יום שלישי , אוקטובר 23 2018
בית / חדשות מקומיות / זה כל הקסם
"אני צריך להתחבר לאדם במחשבה, ברגש או באנרגיה". טרן דורון גולן
"אני צריך להתחבר לאדם במחשבה, ברגש או באנרגיה". טרן דורון גולן

זה כל הקסם

 

 

בצה"ל לא ממש הבינו מה קורה שם, כשיובל טרן מקרית מוצקין הגיע למיונים. המופע שהעלה בפני הבוחנים כל כך הימם אותם, עד שהקימו בשבילו את התקן "קורא מחשבות צה"לי".

אין זה פלא שבגיל 11 טרן כבר רץ עם מופע משלו. אחרי הכל, הוא נולד לפני 19 שנה למשפחה – הוריו רמי ורינה ושלושת אחיו הגדולים – שהרבתה להעלות על במות עם מופעי קסמים. אפשר להגיד עליו שהוא נולד עם כפית של קסם בפה.

"עוד לפני שנולדתי המשפחה הייתה עושה מופעי קסמים", הוא מספר השבוע, "על הבמה היו חותכים את אמא שלי לשניים. זה היה מופע משפחתי, אמא ואבא, שני האחים שלי ואחותי, היו עושים קסמי אילוזיות על הבמה, מעלימים את אבא, מכווצים את אמא.  הם אפילו הופיעו בערוץ 2. אני נולדתי לתוך העולם הזה. כשהייתי בן 5 הצטרפתי אליהם לבמה. תמיד היו בבית קסמים. גם אני עשיתי קסמים שהכרתי וראיתי, אבל עשיתי אותם ב'כאילו', כי הייתי מאוד קטן".

לטרן יש זיכרונות מתחילת דרכו על הבמה. "אני זוכר שהיו מכניסים אותי לתוך קופסה קטנה ותוקעים בה מלא סכינים והייתי יוצא ממנה שלם. לא פחדתי, ממש הייתי בתוך זה. מגיל צעיר ביליתי עם המשפחה בחזרות ובהופעות, חווה את זה ממש ביומיום שלי. אני זוכר את זה כמשהו מהנה, כילד זו הייתה חוויה לא רגילה. בימי ההולדת שלי תמיד רציתי שהאחים שלי יעשו מופעי קסמים, זה משהו שתמיד היה חלק מהחיים שלי".
בכל זאת יש בי משהו

עד גיל 9 הופיע טרן עם בני משפחתו, אלא שאז הבין שיש לו עוד משהו. "הבנתי שאני מצליח לנחש דברים על אנשים", הוא מספר, "בהתחלה אמרתי למשפחה שלי דברים שהם חשבו או דברים שעברו עליהם, בהמשך גיליתי גם דברים על חברים. התחלתי לחקור את זה וגיליתי שזה משהו אחר. היה לי בראש שאני עושה משהו טיפה שונה, והחלטתי להביא את זה למקום של הופעה. ההורים שלי לקחו אותי לכל מיני כנסים בחו"ל והפגישו אותי עם כל מיני אנשים שעסקו בזה. היו לי מפגשים עם אנשים מכל העולם, שאמרו לי מה לעשות עם זה ולאן לקחת את זה. הם המליצו שאמשיך לפתח את זה, כי הם חשבו שיש לי באמת משהו מיוחד ויהיה חבל אם לא אעשה את זה, שאפספס משהו אצלי. בגיל 11 התחלתי לבנות מופע של קריאת מחשבות ורצתי איתו לבד, משהו שלא עשיתי קודם כשהופעתי עם המשפחה. פתאום המופע היה תלוי בי ובמחשבות שלי ובאנשים מסביב, בלי אביזרים מיוחדים. בהתחלה הרצתי את המופע על המשפחה והחברים, ולאט לאט על עוד אנשים. המופע שלי עבר מפה לאוזן, התחלתי להופיע באירועים פרטיים, ועד היום אני מופיע".

בתיכון למד באורט מוצקין ומצא עניין גם בלימודים. "בהפסקות בתיכון, איפה שהיית רואה מעגל של אנשים, אני עמדתי באמצע והדגמתי דברים לחברים שלי. הייתי עושה להם כל מיני דברים, לפעמים גם למורים. כל הזמן רק חשבתי איך לפתח את זה עוד. בבית הספר למדתי במגמת מחשבים ואפשר להגיד שזה סוג של קיצון מהעולם שלי, שהוא יותר מסתורי ונוגע במיסטיקה. המחשבים הם עולם יותר לוגי, אבל זה גם משהו שמאוד עניין אותי, מאז ומתמיד נמשכתי אליו. מחשבים זו חשיבה מחוץ לקופסה, כי צריך לדעת איך לפתור בעיות בצורה שונה. זה לא שיש חוק אחד ואתה הולך לפיו, אתה צריך לחשוב מסביב".

יובל טרן צילום: דורון גולן
יובל טרן צילום: דורון גולן

ראיון לא שגרתי

כשהגיע הצו ראשון לצה"ל, מצא את עצמו טרן חושב איך הוא יכול להביא לידי ביטוי את כישוריו לצבא. "ידעתי שיש תפקיד של קוסם צבאי, אז כשישבתי מול המראיינת הפסיכוטכנית, אמרתי לה כמה דברים על עצמה, זרקתי לה שם של חברה מהעבר שהיא חשבה עליה. בסופו של דבר, כל הריאיון היה לא שגרתי. אמרתי לה שהייתי רוצה להיות קוסם צבאי. הסבירו לי מה אני צריך לעשות, צלצלתי למרכז מיט"ב, שאחראי על המיונים, וביקשתי להתמיין לתפקיד קוסם צבאי. הגעתי למיונים עם הלהקות הצבאיות ותיאטרון צה"ל. סיפרתי להם שאני קורא מחשבות. דבר ראשון הם בדקו שאני לא משוגע שברח מהקב"ן. הדגמתי להם כמה דברים, כי רציתי שיחוו בעצמם. בניתי קסם מההופעה שלי והבאתי אותו לשם, כי רציתי שהחיילים יוכלו לצאת מהשגרה ולחוות את השירות שלהם בצורה אחרת, רציתי להרים להם את המורל. עברתי שני מיונים, בהם קראתי לבוחנים את המחשבות, ואחר כך קיבלו אותי כ'קורא מחשבות צה"לי' ובנו תקן בשבילי. אני גאה בעצמי שהצלחתי ליצור תקן כזה, ובכלל שהצבא פתוח לדברים חדשים, שזה משהו שהוא לא מובן מאליו. אני גאה על הדרך שעשיתי, כי 18 שנים מהחיים שלי אני רק על זה".
ישן עם החיילים

תפקידו של טרן לא שונה במהותו משאר התפקידים הבידוריים בצה"ל, שגם החליט לאחרונה להחזיר עטרה ליושנה עם הלהקות הצבאיות. "אני מסתובב בין כל הבסיסים והמוצבים בארץ ומופיע בפני החיילים", אומר טרן, "לפני שבועיים הייתי במוצב ליד גבול לבנון. יצא לי להיות בכל הארץ, בחברון, בצפון, בדרום, הכל מהכל. אני עושה לחיילים מופע של קריאת מחשבות. יום אחד בהופעה באוגדת עזה, החיילים אמרו לי שזה הדבר הכי טוב שמש"קית החינוך הייתה יכולה להביא להם. זה טוב לדעת שזה באמת עוזר לחיילים ומעלה להם את המורל".

טרן, שהתגייס עם רקורד עשיר בהופעות, התאים את המופע שלו לחיילי צה"ל. "חשבתי איך אני יכול להתאים מחשבה אחת לקהל חדש. אני צריך להביא את המופע בצורה מעניינת, כי לפעמים החיילים מגיעים עייפים, אחרי יום קשה, ואני צריך שהמופע יהיה מרענן, שיעיר אותם, שהם יחוו את החוויה במלוא האנרגיה, שיתנתקו ממה שעשו כל היום. וזה קורה. הרבה פעמים אחרי הופעות, אני נשאר לישון עם החיילים בבסיס או במוצב. אני יושב איתם בחדר, עושה להם עוד דברים. אנחנו אוכלים ביחד. זה משהו שאין לי באזרחות, כי אני לא נשאר לישון אצל הלקוחות בבית, אבל עם החיילים כן, זו חוויה שונה".

בשלב זה טרן הוא קורא המחשבות הצה"לי היחיד, והוא לא יודע אם בכוונת הצבא לאתר אחד נוסף. "בהופעות אני יודע בגדול מה אני עומד לעשות, אבל זה אף פעם לא יוצא אותו הדבר, כי בכל הופעה יש אנשים אחרים ומחשבות אחרות וזה משתנה. קרה לי באחת ההופעות, נדמה לי בצפון, ליד לבנון, שעלתה לבמה, חיילת. ביקשתי ממנה לחשוב על משהו, אבל גלשתי באופן אחר אצלה. הרגשתי שיש משהו ש'ישב' עליה. ישבתי איתה גם אחרי ההופעה והרחבתי לה בנושא. הרבה פעמים יוצא לי אחרי ההופעות לשבת עם חיילים, שבאים לשאול שאלות שקשורות לחיים שלהם. אני גם מבקש מהם להתקשר ולעדכן אותי. אז תמיד אני מקבל שיחות מחיילים שמודים לי, וזה כיף לדעת שאני באמת עוזר להם. זה מאוד חשוב לי".

אני מבקשת מטרן לנסות להסביר לי איך הוא מצליח לקרוא מחשבות של אנשים. הוא מתקשה לתאר את התחושה במילים, אבל לבסוף אומר: "לכל אדם יש תחושות פנימיות לגבי אנשים מסוימים. קורים מצבים שמישהו חושב על מישהו, ופתאום הוא מצלצל; או שאנחנו יודעים משהו על מישהו ואין לנו מושג איך. אני מצליח לראות על אנשים דברים שהם חוו. אני רואה שמות, מקרים, אני מצליח להתחבר לאדם באופן שאני יכול לספר לו את זה. באזרחות אני נפגש עם אנשים באופן פרטי במשך שעה ונוגע רק בשאלות שיש להם. אני עוזר להם להבין איך להתכוונן יותר על המטרות ולהשיג אותן בצורה יעילה. בזכות זה שאני מכיר אותם ויודע איך הראש שלהם עובד, אני יודע איך לכוון אותם".

הוא לא מופיע עם אקססוריז על הבמה, מלבד לוח וטוש. מבחינתו, האנשים והמחשבות הם האקססוריז. לדבריו, הדבר היחיד שיכול להפריע לו בהופעה זה הוא בעצמו. "קרה לי פעם שהיו לי כמה הופעות ברצף ובמקומות שונים. במהלך אחת ההופעות היה לי קשה להתרכז, כי הייתי עייף. הצלחת ההופעה תלויה בריכוז שלי ושל האנשים בקהל. היה לי קטע שאחת המתנדבות שעלתה על הבמה חשבה על שם בראש שלה, והיה לי יותר קשה לקלוט אותו. הייתי צריך לעשות איתה את ההליך המחשבתי פעם נוספת, כדי לקלוט את השם. זה משהו שיכול לקרות מחוסר ריכוז. לפני כל הופעה, אני יושב כ-20 דקות ורק מתרכז בעצמי, מסדר את המחשבות".

 "אני צריך להתחבר לאדם במחשבה, ברגש או באנרגיה".  טרן דורון גולן
"אני צריך להתחבר לאדם במחשבה, ברגש או באנרגיה". טרן דורון גולן

אגב, את קריאת המחשבות, הוא אומר, הוא לא יכול לעשות בטלפון, כי האנשים צריכים להיות לידו, כדי שיתחבר אליהם בצורה הכי טובה. "אני צריך להתחבר לאדם במחשבה, ברגש או באנרגיה, לכן ההופעות חייבות להיות פרונטליות. אני לא נעזר בדבר".

יש לו עוד זמן עד שישתחרר מהצבא, אבל הוא כבר חולם על השלב הבא. מבחינתו, שיא ההצלחה יהיה להרים מופע בלאס וגאס. "לאס וגאס היא העיר שבה עושים הופעות מטורפות. יש שם תחלופה גבוהה של אנשים, כך שכל הזמן יש מה לעשות. החלום הוא להגיע לשם".

למרות שהחליט לאמץ לעצמו תחום אחר מזה של בני משפחתו, המשפחה שלו היא מודל ההשראה שלו. "הרבה מהדברים שאני עושה היום לקחתי מהמשפחה שלי. למשל, איך לעמוד על במה ולהופיע, איך ליצור תקשורת עם הקהל. אם אני צריך לחשוב על אמן גדול שהיווה לי השראה, אז זה אורי גלר. הוא הגיע  למקום הכי גבוה בתחום שלנו. המשפחה שלי תומכת לגמרי, גם החברים הקרובים תומכים".

בדוק גם

עינת קליש רותם

העליון בעד קליש: חוזרת למרוץ לראשות עיריית חיפה

בית המשפט העליון קיבל את עתירתה של המועמדת לראשות עיריית חיפה  עינת קליש – רותם …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *