיפה מזמנת חוקרים בינלאומיים שכותבים דוח חמור על השפעת האמוניה ובעיקר על הסכנה עם כניסת אוניית האמוניה בכל פעם לנמל חיפה. במקרה של אסון, יותר מ-100 אלף פצועים והרוגים.

חיפה כימיקליים מנסה בכל כוחה לנסות ולהשאיר את מכל האמוניה במקומו, מלא,  100 מטר מבתי היישובי ברחוב דגניה בקרית חיים. "הבעיה הגדולה היא המודעות, כי זיהום האוויר ומחלות סרטן לא עוצרות בקרית מוצקין", מסבירה ואכים-הרדל, "תושבי הגליל לא מבינים שגם הם ניצלו, שזה שייך גם אליהם. אני חושבת שעיריית חיפה יכלה לעשות את זה מזמן, פתאום גילינו כמה כוח יש לרשות מקומית שהיא באמת רוצה להשפיע ולהשיג תוצאות".

אמיתי מוסיפה: "זו אחריות ציבורית מוסרית. יש אקטיביזם בכל המרחב, גם מדענים הם חלק מהציבור ויש להם המון ידע, ויכולת לרתום את הידע להוביל מהלך. עד היום, חוץ מפרופסורנוטע, אף מדען לא העז ללכת מול האינטרס של חיפה כימיקליים. כשקראתי את הדוח, אפילו אני נדהמתי. על אף שרוב העובדות ידועות, בתוכי באמת לא האמנתי שהמכל הזה ייסגר. והדרך עוד ארוכה. אחרי מאמץ ארוך שנים ומאבק קשה מול הרשויות והכוחות הכי חזקים במשק, הצלחנו לייצר הישג חסר תקדים וזה קרה בעיקר בזכותו של מדען אחד מספיק נחוש_ פרופ' אהוד קינן, שהוביל את כל השינוי הדרמטי האחרון".

הכסף הפסיק להגיע

זה שנים שהעמותה נתמכת בזכות גיוס כספים מקרנות פילנטרופיות בעולם. בשנים האחרונותחלק ניכר מהכסף הפסיק להגיע. ככל שהחריפו את המאבק מול בתי הזיקוק ועשו גלים משמעותיים יותר – זה לא שירת כנראה אינטרסים אחרים. לעומת זאת, הציבור הישראלי החל לתרום יותר מאי פעם.

הרדל-ואכים: "שהציבור יבין, נפת עכו לא פחות מזוהמת ממפרץ חיפה. עד היום כל הדגש הוא על מפרץ חיפה, אבל הדגש הזה הוא לא באותו סדר גודל כי יש המון בעיות. היום מול מפעל חוד אסף יש ההידברות מול המפעל בשיתוף התושבים"

גם בנוגע למפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו, שנסגר בשנת 2002 והקרקע נותרה מזוהמת בעיקר בכספית, מסבירה הרדל-ואכים שהדרך עוד ארוכה. "כבר שנתיים שאנחנו מנסים לאתר מידע על תעשיות אלקטרוכימיות. יצחק תשובה רכש את הקרקע ואנחנו דורשות מהמשרד להגנת הסביבה לקבל מידע, האם הוא חייב את  תשובה לנקות את הקרקע במסגרת המכירה. הקרקע מזוהמת ויש לזה השלכות מאוד קשות. המאבק תם ואינו נשלם".

אמיתי מוסיפה: היום הזיהום הוא גם ויראלי. חשוב שכל תושבי הגליל יידעו שהזיהום לא נשאר בחיפה, בקריות או בעכו, אנשים חיים בהכחשה וכולנו בסוף נפגשים במחלקות האונקולוגית, חולים, או מלווים קרובי משפחה. נפת עכו ונפת חיפה כבר 40 שנה מובילות את המדינה בתחלואה בסרטן ובעיקר בסרטן ריאות ולימפומה. עד עכשיו פעלנו בכל הכוח, אנחנו חייבים רק להגביר את הקצב והמאמצים. גם אם מכל האמוניה מחשב את מסלול הסיום המפואר שלו, חשוב שנזכור כולנו שיש עוד מכלים עם חומרים מסוכנים במפרץ ויש עוד הרבה מדי בעיות מורכבות ומסוכנות שעדיין לא טופלו".

בדוק גם

צילום: KristallTurm

פארק האקסטרים הגדול בישראל יושק בעלות -תרשיחא

בימים אלה מוקם פארק האקסטרים הראשון מסוגו בישראל במעלות-תרשיחא שצפוי להיות אחד מאתרי התיירות המסקרנים הבולטים של השנים הבאות.  הפארק מוקם על-ידי אחת מחברות מתקני האקסטרים הגדולות בעולם ותוכנן בהשראת פארקי ענק מגרמניה וארה"ב  - שזוכים לפופולריות עצומה ■ הקמת הפארק תיעשה על פני 8 דונם, בהשקעה של קרוב ל-10 מיליון שקלים והוא יכלול מעל ל-120 אלמנטים לכל הגילאים. ראש עיריית מעלות-תרשיחא, שלמה בוחבוט: "תוספת כוח משמעותית למעלות- תרשיחא ולגליל"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *