גידי אהרונוביץ' מנתניה הוא מוסיקאי ופסנתרן מילדות. הוא מנגן 11 שנים על חליל וחולם לנגן על נבל. יש לו אוסף של מעל 5000 דיסקים של מוסיקה קלאסית בביצועים שונים ובתרמיל הגב שלו הוא נושא חליל צד ומקטרת. הוא בחור גבוה ונאה, יש לו פנים טובות וקוקו ארוך. שידוך טוב. לאחר שראיתי אותו בהרצאה בה הוא סיפר את הסיפור האישי שלו רציתי לראיין אותו לכבוד חג החנכה. גידי סירב. "לא רוצה את הקשר הזה של עיוור יושב בחושך. אני יושב באולם קונצרטים, קורא שני ספרים בשבוע וחיי מלאים באור ובדמיון".
אהרונוביץ, 42, רווק, עיוור ובעל תואר שני (בהצטיינות) במוסיקה בחינוך ממכללת לוינסקי. הוא שירת בצבא במודיעין, עובד לפרנסתו כבר 11 שנים ברציפות בתמיכה הטכנית של בזק בינלאומי, לימד מוסיקה בבית הספר יונתן בנתניה ועכשיו מלמד בבית ספר עמל בכפר יונה. הוא ניגן ביחד עם האנסמבל הייצוגי של מכללת לוינסקי בבית הנשיא פעמיים. וגם מרצה על סיפור החיים שלו בחוגי בית ובמועדוני גמלאים. הוא עצמאי מאד, חברותי, אוהב לבלות עם חברים בברים, נוסע ומטייל לבד ועם חברים גם בחו"ל ומשתוקק ללמד מבוגרים להאזין למוסיקה קלאסית. "הציבור חושב שאדם עיוור הוא תלותי. לאנשים יש תחושה שצריך לעזור לעיוור בפעולות בסיסיות. לרוב העיוורים יש זמן להכין את עצמם כי העיוורון לא בא להם בבום. אדם שנולד עיוור לא צריך להתכונן. הוא לא מכיר משהו אחר".
עורך מוסיקלי בצה"ל
אהרונוביץ נולד פג במשקל 750 גרם. הוא התעוור כתוצאה מעודף חמצן שהוזרם לאינקובטור בו שהה. כאשר הציעו להוריו שגרו בבית שאן לשלוח אותו בגיל שנה וחצי לפנימייה הם סגרו את חנות הצילום שלהם, לקחו את כל המשפחה והגיעו לנתניה, כאן אמרו להם, יש שירותים מפותחים לילדים עיוורים. "בנתניה נאלצתי ללמוד בבית הספר ממלכתי דתי עוזיאל כי רק שם היתה כיתת ברייל. היה לי רע. הייתי גם עיוור וגם חילוני ויותר קשה היה להיות חילוני. נאלצתי לחבוש כיפה, להתפלל, להניח תפילין". כפסנתרן היה ברור לו שהוא הולך להתמקצע במוסיקה. בסוף כיתה ח' הוא עשה בחינות לתלמה ילין אך לא התקבל בגלל חוסרים בהשכלה כללית: "בעוזיאל פחות שמו דגש על המקצועות הכלליים והיתה הרגשה שאני צריך להגיד תודה שיש מסגרת בשבילי. המשכתי לתיכון שפירא וגם שם לא העריכו את היכולות שלי וכשהתעקשתי ללמוד בכיתה לבגרות מלאה ולא אישרו לי עזבתי את שפירא ותוך שנתיים השלמתי בגרות בהצטיינות". תוך כדי לימודי תואר בחינוך במוסיקה, ותוך שהוא מצליח לשכנע את הצבא שהוא ראוי לגיוס עשה הפסקה בלימודים ושירת בגלי צה"ל כעורך מוסיקלי.
למה התעקשת להתגייס?
"אני חי במדינה שלי ורוצה להיות כמו כולם. בהמשך אותרתי למודיעין ושירתתי שם שנתיים, תוך שאני משלים לימודי תעודת הוראה. היום כשאני עובד בתמיכה של בזק בינלאומי הלקוחות לא יודעים שאני זה שמבקש מהם ללחוץ על הכדור הירוק, שלא ראיתי בחיים שלי צבע ירוק". את סיפור חייו הוא מספר במופע במועדוני גמלאים וחוגי בית כאשר החלק השני של המופע הוא מוסיקלי: "אני מגיע עם חבר פסנתרן או גיטריסט, אחרי הסיפור שלי אנחנו מנגנים ונמצאים בדיאלוג עם הקהל". בשנה האחרונה אהרונוביץ' מלמד מוסיקה בכיתות ו' בית הספר עמל בכפר יונה במסגרת התכנית של משרד החינוך שמנסה להעסיק מורים בעלי מוגבלויות.
מה דחף אותך ללמד?
"בגישה שלי אני שליח שבא לבער שני סוגי בורות. האחת מוסיקלית והשנייה על ההתמודדות עם נכות. מבחינת הילדים מוסיקה זה רינגטון של הטלפון, כוכבי ריאליטי ומסכים מרצדים. הם לא מכירים זמרים מהקלסיקה הישראלית. ובעניין ההתמודדות עם נכות חשוב לי להראות לילדים כבר בגיל הצעיר שהכל אפשרי. ברגע שילד צעיר נחשף אלי העיוור ומגלה שאני אדם רגיל, עצמאי ומשעשע – משהו נפתח אצלו".
איך מתנהל השיעור הראשון שלך?
"אני נכנס לשעור הראשון עם מורה מלווה שיציג אותי ומבקש מהילדים שישאלו אותי על העיוורון, על ההתמודדות שלי וכל מה שמטריד אותם במוגבלות של עיוור. מבחינת הילדים אדם עיוור הוא אדם מנותק. אבל, אחרי שעור אחד או שניים בהם אני נכנס לבד לכיתה, מחבר לבד את המחשב למקרן ולמסך ברייל, הילדים חשופים לעצמאות שלי. אני מחלק אותם לקבוצות ומנגן להם על חליל ועל פסנתר ושר איתם, כך אני רוכש את אמונם ויוצר איתם קשר חם ואמפתי. דווקא בגלל שאני לא רואה אני מדבר אליהם מתוך קרבה גדולה יותר. אני מתבדח איתם על העיוורון ומאפשר להם גישה חופשית לבעיה שלי".
האם הילדים מנצלים את העיוורון שלך לשגע אותך בכיתה?
"לא. אולי בגלל הקשר הבלתי אמצעי, הקרבה והחשיפה שלי, דבר שבא ממקום של כבוד – הם פחות מנצלים ואולי לא חושבים על זה".
היו לו מספר בנות זוג וקשרים משמעותיים עם כמה מהן. "המכנה המשותף עם נשים לא צריך להיות העיוורון אלא תחום ההתעניינות כמו אהבה למוסיקה ולספרים. כבר אמרו לי לא פעם שאישה עיוורת תבין אותי יותר טוב".
נשים רואות לא נרתעות לצאת עם עיוור?
"מי שנרתעת אני לא יוצא אתה. אין אישה שקמה בבוקר ואומרת לעצמה שהיא לא רוצה לצאת עם עיוור ועובדה שכבר יצאתי עם נשים רואות. באתרי ההכרויות אנשים נבהלים, הם נכנסים לנקודה בה הבורות שולטת". ויש לו מה להציע. הוא בחור חתיך, מטופח, רגיש ובעל אינטואציה מפותחת מאד. כעיוור חוש המישוש והנגיעה שלו מאוד מפותחים. הוא עצמאי לגמרי, מפרנס את עצמו ורוצה להקים משפחה. "החלום שלי הוא להיות אבא".
חמש קטנות עם גידי אהרונוביץ'
דמות להשראה:
איאן אנדרסון הסולן והחלילן של להקת Jethro full
מה לא תאכל אף פעם?
אבטיח
מה החלום שלך?
לנגן על נבל
מה מעציב אותך?
שמתאכזרים לילדים והבורות לגבי נכויות.
על יד מי תרצה לשבת בטיסה?
פול סיימון
