בית / קריות / חדשות קריות / הקרייתים: "אל תבטח באף אחד"

הקרייתים: "אל תבטח באף אחד"

שני אלקובי. צילום: דורון גולן
שני אלקובי. צילום: דורון גולן

על כף ידה השמאלית של עו"ד שני אלקובי, 31, מקרית מוצקין, מקועקע באנגלית משפט שאומר "אל תבטח באף אחד" שאותו עשתה לפני שנים. "זה בשבילי תזכורת קבועה לאירוע שעברתי עם אדם קרוב לי שברגע האמת התברר שהחברים הקרובים שלו ויתרו על החברות לטובת אינטרסים אישיים".

אלקובי, ילידת הקריות, החלה ללמוד משפטים זמן קצר לאחר השירות הצבאי ומבחינתה זה היה צעד ידוע מראש "מגיל צעיר מאוד ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. אני לא בחורה שיכולה לשבת במשרד ולעבוד מתשע עד חמש, זה נראה לי מאוד משעמם ובגלל זה החלטתי ללכת לתחום המשפט הפלילי כי אני לא אוהבת חיים שגרתיים".

לדבריה "הפן המשפטי הוא מאוד מעניין בתחום עריכת הדין, מתעסקים עם אנשים שהם על פי רוב בשוליים של החברה ומתמודדים מול הגוף המשפטי הכי חזק שזה פרקליטות המדינה. בעיני, יש פה הגנה על חלשים וגם דיני נפשות כי אני אמורה לייצג את הלקוח שלי מול המערכת הכי חזקה וכל טעות יכולה לעלות לו בחירות שלו. יש הרבה אנשים שחיו חיים רגילים ללא בעיות עם החוק והמצב הכלכלי או האישי דחק אותם לפינה לבצע עבירה פלילית והם בכלל לא מכירים את העולם הפלילי. בתיקים הפליליים יש הרבה יותר עניין מאשר תיקים אחרים, כמו למשל למצוא את הפרצות בחוק שיכולות להציל את הלקוח שלי, להתעמק בדיני ראיות, דיונים בבתי המשפט וכמובן שעות לא שגרתיות".

"להיות אישה במקצוע כזה, זה יכול לעיתים להוות מכשול" מודה אלקובי "בתחום הפלילי יש  אנשים שצריך להתייחס אליהם בצורה יותר "גברית" כי אחרת הם ינסו לעשות ממך בובה, להשתמש בך לצרכים שלהם כמו להעביר מסרים מתוך הכלא ובמקרים כאלה צריך לדעת לשים גבולות ברורים ולהתנהג כמו "גבר", לדבר איתם בשפה שהם מבינים ולהיות הכי מקצועית שאפשר. להיות עורכת דין פלילית זה אומר שצריך להיות גם סוג של שחקנית ולהפריד בין החיים המקצועיים לחיים האישיים. לעיתים אני צריכה לדבר עם אנשים שביצעו את העבירות החמורות ביותר ולייצג אותם בבית משפט ויש כאלו שבחיים האישיים לא הייתי מדברת איתם".

אלקובי אומרת "נשים שרוצות להיות עורכות דין בתחום הפלילי צריכות לשים את הנשיות בצד ולהיות הכי מקצועיות שאפשר. הן צריכות לדעת איך לעבור בין החיים האישיים לחיים המקצועיים ובעניין הזה יש לי גב חזק מהבית, בעלי עידן בן ישי, שמבין את הצרכים של העבודה שלי ויודע שלפעמים אני צריכה לעזוב את הכל גם בשעות הלילה המאוחרות כדי להגיע לייצג לקוח שנמצא בתא מעצר".

המעוניינים להשתתף במדור מוזמנים לפנות לדורון גולן, טל': 054-3337313, דוא"ל: doronphoto@gmail.com

 

בדוק גם

כשבעלה הודיע לה שהוא עוזב את הבית אחרי 20 שנות נישואים, היא הרגישה שהכל מתמוטט עליה והיא נחנקת מתחת להריסות. היא לקתה בדיכאון קליני, הייתה מעין חיה-מתה ואושפזה למשך שלושה חודשים במחלקה הפסיכיאטרית, במהלכם אף ניסתה לשים קץ לחייה * לאחר תהליך החלמה ארוך, ליאת בכר מקרית מוצקין שוב על הרגליים, אולי חזקה מתמיד, מלווה נפגעי נפש אחרים, חונכת שיקומית ומרצה בתחום

לתהום ובחזרה

כשבעלה הודיע לה שהוא עוזב את הבית אחרי 20 שנות נישואים, היא הרגישה שהכל מתמוטט עליה והיא נחנקת מתחת להריסות. היא לקתה בדיכאון קליני, הייתה מעין חיה-מתה ואושפזה למשך שלושה חודשים במחלקה הפסיכיאטרית, במהלכם אף ניסתה לשים קץ לחייה * לאחר תהליך החלמה ארוך, ליאת בכר מקרית מוצקין שוב על הרגליים, אולי חזקה מתמיד, מלווה נפגעי נפש אחרים, חונכת שיקומית ומרצה בתחום

שמרית ציון, נורית לוי, מיכל ויצמן, עמית טליאס, יובל שטרית (צילום: דורון גולן)

אחותי המתולתלת

רצה הגורל ושיער חלק לא היה מנת חלקן. הן נולדו עם רעמת תלתלים, לא תמיד אהבו אותה, ניסו להערים עליה ולהחליק אותה, עד שלבסוף הבינו שתלתלים זה הכי-הכי. קבלו את הקרייתיות יובל שטרית, מיכל ויצמן, עמית טליאס, שמרית ציון ונורית לוי שהתקבצו לשיח מתולתלות ומאושרות ומכריזות: תלתלים זה אופי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *