יום שבת , נובמבר 17 2018
מיכל ועקנין, מכינה מופלטות למימונה (צילום: דורון גולן)
מיכל ועקנין, מכינה מופלטות למימונה (צילום: דורון גולן)

חזרו לשורשים

 

מיכל ושמעון ועקנין מהמושב שומרה מובילים במשך שמונה שנים בגאווה את  המסעדה המרוקאית סהרה, מסעדה אותנטית שהקימו בגן ילדים נטוש שהיה בשטח המועצה. בשנות ה~50 לחייהם הם החליטו להתמסר למסורת המרוקאית האותנטית עליה גדלו ולשחזר את המטעמים של סימי ועקנין אמו של שמעון, שהייתה המבשלת המפורסמת של המושב ובישלה לכל המשלחות של הסוכנות היהודית שהגיעו לשתולה בשנות ה~60.

משפחת  ועקנין עובדת במסעדה בהרכב מלא. הילדים אביחי, ברק, תיו ואפילו הכלה לעתיד דניאל ואחותה אור. המסורת מאוד חשובה למשפחה והם מקבלים את פנינו בגלביות מסורתיות, מופלטות למימונה ומגוון מתוקים. המימונה שלהם היא בין הידועות באזור.

מיכל ושמעון הם  בני המושב והם יחד מגיל 13. האבות שלהם היו חברים.  מיכל מגיעה ממשפחה של חמש בנות ושמעון ממשפחה של חמישה בנים. יום אחד אמר אבא של מיכל לאבא של שמעון, "אתה תראה אחת הבנות שלי תתחתן בטוח עם הבן שלך", וכך היה.

המושב הוקם בשנות ה~50 על ידי עולים מרומניה. אחריהם הגיעו עדות המזרח, בעיקר מרוקאים שנשלחו להתגורר בעורף של המדינה ליד גבול לבנון. משפחת ועקנין לא יודעת משהו אחר חוץ מזה, הם נולדו בשומרה, גדלו שם והקימו משפחה, והם גאים להיות חלק מהצביון הישראלי.

סימי וקנין ז"ל (רפרודוקציה: דורון גולן)
סימי וקנין ז"ל (רפרודוקציה: דורון גולן)
מיכל וקנין, מכינה מופלטות למימונה (צילום: דורון גולן)
מיכל וקנין, מכינה מופלטות למימונה (צילום: דורון גולן)
שמעון ומיכל וקנין (צילום: דורון גולן)
שמעון ומיכל וקנין (צילום: דורון גולן)

בעקבות הריח והטעמים

שמעון: "לפני שמונה שנים ישבתי במסעדה שהייתה אז מבנה נטוש וחשבתי איך אני יכול לעשות בשומרה משהו  ייחודי. אז נזכרתי תמיד שהריחות של אמא שלי היו מגיעים לכל היישוב בסירים הייחודים שלה. הריח הזה עלה לי מיד והחלטתי לשמר את המסורת. אני בן זקונים, הייתי קרוב להוריי ולמדתי את כל הסודות הקטנים של אמא במטבח. כשאזור הגליל קיבל תפנית לתיירות, זיהיתי גם את ההזדמנות להקים מסעדה אותנטית. אנשים מגיעים לכאן בעקבות הריח, הטעמים, והזיכרונות מהבית. להיות בעל עסק משומרה חייב לבוא מאהבה, זה לא עסק שעובד כל יום ונמצא במרכז העיר. אנחנו  עובדים הרבה על קייטרינג, והזמנות של קבוצות, ועל אירועים כמו מסיבות וחינה. תושבי האזור מכירים אותנו כאן, מאמינים באוכל שאנחנו מכינים".

מיכל: "אני התחברתי לרעיון של המסעדה כי להוריי הייתה מסעדה בנהריה, הם היו מראשוני המתיישבים, זו הייתה מסעדה מזרחית. אבי נהרג בתאונת טרקטור והמסעדה נסגרה. לכן בשבילי זה כמו סגירת מעגל. אנחנו בפריפריה וידענו שניתן את השירות הכי ביתי, עם אוכל של אמא. שמעון קרא למסעדה סהרה מהמקום שהוריו הגיעו _ הרי האטלס".

שולחן מלא בכל טוב. מתכוננים למימונה (צילום: דורון גולן)
שולחן מלא בכל טוב. מתכוננים למימונה
(צילום: דורון גולן)

דמעות בעיניים ולא מחריף

שמעון: " בבית שלנו כל היה סביב האוכל. מיום שני עד שישי עסוקים רק בלבשל ולהכין לשבת. אין דברים כאלה היום כמעט. החיים היו אז מאוד קשים. נתנו לאבי 30 מטילות ביצים והוא אמר שזה מזכיר לו את החיים במרוקו. אני ממשיך גם את ענף ההטלה, מכהן גם כרב"ש היישוב ומתמסר לבישול המרוקאי. לא חשבנו אף פעם לעזוב את שומרה, אני מקווה שגם הילדים שלנו לא יעזבו. מי שגר כאן מחובר למושב. זה טבוע בערכים, אנחנו בשליחות, למרות שספגנו כל כך הרבה כאן".

מיכל: "אנשים שנכנסים טועמים מלחם הפרנה, מתבשיל המוח ומהדגים ואומרים לנו 'החזרתם לנו את סבתא שלנו'. יוצאים מכאן עם דמעות בעיניים, ולא רק מהחריף. זה מחמם לי את הלב שהצלחתי דרך האוכל להביא אנשים להתרגשות כזאת גדולה. שמעון יושב במטבח ועד שהמטבוחה לא בצבע אדום כמו שאמא שלו הייתה מרוצה, הוא לא זז. זה אוכל שיש בו אמנות ונשמה. אגב, הכל מתבשל בסירים האותנטיים של סימי".

עובדים במסעדה בהרכב מלא, מיכל ועקנין והילדים (צילום: דורון גולן)
עובדים במסעדה בהרכב מלא, מיכל ועקנין והילדים (צילום: דורון גולן)

עסק משפחתי זה לא דבר פשוט. המשפחה עובדת וחיה יחדיו והצליחה ליצור מסורת. הם שותפים במיזם אוצרות הגליל של רעיה שטראוס, שגם ביקרה במקום,  ומשתתפים בסדנאות ובקורסים. "חבל על מה ששר האוצר משה כחלון אמר על שטראוס, אילו ידע עד כמה היא עוזרת. אשה נדירה, שעושה הכל בלי תמורה, הביקורת שלו הייתה לא במקום. אני מקווה שגם ההנהגה האזורית תדחוף יותר את בעלי העסקים, שנעבוד כל השנה".

המימונה

בצאת החג יחל חג המימונה המסורתי שכבש את כל הארץ. פעם זו הייתה שמחה של עדות המזרח, כיום זה חג לאומי עם הרבה מופלטות ודבש. במסעדת סהרה מחכים לאורחים החל משעה 20:30 בערב, לאירוח אותנטי עם שירים ומתוקים. האירוח פתוח וללא תשלום כמנהג תרבחו ותסעדו.

שמעון: "במימונה אצלנו מגיעים 200 אנשים, המקום מלא בקסם אווירה בכל שכבות הגיל. זו הכנסת אורחים של שמחה ואנחנו מזמינים את כל האורחים לבוא אלינו ויחד עימנו להכניס את הדברים הטובים הביתה ולעם ישראל. אנו מקפידים על המנהגים כמו הכנת ז'אבן, פולים עם קמח לבן, שמים שיבולים, חיטה וחרוסת בחמש נקודות בפתח הדלת". מיכל: "כל מי שרוצה לחוות מימונה כהלכתה מוזמן אלינו מצאת החג".

בדוק גם

אביחי פחימה. צילום: נועה אובנטל.

כבוד לחלבן ההונגרי

וכשזה מגיע מאביחי פחימה, הבעלים של המסעדה החדשה בבוסתן הגליל זה כבר נשמע אחרת...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *