fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

ימי בנימינה

משפחת פרידמן (צילום: פרטי)
משפחת פרידמן (צילום: פרטי)

לפני שמונה שנים הקימה משפחת פרידמן – אסנת, איתן, ניב ועומר פרידמן, תושבי בנימינה – את יריד הווינטג' החודשי "ימי בנימינה", שהצלחתו עלתה על ציפיותיהם והוכיחה שיש בינינו רבים שמתגעגעים למה שהיה פעם ורוצים להחיות אותו.

אסנת פרידמן מספרת: "גרנו ברילוקיישן בברזיל שש שנים, אנחנו אספנים, ואספן שחי בחו"ל מבלה בכל שבת וראשון בשווקי פשפשים ועתיקות, שרווחים שם מאוד בסופי השבוע. כשחזרנו לארץ ב-2004, כדי שבננו יוכל להתגייס לצבא, ראינו שבארץ אין ירידים שווים בשבת. יש שווקי פשפשים, אבל הם מתקיימים ביום שישי. כשהבן השתחרר והיה סטודנט, הצענו לו לעשות יריד כמו בחו"ל בשבת, באולם, וקבענו איתו מודל עסקי. מאוד רצינו שיהיה פה משהו. היריד קיבל את שמו כי התחלנו אותו בקצה רחוב ימי בנימינה. התחלנו מאולם של 100 מ"ר, עם עשרה מציגים, ומהר מאוד זה גדל. היום אנחנו עושים את היריד בשבת הראשונה בכל חודש, באולם של 1000 מ"ר בעמק חפר, עם 60 מציגים. יש גם פינות ישיבה, אוכל ושתייה, הכניסה חינם והחניה חינם. אנשים באים מכל הארץ, ויש גם אנשים שמתאמים איתנו הגעה מחו"ל, בעיקר יהודים וישראלים ששוהים שם".

מעל אלפיים אנשים נענים ומגיעים ליריד בכל שבת ראשונה בחודש. ההצלחה הפתיעה את משפחת פרידמן עצמה. "לא התכוונו לחרוג מבנימינה, וזה עלה על הציפיות שלנו. הופענו כמה חודשים בנמל תל אביב בקיץ שעבר, בשוק האיכרים של מיכל אנסקי".

מאזני הארץ נמכרים ביריד (צילום: פרטי)
מאזני הארץ נמכרים ביריד (צילום: פרטי)

מה סוד ההצלחה?

"אפשר לראות בשנים האחרונות גל נוסטלגיה ששוטף את הארץ ואת כל העולם. זה מתבטא, למשל, בעיצוב בגדים ורהיטים. לצד עיצוב הרטרו של פריטים חדשים, שחוזר לדגמים של פעם, יש גם ציד אמיתי אחרי פריטי וינטג', שהפכו למאוד מבוקשים".

בישראל הפוטנציאל דווקא גדול, כי יש פה וינטג' מקומי ייחודי שמתבטא במידה רבה במפעלים שהיו מייצרים מוצרים בעלי אופי איקוני  ונסגרו לפני שנים. כל הסצנה של התעשייה הזעירה הישראלית, תעשייה על גבול המלאכה, נעלמה מהעולם וכיום מעוררת נוסטלגיה ומוצריה מככבים אצל האספנים בעיצוב הבית. אסנת מונה כמה כאלה: "מפעל לביא היה מייצר סירים ותנורים איקוניים שמאוד אוהבים אותם כיום בעיצוב הבית. מדובר בתנורים שפעלו לא על חשמל ולא על גז, אלא ניצבו על פלטת ברזל שבשנות ה-50 היו מניחים אותה על פלטה או על פרימוס, וכך היו מחממים. התנורים שנמכרים כיום לא מחוברים, הם נמכרים פשוט כפריט עיצובי למטבח. היו מפעלי המאווררים 'נחת רוח' ו'סילון'. מפעל 'פלאלום' ייצר כלי מטבח מאלומיניום, שהיום הם פופולאריים בשוק האספנות. יש את הסצנה של הקרמיקה הישראלית, כמו כלי הקרמיקה של מפעלי 'חרסה', 'לפיד' ו'פלקרמיק', שהמוצרים שלהם מאוד מבוקשים. כרזות ושלטים מהעשורים הראשונים אחרי קום המדינה, חנוכיות ברזל בעלות סגנון מיוחד, משקלי דואר, משקלי 'מאזני הארץ' שהיו בשימוש בחנויות המכולת מבוקשים היום בעיצוב מטבחים. תכשיטים שנתפסו אחרי מלחמת ששת הימים כתעשיית קיטש לתיירים, ונכחדו כשהכל הפך להיות גלובלי, הפכו למאוד מבוקשים".

מהיריד (צילום: פרטי)
מהיריד (צילום: פרטי)

לסצנה  יש שם: "ישראליאנה", על משקל "אמריקנה". מככבים בה גם אייקונים כמו שרוליק, הדמות המיתולוגית של צייר הקריקטורות דוש, שהפכה לדמות פולחן אהובה ויוצרה בשנות ה-60 וה-70 וכיכבה בבובות קרמיקה, מחזיקי גפרורים ועוד. היום, מספרת אסנת פרידמן, יש געגוע מאוד גדול לשרוליק, ופסלון קרמיקה קטן שלו יכול להימכר ב-100 שקלים. "אנחנו מביאים 'ישראליאנה' מובחרת כדי לגרות את הגעגוע הזה למה שהיה כאן. לכל המפעלים האלה אין הנצחה מסודרת ברמת המדינה. כל המידע עובר בינינו, האספנים, מפה לאוזן, ואנחנו מתפללים שגם המדינה תנציח אותם ותספק מידע לציבור".

עם זאת, ביריד "ימי בנימינה" יש גם רהיטים, בגדים ותכשיטים שלא שייכים לסצנת הישראלי אנה, וגם חובבי סגנונות אחרים ימצאו בו את מבוקשם. "לכל בעל דוכן אצלנו יש תחום מסוים שהוא אחראי עליו: בגדי וינטג', רהיטים, פורצלנים, מנורות עתיקות בווינטג', תכשיטים עתיקים, כלי עבודה, מסמכים, שטרות ומטבעות. אנחנו עושים מיקס בין הדוכנים, כדי שיהיה מעניין. רבים מהמציגים נוסעים לירידי אספנות, עתיקות ווינטג' בחו"ל ובוחרים את הפריטים אחד אחד. המבחר עשיר".

בובות ביריד (צילום: פרטי)
בובות ביריד (צילום: פרטי)

וכמובן שאפשר פשוט לבוא, להתרשם ולהסתכל. "הכניסה והחניה הן חינם. לירידים מגיעים אנשים נעימים שכיף לשוחח איתם. אנשים שבעים ממה יש היום ורוצים מהו אחר, יותר ייחודי ואיכותי. המון מעצבים ואמנים מגיעים אלינו, מעצבות באות עם לקוחות לבחור שטיח, מנורה, רהיט. בני זוג באים להסתובב יחד ולחפש פריטים. ורבים באים גם בשביל הכיף, להסתובב. זה נהדר. אפשר לבלות פה בנחת: תיכנסו, שתו כוס מים או מיץ, תרצו תקנו, לא תרצו לא תקנו. כמעט 70% מהמבקרים חוזרים שוב ושוב. נוצרה קהילה של אנשים שמכירים אחד את השני. השליחות שלנו היא להביא לתודעה את מה שהיה, וגם לסייע לאיכות הסביבה, לכבד את הדברים שהיו, לעומת הנהירה אחרי דברים שמיוצרים במזרח הרחוק באיכות ירודה ונזרקים אחרי יומיים, שמאפיינת את ימינו. הדברים של פעם מזכירים לנו את סבא וסבתא כשאנחנו מסתכלים עליהם. הרבה אנשים באים אלינו עם טלפון חוגה ומסבירים לילדיהם איך זה עובד ואיך מחייגים. בדוכן שלנו מכרנו מכונת כתיבה, ואם הסבירה עליה לבתה והילדה אמרה 'הו, זה מדפסת ומקלדת ביחד!' כאילו זה החידוש הטכנולוגי הבא. יש משמעות חינוכית לידיעה מה אנחנו ומה היינו. כבר נאמר שעם שאין לו עבר אין לו עתיד".

היריד הבא של "ימי בנימינה" יתקיים ב-5.5, וזה היריד האחרון לעונה. הישראליאנה מקבל בו כבוד מיוחד לרגל 70 שנה למדינה. אחר כך יוצא היריד לפגרת הקיץ, שממנה יחזור, כמו בכל שנה, בספטמבר. פרטים ניתן למצוא בדף הפייסבוק "ימי בנימינה".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות